ברא הקדוש ברוך היא בני האדם וברא כנגדן שדים ומזיקין ונתן אימתן על הבריות. ואלמלא רחמיו הרבים ותקנה שתיקן להם לא היו הבריות יכולין לעמוד אפילו שעה אחת מפני המזיקין ושדין ולילין. ומה תקנה שתיקן? כל שנה ושנה בתקופת ניסן שרפים מתגברין ומרוממין ראשיהם למעלה והם מפילין אימתן על המזיקין ועל השדים ועל הרוחות ומסכּכין באברתם על בני אדם כדי לחסכם מנזיקתן. 'באברתו יסך לך – אל תירא מפחד לילה'.

ברא בהמות וחיות וברא כנגדן אריות ונמרין ודובּין. ואלמלא רחמיו הרבים ותקנה שתיקן לא היו יכולין בהמות וחיות לעמוד מפני אריות ונמרים ודובים. ומה תקנה שתיקן? ברא כנגדן בהמות בהררי אלף, וכל תקופת תמוז נותן הקדוש ברוך הוא כוח בבהמות והוא מתגבר ומגביה את ראשו וגועה געיה אחת וקולו הולך בכל הישוב וחיות שומעין קולו; ואימתו נופלת על האריות ונמרים ודובים ועל כל החיות הרעות עד שנה שלמה. ואלמלא כן לא היתה הבהמה יכולה לעמוד בפני חיות הרעות.

ברא עופות טהורים וטמאים מהן בישוב ומהן חיץ לישוב, כנגדם פרס ועזניה שאינן בישוב. ואלמלא רחמיו הרבים ותקנה שתיקן לא היו עופות יכולין לעמוד בפני פרס ועזניה. ומאי תקנה שתיקן? כל תקופת תשרי נותן הקדוש ברוך הוא כוח בזיז-שדי ומתגבר ומגביה ראשו ומטפשו בגפיו ומגביה ונותן קולו והעופות שומעין קולו; ואימתו נופלת על פרס ועזניה משנה לשנה.

‏ברא בים דגים גדולים וקטנים. וכמה היא גדילתו של גדול? יש מהן מאה פרסה ומאתיים ויש שלרש מאות פרסה וארבע מאות פרסה. ואלמלא רחמיו הרבים ותקנה שתיקן להם היו גדולים בולעים את הקטנים. ומה תקנה תיקן? ברא לוייתן, בכל תקופת טבת מרים ראשו ומגבר עצמו ומפיח במים ומרתיחן, ואימתו נופלת על הדגים שבים. ואלמלא כן לא היו הקטנים יכולין לעמוד בפני הגדולים.

‏שמא תאמר: מחזיקין טובה לעצמן כשהן ששים? אין מחזיקין טובה אלא מודים לעצמן ומשבחין מהדרין ומרוממין למי שאמר והיה העולם. שסופן לחזור להיות עפר, ואין משתייר אלא הקדוש ברון הוא ביחודו שיתפאר שמו ויתעלה זכרו. 'ונשגב יי לבדו כיום ההוא'.

מדרש ה' בחכמה יסד ארץ (בית המדרש ה, 66-65); השווה מדרש כונן (שם ב, 38-37) ופסיקתא חדתא (שם ו, 49-48). אגדות היהודים א, 65-63, צפונות כז (הראמים).