מעלת התורה גדולה ונכבדת. כי שמעיה ואבטליון שהיתה בהם חכמה יתרה וחסידות היו גרים מבני סנחריב כמו שאמרו בתלמוד: מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים, אינון שמעיה ואבטליון [גטין נז, ב]

ויהי ביום הכיפורים, אחר שהשלים כהן גדול עבודתו, הלכי אחריו זקני ישראל לשלחו וללוותו. ויפגעו את שמעיה ואבטליון ויעזבו את כהן גדול וילכו אחרי שמעיה ואבטליון. ויחר הדבר מאד לכהן גדול ויאמר להם: "ייתון בני עממיא לשלם!" [יבואו בני עממים לשלום!]

ויענוהו: "ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדא דאהרן, ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עבד עובדא דאהרן [יבואו לשלום בני עממים, שעושים מעשה אהרן, ולא יבוא לשלום בן אהרן שאינו עושה מעשה אהרן!].

ושנינו במשנה בעניין להחיות ולהשיב אבדה: ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ [הוריות ג, ט]

(ג, כב). חיבור יפה, 17 (בבלי, יומא, עא, א-ב). ב"י ב, 18-17, 334.
המקור התלמודי (תלמוד בבלי מסכת יומא דף עא עמוד ב)
תנו רבנן: מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש, והוו אזלי כולי עלמא בתריה. כיון דחזיונהו לשמעיה ואבטליון – שבקוהו לדידיה ואזלי בתר שמעיה ואבטליון. לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאיפטורי מיניה דכהן גדול אמר להן: ייתון בני עממין לשלם! – אמרו ליה: ייתון בני עממין לשלם – דעבדין עובדא דאהרן, ולא ייתי בר אהרן לשלם – דלא עביד עובדא דאהרן.