תינוק מצאו איש אחד מאנשי החסד במדבר וחמל עליו ויאספהו אל ביתו ויגדלהו ויאכילהו וילבישהו ויתנדב עליו בכל הטוב לו, עד שהשכיל והבין אופני דרכי טובתו. ואחר כך שמע האיש ההוא על אסיר שנפל ביד שונאו והגיעהו אל תכלית הצער ¬והרעב והעירום ימים רבים, ונכמרו רחמיו על צערו ופייס לשונאו עד שהתירו ומחל לו את דמיו. ויאספהו האיש אל ביתו והיטיב לו במקצת הטוב אשר היטיב בו לתינוק. והיה האסיר מכיר בטובת האיש עליו ומודה עליה יותר מן התינוק, שגדל בה, מפני שיצא מעניין העוני והצער אל עניין הטובה והשלווה, בעת שהכרתו בה גמורה; על כן הכיר טובת האיש החסיד וחסדו מאוד. והתינוק לא הבין מעלת הטובה עליו, אף על פי שהתחזקה הכרתו והתיישב בדעתו, מפני שהיה רגיל בה מימי נערותו.

ואין איש מאנשי השכל מסתפק שחסדו וטובו על התינוק כוללים ונראים יותר ושהוא חייב בהתמדת ההודאה והשבח עליהם יותר.

להלן נוסח הסיפור מ"חובות הלבבות" על פי ‏מהדורת האינטרנט בעריכת יהודה איזנברג, תשס"ב: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hovot/shaar-2.htm

מראה מקום במהדורת איזנברג: שער שני – שער הבחינה, הקדמה

ומשלם בזה לתינוק שמצאו איש אחד מאנשי החסד במדבר, וחמל עליו, ויאספהו אל ביתו ויגדלהו ויאכילהו וילבישהו, ויתנדב עליו בכל הטוב לו, עד שהשכיל והבין אופני דרכי טובתו.

ואחר כן שמע האיש ההוא על אסיר שנפל ביד שונאו, והגיעו אל תכלית הצער והרעב והעירום ימים רבים, ונכמרו רחמיו על צערו, ופייס לשונאו, עד שהתירו ומחל לו את דמיו. ויאספהו האיש אל ביתו, והיטיב לו במקצת הטוב אשר היטיב בו לתינוק. והיה האסיר מכיר בטובת האיש עליו ומודה עליה, יותר מן התינוק שגדל בה, מפני שיצא מעניין העוני והצער אל עניין הטובה והשלווה בעת שהכרתו בה גמורה. על כן הכיר טובת האיש החסיד וחסדו מאוד. והתינוק לא הבין מעלת הטובה עליו, אף על פי שהתחזקה הכרתו והתיישב בדעתו, מפני שהיה רגיל בה מימי נערותו.

ואין איש מאנשי השכל מסתפק שחסדו וטובו על התינוק כוללים ונראים יותר, ושהוא חייב בהתמדת הודאה והשבח עליהם יותר. וזה דומה למה שאמר הכתוב (הושע יא) "ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו, ולא ידעו כי רפאתים."

(ו, סג) חובות הלבבות, סי' ב, 32. ב"י ד, 78-77, 279 (1).