אמר החכם: המחילה מגונה לנבל, כפי שהגון לנדיב. ואמר: מבול למי שהרע לך, ותן למי שמנע ממך. ואמר: אם תיקום – תדאג, ואם תמחל – תעלוץ.

מלך אחד ציווה להרוג עדת אסירים. אמר אחד מהם: "אדוני המלך, אם אנחנו הרעונו לחטוא, הלא אתה תיטיב, כשתאמר: 'הרפו לאלה הנבלים'!"

ולא היה אדם בהם, שהיטיב לדבר כזה, ונמנע המלך ולא הרגם.

מלך אחד ציווה להרוג חכם אחד. אמר לו אחד מיועציו: "אתה יכול לעשות מה שלא עשית, יותר מהשיב מה שעווית!"

ונמנע ולא הרגו.

(ו, עט-פ). מבחר הפנינים, 9. ב"י ד, 249, 287 (1).