מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
מידת ההכנעה |
טקסט |
מעשה ברבי עקיבא, שיצא יום אחד לשוק למכור מרגלית אחת, והנה איש אחד עשיר גדול, והיה מתרושש בעיני בני אדם; והיה לובש בגדים בזויים והיה שפל ביותר והיה יושב בבית הכנסת עם העניים. וכשראה המרגלית ביד רבי עקיבא, רצה לקנותה ממנו; ופייס לו שילך עמו לביתו ושיתן לו דמי המרגלית. הלך אחריו רבי עקיבא וחשב שמתלוצץ בו. עד שהגיע לביתו, ויצאו לקראתו עבדיו והושיבוהו בכסא זהב. ויתנו מים וירחצו רגליו, וציוה להוציא ממון ולתת לרבי עקיבא דמי המרגלית. וציוה לשׁחוק אותה עם שש אחרות, וישימו הכל ברפואות. וכשראה רבי עקיבא כך, תמה מאד. ויצו האיש מהרה, וישימו השולחן לפניהם. ואכל רבי עקיבא ותלמידיו עמו. וכשסיימו לאכול, אמר לו רבי עקיבא: "אחר שחננך אלהים כל העושר הגדול הזה – למה תשפיל ביותר ותשב עם העניים האומללים?" אמר לו: "רבי, אמר הכתוב: 'אדם להבל דמה ימיו כצל עובר' [תהלים קמד, ד] והממון אינו עומד לעולם. על כן אני רואה ישיבת העניים טובה לי מאד, כדי שלא תגבה נפשי ולא תתגאה בעושר הגדול שחנני יוצרי. ועוד שאני שומר מקומי עמהם מעתה, שאם אדל וארד מנכסי לא ישתנה מקומי בעבור עניותי. ועוד אני חושב שאנו שווים ביצירה, שנאמר: 'הלא אב אחד לכולנו הלא אל אחד בראנו' [מלאכי ב, י] ובזמן שיתגאה האדם יחטא ביותר ויירש גיהנום, לפי שהקדוש ברוך הוא שונא את הגאים ואת הגבוהים." וכשמוע רבי עקיבא דברי האיש ומענה פיהו ועניינו וענוותנותו, שיבחו ובירכו וייטב בעיניו עד מאד. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
חסיד, שני בנים, צדקה, צרות עין, הושענא רבה, גבאי צדקה, אתרוג, מסע בים, מלך, רפואה, חלום, נהר, טביעה, שכר ועונש |