מעשה באשה אחת זקנה, שהפליגה בחיים קרוב למאה שנה והיו לה בנים ובנות וחתנים וכלות ולא היתה דרה עמהם, אלא ישבה יחידה בביתה ובניה היו מסדרים לה פרנסתה ויוצאים והולכים בסחורה. ומתה האשה בעוד היו בניה בסחורתם, ויותר משלושה ימים לא נודע מיתתה. וכאשר באו בניה מצאוה מתה מושלכת באמצע הבית ופיה פתוח וידיה ורגליה עקומות ולשונה תלויה מחוץ לפיה ועיניה פקוחות. וכאשר קברוה, היתה באה בכל לילה ולילה בהקיץ לחולים בדמיון שלה וקוראה אותם או מכה אותם ותוך שבעה ימים היה אותו חולה מת. ועד ארבעים יום מתו יותר ממאתיים נפשות; וכולם טרם מותם העידו על קריאתה אותם בהקיץ או על הכאתה אותם. ולא נפסקו המוות והדבר והדמיון ממנה, עד ששרפוה.