בן חסיד אחד גדול ואיש מעשה [הוא ר' אלעזר, בנו של ר' אלימלך] נשא אשה חסידה ועברו עליהם שנים אחדות ולא נפקדו בבנים. ויסע הבן עם אשתו לאביו עושה פלאות בדבר הזה, ויאמר הרב: "אפשר לכם להביא נשמה חדשה לעולם הזה, אבל היא תאריך ימים אך שלוש עשרה שנה ואחר זה תסתלק וגם זו היולדת תמות בעת לדתה."

פנה אל האשה ויאמר: "אם תקבלי עליך כן, אז תיפקרי בזרע."

וקיבלה עליה זאת הצדקת ההיא.

וכן היה. למועד הזה בעוד שנה המליטה בן ותקש בלדתה ותמת. ויחי הילד שלוש עשרה שנה וימת.

(ד, קצד-קצה). אוהל אלימלך, סי' רנה, 99.