ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 673


שם הסיפור

מעשה בבחור שניצל ממוות בתליה

טקסט

מעשה בחסיד אחד מפורסם, שהיה שמעו בכל הארץ, והיו באים אצלו להתפלל על חולים ולפקוד עקרות. והוא היה מתענה ומתפלל ועושה שאלת חלום. ומעולם היתה תפילתו מקובלת, ולא נפל דבר אחד מדבריו ארצה. והחסיד הזה היה חשוך בנים.

פעם אחת כשבא החסיד מישיבתו לביתו, התנפלה אשתו לפני רגליו ותבך. ויאמר לה בעלה: "בתי, למה תבכי? הגידי לי, מה שאלתך ותינתן לך."

ותען ותאמר לו: "נפשי מרה לי, שאנו זקנים באים בימים ועדיין לא זכינו לבנים. ואני ידעתי, שאתה מתפלל על אחרים על כל צרה שיש להם ואתה נענה. ובכן אם יש לאל ידך לפקוד אחרים, למה לא תרחם עלינו ואינך מתפלל עלינו, שהקדוש ברוך הוא יפקדנו בבן זכר אחד."

ויאמר לה: "בתי, אילו היה רוצה הקדוש ברוך הוא ליתן לנו בן, אין מי שיעכב בידו; ויי היודע נסתרות הטוב בעיניו יעשה."

וחזרה אשתו להתחנן לפניו. סוף דבר, היא הפצירה בו כל כך, עד שנתרצה והודה לדבריה. וישאל אותה: "באיזה יום תהיה לך טבילת מצווה?"

ותאמר לו: "ביום פלוני."

והזמין עצמו בתענית וטבילה והתפלל תפילתו ועשה שאלת חלום. והשיבו לו: "אם רצונך שיהיה לך בן, תדע שלאחר שלוש עשרה שנה ימות בתליה, ויען שהקדוש ברוך הוא אוהב אתכם, עצר אתכם, שלא תראו זה הצער לעת זקנתכם."

ויהי בבוקר ויספר לאשתו תשובת החלום. ואמרה לו: "אף על פי כן רוצה אני לזכות שיהיה לי בן, ואחר כך יהיה מה שיהיה; ואפשר שעל ידי מצוות וצדקות הקדוש ברוך הוא יבטל מעליו הגזירה."

ובלילה השני חזר ושאל שאלתו, ויבוא מלאך הממונה על החלום והשיב לו החסיד: "אנו רוצים שיהיה לנו בן, ואחר כך ירחם יי."

ויאמר לו המלאך: "הנני מבשרך, שהלילה תהרה אשתך ותלד בן."

ויהי לתקופת הימים, ותלד בן; ובצאתו מרחם אמו, נתמלא הבית כילו אורה. ומרוב שמחת האם, שיי פקד אותה, כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון כפליים ממנהגה הטוב. ויגדל הילד וייגמל. ויקח לו אביו מלמד ללמדו תורה. והנער היה פיקח וחריף והיה קולט הכל בזמן מועט. עד שבקרב שנים מועטות למד תנ"ך ותלמוד. והיה שלם בדעות ובמידות טובות ודרך ארץ וענוה יתירה. ובכל לילה היו משכיבים אותו ביניהם, אביו מימינו ואמו משמאלו, ויום ולילה עיניהם תלויות אליו מרוב אהבתם אותו. אבל אביו לא נכנסה שמחה בלבו, ואדרבא כל עוד שהיה רואה אותו הולך וגדול בתורה, היה יותר מצטער בחשבו על אחריתו.

דאגת ההורים לבנם גדלה מאד כשמלאו לו שתים עשרה שנה. והנה לילה אחד נדדה שנתם, והם חשבו שהנער ישן. התחיל אביו נאנח. אמרה לו אשתו: "על מה אתה נאנח?"

השיב לה: "וכיצד לא אתאנח? הן הבן היקיר שלנו חכם ושלם בכל, ובעוד שנה אחת עתיד הוא להיות נתלה – ולא אתאנח ולא אבכה?"

אז התחילה גם אשתו לבכות ועיניה זלגו נחלי דמעה. אבל הם ניחמו זה את זה בבטחונם ביי. והנער שמע את כל דבריהם, ויקם וישב על המיטה ויאמר להם: "הנה שמעתי כל מה שדיברתם ובכיתם עלי. ויפצר בהם עד מאד, עד שהוכרחו לספר לו כל העניין מתחילתו.

ויאמרו לו: "הן עתה גילינו לך הכל, ואתה בר דעת, תחשוב בדעתך מה לעשות."

ויאמר להם: "אני רוצה לשנות המקום, כי שינוי מקום שינוי מזל, ואולי יחנני יי ויבטל מעלי גזירתו."

וייטב הדבר בעיני אביו ויאמר לו: "אני אשלחך לעיר דודך ואזמין לך צידה לדרך, שיש בה שלוש חניות. ואני נותן לך שלושה תפוחים. דע לך, שבכל חניה שאתה חונה יקרב אצלך איש אחד ותתן לו תפוח אחה שיקלוף אותו ותאכלו יחד; ואני מצווך אם תראה שיתן לך המובחר, והוא יאכל תוכו מקום הזרע ואת הקליפה, הרחק מעליו דרכך; וכן תעשה בחניה השנית והשלישית. ואם תמצא איש שיאכל הוא את המובחר ויתן לך הלב מקום הגרעינים והקליפה, אותו תבחר ותקרב ויהיה לך לחבר בדרך אשר תלך עד הגיעך אל מחוז חפצך לעיר דודך."

ויען הנער ויאמר לו: "כן אעשה כאשר דיברת."

לקח הנער את הצידה לדרך וישק ידי אביו ואמו. ויחבקוהו וינשקוהו ויברכוהו ויאמרו לו: "אלהינו יהיה עמך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום לבית דודך, ויבטל כל גזירות קשות ורעות מעליך וישמור צאתך ובואך."

ויקם הנער וילך לדרכו. ויעש כאשר ציווהו אביו. וכאשר בא אל המלון הראשון ניגש אליו איש אחד מן הנמצאים בדברים ערבים, ויתן לו את התפוח האחד לקלפו ולאכלו יחדיו. ויקחהו אותו האיש מידו ויקלוף אותו ויתן לנער את המובחר לכבדו, והוא אכל הלב והקליפה. וייפרד הנער מעליו, ולמחרתו קם וילך לבדו, ויהי בערב ויבוא למלון השני וימצא איש אחר; ויקרב אותו ויתן לו התפוח השני, ויעש גם הוא כמעשה הראשון. ויתרחק הנער גם מזה. ויהי ממחרת וילך לו לדרכו, ובבוא השמש בא אל המלון השלישי. וימצאהו איש אחר ויקרב הנער אליו ויתן לו התפוח השלישי ויקלפהו האיש ויאכל את המובחר ויתן לנער את הלב והקליפה. ויתקרב הנער אליו ויאהבהו ויאמר לו: "אם נא מצאתי חן בעיניך, תלך עמי ללוותני ער עיר פלונית מקום דודי, כי אהבתיך."

ויען אותו האיש ויאמר לו: "גם אני אהבתיך ולא אעזבך, עד שאביאך אל מקומך; אך בתנאי, שלא תעבור על מצוותי לכל אשר אצווך."

והנער, כשמעו את דבריו היוצאים מן הלב, הוסיף לאהבה אותו ויגלה לו כל מצפוניו. ויען האיש ויאמר לו: "אל תירא ואל תחת: יי יהיה בעזרך ויבטל כל גזירות קשות ורעות מעליך! ואנוכי לא ארפך ולא אעזבך."

ויקומו וילכו יחדיו ויבואו העירה. והקדים אותו האיש לבוא לבית דודו להודיעו, שבן אחיו בא אליו. ויצא דודו לקראתו ויחבק לו וינשק לו. ויביאהו אל ביתו בכבוד גדול, ויעש משתה גדול לשמחת בואו, כי דודו היה עשיר גדול.

ויבן לו דודו בית ישיבה חשוב בתוך גינתו. והזמין לו כל כלי תשמישו והיה שולח לו שמה מאכלו וכל צרכו. ויהי בליל יום מלאת לנער שלוש עשרה שנה, והוא יושב ועוסק בתורה, והנה בחצי הלילה, ופתאום נשא הנער את עיניו וירא והנה חבל יורד מאמצע כפת הבית. ואימה נפלה עליו והתחיל לצעוק. והחבל נמתח ויורד, עד שהגיע עד ראשו ונכרך על צווארו; ויחזק בו וישאהו ממקומו ויביאהו עד אמצע הבית. והוא צועק וקורא לעזרה, ואין קול ואין עונה. וישא עיניו, וירא והנה האיש אשר בא עמו לבית דודו עומד לנגדו.

התחיל הנער להתחנן אליו ברמיזות. ויען האיש ויאמר לו: "אל תירא ואל תחת!"

וירם האיש את ידו וחתך את החבל באמצעו, וקיבל את הנער בשתי ידיו והושיבו על מקומו.

והנער נתעלף וכמעט לא נותרה נשמה בו, ויעירהו, ותשב רוחו בקרבו. ויאמר לו: "דע לך שזכות התורה הגנה עליך, כי הגזירה הזאת נגזרה עליך לפני צאתך מבטן אמך. אולם התורה שעסקת בה עמדה לפני כסא הכבוד מעוטפת שחורים וצועקת ומבקשת רחמים עליך וביטלה גזירתך. וישלחני יי להצילך. ואגלה לך, שאני הייתי עמך בדרך בצורת אדם, אבל אני אליהו. והנה עתה אודיעך, שבת דודך תהיה זוגתך, ותשאנה בשמחה ותשמח מאשת נעוריך! ויהי הדבר כן.

מקורות

(ה, קעג-קעה). עושה פלא, ב, 23-21. נ"א: שבחי הבעש"ט, 95-94. – ב"י ו, 224-219, 316. (- סי' 151).

מלות מפתח

חסיד, שאלת חלום, עקרות, מלאך ממונה על חלומות, מזל, גורל, אליהו הנביא, גילוי אליהו, שלושה תפוחים, תלייה, נישואין

לסיפור הבא

לסיפור הקודם