מעשה ברבי [רבי יהודה הנשיא]‏, שפתח אוצרותיו בשני בצורת ואמר: "ייכנסו תלמידי חכמים, ועמי הארץ לא ייכנסו!"

והיה שואל לנכנסים. כל מי שידוע שהוא תלמיד חכם מפרנסו, וכל מי שידע שהוא עם הארץ גירשו.

דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס ועמד לפניו. אמר לו: "רבי, פרנסני!"

אמר לו: "בני, קרית?"

אמר לו: "לאו."

אמר לו: "שנית?"

אמר לו: "לאו."

אמר לו: "במה אפרנסך?"

אמר לו: "פרנסני ככלב וכעורב, שהרי אלו טמאים, והקדוש ברוך הוא מפרנסם, ולא יהא עם הארץ גרוע מהם!"

נתן לו.

‏לאחר שיצא התנחם רבני הקדוש ואמר: "אוי לי שנהנה עם הארץ מנכסי ופיתני בדברים עד שנתתי לו!"

אמרו לו תלמידיו: "רבי, שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא, שאינו רוצה ליהנות מכבוד תורה מימיו, בכל עת שאפשר להערים וליקח בערמה."

בדקו אחריו ומצאו שיונתן בן עמרם הוא.

(ג, כג). ספר מוסר ד, 119 (בבלי, בבא בתרא ח, א; מסכת כלה, 5), גסטר, סי' רסד. ב"י ב, 58-57, 338 (= סי' 97).