מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
מוחמד והיהודים |
טקסט |
(קטע) ואחר כך שלח הקיסר את אחיו טעדוֹארוֹס ללחום עם המוחמד. גם אותו ניצח המוחמד וימות. וילכוד מוחמד את העיר אנטוּכיא וארמניא וארץ ישראל ומדינה הנקראת אסיא הקטנה. וכל הנוצרים אשר דרו שם הכריח להחזיק באמונתו, ואם לא יקבלו – יהרגם. לבד ירושלים נשארה תחת הרומיים עד בוא עומר בן קטף. ומוחמד זה היה סילון ממאיר וקוץ מכאיב לרומיים. ויסב מוחמד את שמות ההגריים שלא יקראו עוד הגרים על שם הגר, כי אם שׂראצענען על שם שרה. וחכמי האומות כתבו, כי רבים מן היהודים שראו הצלחתו טעו אחריו ואמרו, שהוא משיחם. והוכיח מוחמד את היהודים, מדוע אין נותנים לו מעשר, באמרו, כי הנותן מעשר לנביא כאילו נותן מעשר להקדוש ברוך הוא. השיבו יהודי אחד שמו פינחס מליץ היהודים: "כל השומע יצחק וילעג, שיהיה אלוה עני וכל העם עשירים, כי יחפוץ כסף מאתם." ויחר לאבּובכּר חותן מוחמד ויבקש המיתו, ולא הניחו מוחמד. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
|