אמרו חכמים: כל האוכל ואינו נוטל ידיו, מה יהא חייב? כך שנו רבותינו: נטילת ידיים שלפני המזון מצוה, ושלאחר המזון חובה.

אמרו רבותינו:

‏מעשה היה בימות השמד בחנוני אחד שהיה מבשל בשר חזיר ובשר טהור ומוכר, שלא יכיר בו אדם שהוא יהודי. וכן היה מנהגו: כל מי שהיה נכנס ולא היה נוטל ידיו, היה יודע שהוא גוי ונותן לפניו בשר חזיר, ואם נטל ידיו, היה יודע שהוא יהודי ונותן לפניו בשר טהור.

פעם אחת נכנס יהודי אחד לאכול שם ולא נטל ידיו. נתן לפניו בשר חזיר ואכל. בא לעשות עמו חשבון, אמר לו: "חתיכה בעשרה מנים אכלת."

אמר לו: "אתמול אכלתי אותה בשמונה, ועכשיו אתה מבקש ממני עשרה?"

אמר לו: "זה של חזיר."

כיון שאמר לו כך, נבהל ועמדו שערותיו.

אמר לו בצנעה: "יהודי אני, ואתה מביא לפני בשר חזיר!"

אמר לו: "בשביל שראיתי אותך שלא נטלת ידיך והייתי סבור שאתה גוי."

הווי אומר: מים הראשונים האכילו בשר חזיר.

(ג, עד). גסטר, סי' קנח (רש"י, יומא, דף פג, ב, ועוד; מד' תנחומא, בלק, סי' טו, ועוד); נ"א: חיבור יפה, 26. מעשה-בוך (גסטר), סי' 86.