|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
שם הסיפור |
בספרד ובאיפיראן |
|
טקסט |
(קטעים) ביום שעלה נבוכדנאצר הרשע מלך בבל לצור על ירושלים, עלו עמו גם מלכים גיבורים רבים ונכבדים ועצומים לשלול שלל ולבוז בז. ובתוכם עלה עמהם מלך איספניא ושמו איספאן [ויקח עמו מבני ישראל]. וכשהעיר השם לב כורש מלך פרס והעביר קול בכל מדינות מלכותו וגם במכתב לאמור: 'מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל' [עזרא א, ג], לא רצו לעלות אל ירושלים, ונתיישבו באלו הארצות. ועליהם נתנבא עובדיה הנביא בזה הפסוק: '...וגלות ירושלים אשר בספרד...' [עובדיה א, כ]. כששלח עזרא הסופר לאנשי טוליטילא לעלות עמו ירושלים, לא רצו, על שהיו יודעים, שהיו עתידים לגלות שנית. ולמען לא יחזיקם לאנשי רשע, כתבו להם לאחיהם את השבח: "אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקובל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד! שומה בפי יהודי איפיראן [במארוקו], כי אבותיהם באו מגלות עשרת השבטים ויתיישבו שם, ואחרי דורות מספר כוננו להם ממשלה גדולה, אשר רדתה בכל עמי הארץ תושבי החבל ההוא. המלך הראשון שמו היה אברהם האפרתי משבט אפרים, ומזרעו היו המושלים שאחריו, שכולם נקראו במשפחתם זאת אפרתים. ויהי כאשר קרא להם עזרא הסופר לבוא ירושלימה, לא אבו לשמוע אליו. ובעוון זה ירדה ממשלתם מטה מטה, עד כי גבר האויב עליהם ויצק להם מאד. וגם את שם משפחתם אפרתי נאלצו לשנות בשם אפריאט. היא המשפחה הנמצאת שם בעיר עד היום. |
|
מקורות |
|
|
מלות מפתח |
|