מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
מאלף עד יוד |
טקסט |
הרב רבי יצחק לוריא זכור לטוב התפלל פעם אחת בימים הנוראים בכונה גדולה. והראו לו מלאכי השרת, שבעיר פלונית ישנו אדם אחד שמתפלל יותר טוב ממנו. ויסע הרב להעיר הזאת. ויקרא את האיש ההוא ושאל אותו, אם בן תורה הוא. אמר לו האיש: "לאו." שאל אותר הרב: "אם יכול אתה להתפלל?" אמר האיש: "לאו." שוב שאל אותו הרב: "מה עשית בימים הנוראים שעברו?" אמר לו האיש: "רבי, איני מבין אפילו מאלפא-ביתא רק מאות אלף עד יוד. וכשבאתי לבית הכנסת וראיתי כי כל העולם מתפלל בכונה ובקול ואני איני יכול כלל להתפלל, נשבר לבי בקרבי. והחילותי לומר: 'אלף בית גימל...' עד יוד. ושוב אמרתי: 'רבונו של עולם, אתה עשה מאותיות אלו תיבות וצירופים ויעלו לפניך לריח ניחוח!' כן אמרתי בלב נשבר ובכל כוחי וחזרתי חלילה." דברי האיש הזה פעלו למעלה יותר מתפילת הרב רבי יצחק. ובאמת קודשא בריך הוא אלא לבא בעי. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
|