אמר רבי חיא בר אבא: "יש מאכיל אביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחיים ומביאו לחיי עולם הבא."

מעשה ביהודי אחד שבכל יום ויום היה בנו מביא לו שני זוגות יונים והיה מאכילו ומשקהו.

יום אחד אמר לו אביו: "בני, מאין לך כל זאת, שבכל יום ויום אתה מאכילני שני תורים?"

ענה לו בנו: "כלבא רע עינא [כלב רע העין]‏, אכול מה שהבאתי לך, ומה יש לך לשאול מהיכן הוא לי?"

נמצא מאכיל אביו יונים ויורש גיהנום.

מעשה שפעם אחת גזרה מלכות, שכל אדם שישב בטל ולא יעשה מלאכה – שיקצצו ידיו ורגליו. ובכל יום ויום היה הבן טוחן בריחיים והאב יושב על המיטה.

יום אחד נכנסו לשם עבדי המלך. אמר הבן: "אבא, טחון בריחיים, ואני אשכב על המיטה!"

מצאוהו עבדי המלך, שהיה יושב על המיטה, והביאוהו לפני המלך וקיצצו ידיו ורגליו. וזה הביאהו לחיי עולם הבא, שהציל את אביו.

(ג, סו). בית-המדרש א, 76; אוצר מדרשים ב, 456-455 (ירושלמי, פאה א, דף טו, ג; קידושין א, דף סא, ב; בבלי, שם, דף לא, ועוד). גסטר, סי' קצב-קצג (193). ב"י ב, 111, 344 (= סי' 118).