סיפור ראשון

פעם אחת היה הולך רבי אלעזר בן רבי שמעון בן יוחאי בדרך עם חבריו ולומדים תורה. והיה השמש בתקפו וגבורתו, אש בוערה, והיו מצטערים מרוב חמימותה. וישאו עיניהם וראו כנגדם שדה נאה בנאות דשא וכמה אילנות טובים לחסות בצלם, ועיינות ותהומות יוצאים בבקעה, מים קרים לנפש עייפה אשר ברא בורא עולם. ויפנו ויעלו אליו וישבו בצל האילנות במנוחה, להגות בתורה בהשקט ובטחה. ויאמר רבי אלעזר: "כמה נאה מקום זה לעסוק בתורה בנחת!"

עודם מדברים, והנה ראו נחש גדול בא כנגדם ועבר לפניהם.

אמר לו רבי אלעזר לנחש: "נחש, נחש, חזור לאחוריך, שהאיש שאתה הולך להרגו כבר חזר בתשובה וניחם על הרעה וחטאתו אשר עשה, וגמר בלבו שלא יעשה עוד הדבר הרע הזה."

החברים שהיו עמו, כשמעם את דבריו תמהו מאד.

אמר לו רבי אבא לרבי אלעזר: "בבקשה ממך תאמר לי, מה עניינו של זה הנחש?"

אמר להם רבי אלעזר: "שתקו כעת, ואחר כך אגיד לכם עניינו."

והנחש היה הולך לדרכו. חזר רבי אלעזר ודיבר עם הנחש ואמר לו: "נחש נחש! אחר שאמרו לך מן השמים ונתנו לך רשות לילך ולהרוג אותו האיש, ניחם האיש על חטאתו אשר עשה וקיבל עליו שלא לשוב לעשות החטא ההוא שעשה; ואם כן, חזור מדרכך לאחוריך!"

הנחש, כשמעו את דברי רבי אלעזר, עמד במקומו ולא היה הולך לא לפנים ולא לאחור. - - -

סיפור שני

כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה למעלה ולמטה, הכל אמת ומעשה האמת, ואין לך דבר בעולם, שמבקש בן אדם לדחותו מעליו ולנהוג בו בוז, שהרי הכל מעשי אמת הינם, והכל נצרך בעולם.

פעם אחת היה רבי אלעזר הולך בדרך והיה הולך עמו רבי חזקיה. ראו נחש אחד. קם רבי חזקיה להרגו.

אמר לו רבי אלעזר: "הנח לו, אל תהרגהו."

אמר לו רבי חזקיה: "והלא דבר רע הוא, שזה הורג בני אדם."

אמר לו רבי אלעזר לרבי חזקיה: "והא כתיב: 'אם ישוך הנחש בלא לחש'. [קוהלת י, יא] לא נושך הנחש לבן אדם, עד שלוחשים לו מלמעלה ואומרים לו: לך קטול לו לפלוני. ולפעמים, כמו שעושה זה, יש שהוא גם מציל לבן אדם מדברים אחרים, ועל ידו מביא הקדוש ברוך הוא נסים לבני אדם. והכל בידיו של הקדוש ברוך הוא תלוי, והכל הוא מעשי ידיו והעולם נצרך להם; ואם לא היו נצרכים לעולם, לא היה הקדוש ברוך הוא בורא אותם."

(ג, קנב-קנג). א: עושה פלא ג, 21 (זוהר חדש, בלק, 44). – ב: זוהר, יתרו, דף סח, ב.