אמר חנוך הפילוסוף, המכונה בלשון ערב אֵדריס, לבנו: "יראת אלהים תהי סחורתך וכתרך יבוא לך מאין יגיעה." ואמר פילוסוף אחד: "הירא את יי כל בני-חלד ייראוהו, ושאינו ירא את יי הוא ירא את כל בני חלד." ואמר הפילוסוף: "אשר יאהב את יי, יאמין אותו." ואמר ארוַש לבנו: "בן-אדם, אם אתה באלהים מאמין ועושה רצונו, איך תאמר שתאהבהו, שאם תאהבהו תעבדהו, כי אם אשר יאהב יתרצה." ואמר סוקראט לתלמידיו: "שמרו, שלא תהיו מתרצים ואין מתרצים לאל בדבר אחד."

אמרו לו: "אדוננו, פרש לנו זה הדבר."

אמר להם: "עזבו השקרים, כי השקר הוא שיתראה האדם במעשיו עובד אלוהים בסתר ובגלוי ולא לכבוד האל ולשמו כי אם לכבוד עצמו, כדי שידעו בני-אדם, כי הוא עובד ליי בסתר ויכבדוהו. ועוד יש שקר נסתר מזה, כי יש אדם המרחיק המעשה שזכרנו להודיע לבני-האדם יראתו בסתר, כי אם יענה בצום נפשו או ייתן מהודו לכל בסתר; וישאלוהו בני-אדם על הדבר, ויאמר: 'אין!' או יענה: 'האלהים יודע!' וכונתו שיחזיקוהו בני-אדם איש אמונות. כי אפילו הטובות שיעשה בסתר לא יודיען לבני-אדם, אבל יכסן ויסתירן מהם. ותדעו, כי אין אדם נמלט מאחת משלוש אלה. וכן השמרו מהשקר בשלושה עניינים שהזכרתי וחזקו ואמצו להיות מן המאמינים לכבוד הבורא לא בשכר בני-אדם.

אמר הפילוסוף: "בן-אדם, אם תישען על אלוהיך באמונה, תצליח בכל אשר תלך." ואמר בלעם הפילוסוף, הנקרא בלשון ערב לוֹקנין, לבנו: "בני, אל תהיה הנמלה חכמה ממך, אשר אגרה בקציר מאכלה בחורף. בני, אל יהיה השכוי יותר חזק ממך, כי הוא מושל על עשר נשיו ואתה לא תמשול על אחת. בני, אל יהיה הכלב שוֹע ממך, כי הוא יכיר, מי יעשה לו טובה ואתה תשכח המיטיבים לך ולא תכירם. בני, אל תחשוב למעט השונא האחד ואל תחשוב רבים אלף אוהבים."

ארוַש הפילוסוף ציוה את בנו לפני מותו ויאמר לו: "בני, כמה אוהבים קנית בחייך?"

ענהו בנו: "כבר קניתי אוהבים עד מאה."

אמר לו הפילוסוף: "בני, אל תאהב ואל תהלל האוהב, טרם שתנסהו ותבחנהו ותדע באמת; כי אני שנולדתי לפניך לא קניתי בכל חיי כי אם חצי אוהב, ואתה איך קנית מאה? ועתה לך ובחְנם, אם תמצא בכולם אחד."

אמר לו: "אבי, ואיך תייעצני שאבחנם?"

אמר לו: "בני, לך וקח עגל אחד ומותתהו ונתחתו לנתחים ושימהו בשק. והשק יהיה מגולגל בדמו מבית ומחוץ, ולך אל אחד מאוהביך ואמור לו: 'אלופי ורעי, הנני מפיל תחינתי לפניך שתקבור לי בביתך זה האיש אשר הרגתי, ואיש אל ידע מאומה והצילני מן הצרה הזאת.'."

וילך בנו ויעש כן וילך אל אחד מאוהביו ויאמר לו ככל אשר ציוהו אביו. ויענהו האוהב: "אוהבי, לך ושא המת על כתפך וקברהו וסבול הצרה, כאשר עשית הרעה, כי לביתי לא תיכנס."

וילך לכל אחד ואחד מאוהביו, וכאשר ענהו הראשון כן ענהו השני וכן כולם.

וישב אל אביו ויגד לו אשר מצא אותו מכל אוהביו. ויאמר לו אביו: "קרה לך כאשר אמר הפילוסוף: 'רבים האוהבים במספר ולעת הצורך הם מעטים'. ועתה לך אל האיש, אשר אמרתי לך שהוא חצי אוהב ודע מה יענך דבר."

וילך ויאמר לו כאשר אמר אל אוהביו. ויענהו האיש ויאמר לו: "בוא עמי אל ביתי בסתר, שלא יראוך השכנים."

ויוצא כל איש מעליו ואשתו וכל בני ביתו ויחפור הקבר בביתו.

ויהי כי ראה הנער, הבין הכל וידע את לבו ויוצא העגל מן השק ויראהו לו מנותח ויודה לו על אמונתו הטובה ואהבתו הנכונה. וילך ויספר לאביו, אשר קרה לו עם חצי אוהב.

ויאמר לו אביו: "‏על זה האוהב אמר הפילוסוף: 'זה אוהב נאמן – העוזר אותך בעת ישטמך הזמן'."

ויאמר הנער אל אביו: "ראית מעולם אשר קנה אוהב שלם?"

ויאמר לו: "לא ראיתי, אבל הוגד לי."

אמר לו בנו: "ספר נא, אולי אמצא אוהב כמוהו."

אמר לו: "הגד הוגד לי, כי היו שני סוחרים, האחד במצרים והאחד בבבל. ויכירו איש את אחיו לשמע אוזן וישלחו איש אל אחיו כל משאלותם על ידי שליח. ויהי היום וילך הסוחר היושב בבבל בסחורה אל מצרים, ויהי כשמוע הסוחר היושב במצרים את שמע אוהבו ונאמנו, וילך לקראתו ויחבקהו וינשקהו ויביאהו אל ביתו ויכבדהו ויעש לו משתה שמונה ימים. ויראהו את כל בית נכותו ושרים ושרות וכל מיני זמר, אשר היו לו בביתו.

ויהי ביום השמיני ויחלה הסוחר הבבלי וייעצב הסוחר עד מאד על חולי אוהבו נאמנו. ויבא כל חכמי מצרים והרופאים. ויהי כי ראוהו הרופאים וימששוהו בזרועו ובראשו ויביטו אל מימי רגליו ולא הכירו בו שום חולי בעולם; וידעו הרופאים, כי באהבת אשה חלה. ויהי כאשר ידע הסוחר בעל הבית, כי באהבת אשה חלה אוהבו, ויבוא לפניו וישאלהו, אם היתה לו אשה בביתו שיאהב.

ויען הסוחר החולה: "הראה לי כל בני ביתך והחשוקה בלבי אראך."

ויראה לו הסוחר כל נערות ביתו, איזו מהן יבחר. אחרי כן הראה לו כל בנותיו ולא בחר בכל אלה. ותהי לסוחר נערה בתולה בביתו יפה עד מאד, אשר גידלה מקטנותה, להיות לו לאשה, ויראה לו.

ויהי כראות הסוחר החולה אותה, אמר: "בזאת הנערה חיי ומותי."

ויהי כאשר שמע הסוחר בעל-הבית דבריו, ויתנה לו לאשה על כל מוהר ומתן, שהיה לו לתת לה כמוהר הבתולות, שתהיה לו לאשה. אחרי כן שב הסוחר אל ארצו אל בבל עם אשתו בשלום.

ויהי אחרי כן לימים ויתגלגל הזמן על הסוחר המצרי ויאבד כל ממונו ויתרושש. ויאמר בלבו: אלכה לי אל אוהבי הנאמן אשר כיבדתי בביתי ומילאתי חפציו ואתחנן לפניו שירחם עלי.

וישם מגמת פניו ללכת אל בית אוהבו ערום ויחף וחסר כל טובה. ויבוא לבבל בלילה ויתבושש ללכת אל בית אוהבו, אולי לא יכירהו ויגער בו ויוציאהו מביתו, שיראהו עני ורש; ויישאר מחוץ לעיר בבית אחד. ויהי הוא שוכב במקומו ונותן אל לבו כל הקורות אותו, והנה שני אנשים ניצים בעיר ויהרוג אחד את חברו ויברח הרוצח ויצא מן העיר. אזי יצאו מן העיר אנשים רבים וירדפו אחרי הרוצח. ויבואו אל הבית לראות, אם היה שם רוצח, וימצאו שם את הסוחר לבדו ויאמרו לו: "מי רצח לאיש?"

ויאמר: "אני", כי בחר מותו מחייו בעוני ובצער.

ויתפשוהו ויניחוהו במשמר. ויהי בבוקר ויביאוהו לפני השופטים וישפטוהו לתלותו על העץ. ויוליכוהו אל העץ. ויצאו אנשים רבים מן העיר לראות המשפט וביניהם היה הסוחר אוהבו, אשר בא זה באהבתו לבבל, ויראה אותו ויכירהו, כי זה הוא אוהבו, אשר היה במצרים, ויזכור את כל הטובות, אשר עשה לו, וידע, כי לא יוכל לשלם לו גמולו.

ויאמר לשופטים "ומדוע תעשו זה? כי אין לו משפט מוות. ואנה תוליכוהו? כי לא זה הרגו, כי אני הרגתיו."

ויהי כשמעם הדבר הזה ויאסרוהו ויוליכוהו אל העץ. ויהי הרוצח בין העם, ולא הכירוהו, ויבט אל כל אשר ייעשה ויאמר בלבו: אני הרגתי את האיש וזה ייענש שלא הרגו וייתלה; ואני שהרגתיו אינצל מן המוות הזה! אין זה, כי אם סיבה מאת השם. אבל השם יתברך ויתעלה, הוא הצדיק ואין בדרכיו עוול ולא יתר הרשע, וירא אני שמא יביאני השם למיתה קשה מזאת. ולכן אודה על פשעי ואתכפר ואציל זה מן המוות.

ויבוא הרוצח לפני השופטים ויקרא בקול גדול: "אתם בעלי היושר והאמונה, לא תעשו עוול במשפט ולא ייהרג נקי במקום חייב. ובאמת תדעו, כי לא זה ולא זה הרגו לנרצח. אלא זה בחר מוות מחייו, וגם זה לא אמר לכם להניחו ואמר שהוא הרגו, אלא מפני שהוא אוהב אותו ונפשו קשורה בנפשו. אכן אדונינו, הניחו לזה ולא ייהרג נקי, כי אני הרגתיו וטוב מותי בעולם הזה ולא אמות בעולם הבא."

ויהי כשמעם דברי הרוצח ויניחו את הסוחר ויאסרו את זה ויוליכוהו אל העץ ויתלוהו.

ואחרי כן בא הסוחר הבבלי ויבא את הסוחר המצרי אל ביתו ויתן לו חליפות שמלות וילבישהו, וישאלהו על הקורות אותו, ויספר לו כל קורותיו. ויכבדהו וישימהו לאב ולאדון לכל ביתו, וכל אשר יש לו נתן בידו.

נוסח אוצר המדרשים: עמודים 336-335 סיפור י"ח.

ארווש הפילוסוף ציוה את בנו לפני מותו ויאמר לו: "בני כמה אוהבים קנית בחייך?"

ענהו בנו: "כבר קניתי אוהבים עד מאה."

אמר לו: "בני! כבר אמר הפילוסוף אל תאהב ואל תהלל האוהב טרם שתנסהו ותבחנהו, ותדע באמת כי אני שנולדתי לפניך לא קניתי בכל חיי כי אם חצי אוהב, ואתה איך קנית מאה? ועתה לך ובחנם אם תמצא בכלם אחד."

אמר לו: "אבי, ואיך תיעצני שאבחנם?"

אמר לו: "בני, לך וקח עגל אחד ותמיתהו ותנתחהו לנתחים ושימם בשק והשק יהיה מגולל בדמו מבית ומבחוץ ולך אל אחד מאוהביך ואמור לו, אלופי ורעי, הנני מפיל תחנתי לפניך שתקבור בביתך זה האיש אשר הרגתי ואיש לא ידע מאומה והצילני מן הצרה הזאת."

וילך בנו ויעשה כן, וילך אל אחד מאוהביו ויאמר לו ככל אשר צוהו אביו, ויענהו האוהב: "אוהבי! לך ושא המת על כתפך וקברהו וסבול הצרה כאשר עשית הרעה כי בביתי לא תכנס."

וילך לכל אחד ואחד מאוהביו, וכאשר ענהו הראשון כן ענהו השני וכן כלם. וישב אל אביו ויגד לו אשר מצא אותו מכל אוהביו, ויאמר לו אביו: "הנה קרה לך כאשר אמר הפילוסוף, רבים האוהבים במספר ולעת הצורך הם מעטים. ועתה לך אל האיש אשר אמרתי לך שהוא חצי אוהבי ודע מה יענך דבר."

וילך ויאמר לו כאשר אמר אל אוהביו, ויענהו האיש ויאמר לו: "בא עמי אל ביתי בסתר שלא יראוך השכנים."

ויוציא כל איש מעליו ואשתו וכל בני ביתו, ויחפור הקבר בביתו, ויהי כי ראה הנער, הבין הכל וידע את לבו ויוציא העגל מן השק ויראהו לו מנותח, ויודה לו על אמונתו הטובה ואהבתו הנכונה עם אביו, וילך ויספר לאביו אשר קרה לו עם חצי אוהבו.

ויאמר לו אביו על זה האוהב אמר הפילוסוף: זה אוהב נאמן העוזר אותך בעת ישטמך הזמן.

ויאמר אל אביו: "ראית מעולם איש אשר קנה אוהב שלם?"

ויאמר לו: "לא ראיתי, אבל הוגד לי."

ויאמר לו בנו: "ספר נא לי אולי אמצא אוהב כמוהו."

אמר לו: "הגד הוגד לי כי היו שני סוחרים, האחד במצרים והאחד בבבל ויכירו איש את אחיו לשמע אוזן, וישלחו איש אל אחיו כל משאלותם על ידי שליח, ויהי היום וילך הסוחר היושב בבבל בסחורה אל מצרים, ויהי כשמוע הסוחר היושב במצרים את שמע אוהבו ונאמנו וילך לקראתו ויחבקהו וינשקהו ויביאהו אל ביתו ויכבדהו ויעש לו משתה שמונה ימים, ויראהו את כל בית נכאתה ושרים ושרות וכל מיני זמר אשר היו לו בביתו.

ויהי ביום השמיני ויחלה הסוחר הבבלי ויעצב הסוחר עד מאד על חלי אוהבו נאמנו ויביא כל חכמי מצרים והרופאים לרפאותו. ויהי כי ראוהו הרופאים וימששוהו בזרועו ובראשו ויביטו אל מימי רגליו ולא הכירו לו שום חולי בעולם, וידעו הרופאים כי באהבה אשר חלה. ויהי כאשר ידע הסוחר בעל הבית כי חלה אוהבו באהבה, ויבא לפניו וישאלהו אם היה לו אשה בביתו שאהב.

ויען הסוחר החולה: "הראה לי כל בני ביתך והחשוקה בלבי אראך."

ויראה לו הסוחר כל נערות ביתו והשרות אי זו מהן יבחר, אחרי כן הראה לו כל בנותיו ולא בחר בכל אלה, ותהי לסוחר נערה בתולה בביתו יפה עד מאד אשר גידלה מקטנותה להיות לו לאשה ויראה לו.

ויהי כראות הסוחר החולה אותה אמר: "בזאת הנערה חיי ומותי. ויהי כאשר שמע הסוחר בעל הבית דבריו ויתנה לו לאשה עם כל מוהר ומתן שהיה לו לתת לה כמוהר הבתולות ותהי לו לאשה. אחרי כן שב הסוחר אל ארצו לבבל עם אשתו בשלום. ויהי אחרי כן לימים רבים חזר גלגל הזמן על הסוחר המצרי ויאבד כל ממונו ויתרושש, ויאמר בלבו אלכה לי אל אוהבי הנאמן אשר כבדתיו בביתי ומלאתי חפצו ואתחנן לפניו שירחם עלי.

וישם מגמת פניו ללכת אל בית אוהבו ערום ויחף וחסר כל טובה, ויבא לבבל בלילה, ויתבושש ללכת אל בית אוהבו אולי לא יכירהו ויגער בו ויוציאהו מביתו כשיראהו שהוא עני ורש, וישאר מחוץ לעיר בבית אחד, ויהי הוא שוכב במקומו ונותן את לבו אל כל הקורות אותו, והנה שני אנשים נצים בעיר ויהרוג אחד את חבירו, ויברח הרוצח מן העיר, אז יצאו מהעיר אנשים רבים וירדפו אחרי הרוצח ויבואו אל הבית לראות אם היה שם הרוצח וימצאו שם הסוחר לבדו, ויאמרו לו: "מי רצח לאיש?"

ויאמר: "אני", כי בחר מותו מחייו בעוני ובצער, ויתפשוהו ויניחוהו במשמר, ויהי בבקר ויביאוהו לפני השופטים וישפטוהו למות לתלותו על העץ. ויצאו אנשים רבים מן העיר לראות המשפט כנהוג, וביניהם היה הסוחר אוהבו אשר בא זה באהבתו לבבל, ויראה זה הסוחר אותו ויכירהו ויאמר בלבו כי זה הוא אוהבו אשר היה במצרים, ויזכור את כל הטובות אשר עשה לו וידע כי לא יוכל לשלם לו גמולו, ויאמר לשופטים: "מדוע תעשו זה כי אין לו משפט מות ואנה תוליכוהו, כי לא זה הרגו כי אם אני הרגתיו."

ויהי בשמעם הדבר הזה ויאסרוהו במקומו ויוליכוהו אל העץ. ויהי הרוצח בין העם ולא הכירוהו, ויבט אל כל אשר הם עושים, ויאמר בלבו אני הרגתי לזה וזה יענש שלא הרגו ויתלה על העץ ואני שהרגתיו אנצל מן המות, אין זה כי אם סבה מאת ה', אבל השם יתברך ויתעלה הוא הצדיק ואין בדרכיו עול ולא ינקה הרשע, וירא אני שמא יביאני ה' למיתה קשה מזאת, ולכן אודה על פשעי ואמות עתה ואתכפר ואציל את זה מן המות.

ויבא הרוצח לפני השופטים ויקרא בקול גדול: "אתם בעלי היושר והאמונה, לא תעשו עול במשפט ולא יהרג נקי במקום חייב, ובאמת תדעו כי לא זה ולא זה הרגו לנרצח, לא זה שאמר שהוא הרגו מפני שבחר במותו מחייו, וגם לא זה שאמר לכם להניחו ואמר שהוא הרגו מפני שהוא אוהב אותו ונפשו קשורה בנפשו. אכן אדונינו הניחו לזה ולא יהרג נקי, כי אני הרגתיו וטוב מותי בעולם הזה ולא אמות בעולם הבא."

ויהי כשמעם דברי הרוצח ויניחו הסוחר ויאסרו את זה ויוליכוהו אל העץ ויתלוהו עליו, ואחרי כן בא הסוחר הבבלי ויבא את הסוחר המצרי אל ביתו ויתן לו חליפות שמלות וילבישהו וישאלהו על הקורות אותו, ויספר לו כל קורותיו. ויכבדהו וישימהו לאב ולאדון לכל ביתו וכל אשר יש לו נתן בידו.

(ו, ג-ו). ס' חנוך, 52-49; בית-המדרש, ו, 137-135; אוצר מדרשים, ב, 336-335; עושה פלא, ב, 12-2; גדולים מעשי ה', 4; ואהבת לרעך כמוך; יש נוחלין, 39; דרך האמונה, 7. גסטר, סי' שס-שסא. ב"י ד, 19-14, 274.