|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
שם הסיפור |
שבחי הרמב''ם |
|
טקסט |
(קטעים) א. יד החזקה עשר שנים היה יושב רבנו משה בן מיימון בחדרו, ולא יצא מהפתח, עד שסיים משנה-תורה. ובלילה שהשלימו בא לו בחלום רבנו מיימון אביו עם אדם אחר עמו. ואמר לו רבנו מיימון אביו לבנו: "הנה לך בזה משה רבנו!" ונבהל. ואמר לו משה רבנו לרבנו משה בן מיימון: "באתי לראות, מה שעשית." וכשראה [את הספר משנה-תורה], אמר: "יישר כוחך!" ב. על ידי שם בנה הרמב"ם במצרים בית כנסת, בניין יפה ומפואר. ובנה אותו בלילה אחד על ידי שם, שנסתייע לו במוכרח. ושמו כנסות אלעראקיין, שהיו אנשי בבל מתפללים בתוכו כמנהגם. ג. חטא בתולדות בימי הרב, הרמב"ם, היה אדם, שלא רצה לומר הוידוי הגדול בערב יום הכיפורים, כי אמר, שיודע שלא חטא כל כך חטאים, ולמה יתוודה עליהם? ושלח אחריו הרב רבי משה ואמר לו: "אף אין אדם נקי גם מעוונות גדולים, ואם גם לא חטא באבות, חטא בתולדות." ד. האצבע הנשכחה [כשהביאו את גופתו של הרמב"ם לקבורות], שכחו אצבע של רגלו, כי לא מצאוה באותה שעה. ואחר כך בא הרב לחכם אחד מחכמי מצרים בחלום והגיד לו, כי במקום פלוני מונחת. וכך היה. ולקחו אותה משם וקברוה בטבריה עמו. |
|
מקורות |
|
|
מלות מפתח |
רמב"ם, חלום, משה, משנה תורה, בית כנסת, שם קדוש, יום כיפור, טבריה |