מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
נחום איש גמזו |
טקסט |
מן הצדיקים היה איש שהיה חולה בגופו, כאשר אירע לנחום איש גם-זו: על רוב תורתו וחכמתו באו עליו יסורים וחלאים חזקים ורעים, והוא בחר הכל לנפשו ושאל בבקשה מהקדוש ברוך הוא, שיבוא עליו על כל דבר חטא שנכשל בו. ועל כן ביקש מלפניו לגבות מחטאתו בעולם הזה, כדי שלא יישאר עליו לא עוון ולא אשמה, אלא שיהיה זך ונקי לעולם הבא. והאיש הזה נאמר עליו שהיה עיוור משתי עיניו וגידם מידיו ונכה רגליים, ושאר גופו היה מלא שחין וגרב, והיתה מיטתו בנויה על כלים ועריבות מלאות מים, כדי שיגיע הקור אליו. ויהי היום, והאיש יושב בביתו, והקירות נטויות לנפול, והקירות והבניין עומדים בעניין לנתוש ולנתוץ. ויבקשו התלמידים להוציאו מן הבית, שלא יפול עליו. ויאמר להם נחום: "הוציאו את כל כלי הבית מקטן ועד גדול ואל תניחו דבר, ואחר כן תוציאו מיטתי. כי כל זמן שאשב בבית, לא יפול ולא ייהרס." ויעשו תלמידיו כן, ככל אשר ציום, ויוציאו כל אשר בבית, ולא נותר בו דבר. ואחרי כן הוציאוהו מן הבית, ונפל הבית מיד. ויראו התלמידים ויתמהו איש אל רעהו. ויאמרו לו: "רבנו, לאחר שדרכיך רצויות לפני הקדוש ברוך הוא ואתה ברוב צדקה וחסידות ובמעלה גדולה בתורה ובחכמה – למה באו עליך היסורים האלה הקשים והמשונים?" אמר להם: "בני, אני שאלתי כל היסורים ובאו עלי." ויאמרו לו תלמידיו: "רבי, היאך היה הדבר? הגד נא לנו." ויאמר להם: "הייתי יום אחד מימים הולך לבית החכמים. והייתי מוליך עמי שלושה חמורים נושאים בר ולחם ומזון ומיני פירות ומגדים. ואני בדרך, פגע כי איש אחד ואמר לי: 'אדוני, תן לי מה לאכול, שאני רעב.' ואמרתי לו: 'המתן לי עד שאלך ואקח מן החמורים מה שאתן.' וכשחזרתי אליו, מצאתיו מת נופל על פניו ארצה. וחרה לי עד מאד וגדל כאבי ועצבי ויגוני ותוגתי. ואפול על פניו ואשים עיני על עיניו וכפי על כפיו ורגלי על רגליו, ואמרתי: 'עיניים שלא חסו עליך תהיינה עיוורות, וידיים שלא מיהרו לתת לך מאכל תהיינה מקוצצות, וכן רגלי כמו כן.' ועוד אמרתי: 'יהיה גופי מלא שחין וגרב!' וכשראה אותי רבי עקיבא כך, אמר: 'אוי ואבוי לי, שראיתיך בכך.' אמרתי לו: 'אשרי שראיתני בכך, שהוא שכר גדול לי וקניתי בו חיי העולם הבא!' " |
מקורות |
|
מלות מפתח |
|