ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 594


שם הסיפור

אזהרת האימהות שמתו

טקסט

חסיד מפורסם היה דר במלון אחד סמוך לעיר ליבאוויטש וסיפר, שיום אחד היה לו יום פטירת אמו ולמד בלילה לעליית נשמתה משניות. ובתוך הלימוד נרדם ושמע קול קורא אותו בשמו מבחוץ; ותכף יצא וראה שני מתים עומדים בבגדים לבנים ויכר במת אחד שהיא אמו ואת השני לא הכיר והיא היתה אם אמו.

ואמרה לו אמו: "בני, באנו להודיעך שבבית-דין של מעלה היו עליך קטרוגים גדולים עד שפסקו עליך מיתה וכל בני משפחתנו המליצו טוב עליך ולא הועיל כלום, לכן, בני, ראה מה תעשה לכך."

ותאמר האם הזקנה: "אין לו תרופה כי אם שיסע לכבוד הקדוש הרב מליבאוויטש [‏הוא ר' דוב-בר בן שניאור-זלמן, ה'אדמו"ר האמצעי'] שהוא חשוב מאד למעלה וכאשר מזכירים שמו למעלה מזדעזע הבית-דין של מעלה."

ואחר כך, ככלותן לדבר נעלמו.

וישוב הביתה וישב כמשתומם עד אור הבוקר. ותכף נסע להרב ובא למחיצת קודשו וסיפר לו כל הדבר.

וישתוק כבוד קדושתו ואחר כך אמר: "אל תירא, לא תמות."

ושאל אותו, אם היה אצל הרב.

ויאמר: "הן. הייתי במחיצת קודשו כמה פעמים."

אמר הרב: "האם שמרת התיקון שנתן לך?"

ונזכר החסיד, שבתוך הזמן נחלה ולא היה ביכולתו להשלים התעניות שציווה עליו.

אמר הרב: "ראה להשלים כל התעניות שציווה עליך ותחיה ולא תדאג כלל."

ובעזרת השם השלים את התיקון; ונשאר בחיים, ועוד נתרומם קרנו ומזלו.

מקורות

(ד, ריב). סיפורים נוראים, 20.

מלות מפתח

מת מתגלה לאדם חי, מת מגלה מהנעשה בעולמות העליונים, בית דין של מעלה, שניאור (ר' דב בר זלמן, האדמו"ר האמצעי)

לסיפור הבא

לסיפור הקודם