מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
זיווג שלא נזדווג |
טקסט |
יהודי אחד היה חפץ באשה אחת, שהיה אוהב אותה והיא אותו, ושלח שדכנים לאביה ולאמהּ. ואמרו: "בתנו אינה רוצה." והיא שלחה בסתר: "אנוכי חפצה בך, אבל אבי ואמי עוסקים בשידוך אחר, רק תמתין כי לא יקחני, ואחר כך יעסקו בי עליך." ולא רצה להמתין ונשא אשה אחרת, והיא היתה חפצה בו. לסוף מתה אשתו. ואהב מאד אשה אחת, ששמה כשם אותה שהיה חפץ בה מתחילה. ולא רצתה להמתין, ולא הספיק לקחת את זאת, עד שנישאה לאחר. היה תמהּ, מה זה: אשה ששמה כשם הראשונה, ושתיהן לא נזדווגו לי? למה אהבתין, והן אותי, ולבסוף לא נזדווגו לי? וחקר ואמר: "מפני שציערתי את הראשונה, שדעתי היתה עליה ודעתה עלי, ולא רציתי להמתין – לכך נעשה לי כך." |
מקורות |
|
מלות מפתח |
ביטול נישואין, שכר ועונש |