הרב רבי נתנאל שקילל התאנה [אבי אביו של ר' מכיר בן יצחק, בעל ספר 'אבקת רוכל'], נקרא כך על שם מעשה שאירע. הוא היה גדול בתורה ובמעשים טובים, ובכל ערב שבת היה רוחץ פניו, ידיו ורגליו ומתעטף בטלית, דומה למלאך יי צבאות.

ויהי היום ערב שבת עשה כפעם בפעם, ולעולם היתה טבעת על ידו כשל המלכים והשרים, שהיה עשיר גדול, והיתה בטבעת אבן יקרה. והיתה ליד ביתו תאנה אחת, ושם את הטבעת באילן, ורחץ פניו, ידיו ורגליו ושכח את הטבעת.

ביום ראשון נזכר בטבעת ויבקש אותה ולא מצאה, כי לא נזכר שהניחה באילן, ונתמלא חימה ואמר: "מי שנטלה [יינטלו חייו]!"

וייבש האילן ולא נתן פרי כפעם בפעם.

ויהי מקץ שלוש שנים ציווה לקוץ את האילן, שכן הוא הדין מאחר שאינו עושה פרי. וכאשר התחילו לקוצצו מצאו את הטבעת. ומרוב השמחה שכחו את האילן והניחוהו. מיד נתן פריו והפריח נצו כאשר בתחילה. ויקראו שמו כן: רבי נתנאל מקלל התאנה.

(ד, לח). השלמת ספר הקבלה, 11. ב"י ו, 126, 312. (=סי' 251).