(קטעים)

עניין הכוזרים נודע בספרי כוזר. המלך גילה סוד חלומו לשר צבאו. והיה החלום הנשנה אליו, שיבקש המעשה הנרצה אצל אלהים בהרי וַרסאן. וילכו שניהם, המלך ושר צבאו, אל ההרים

ההם אשר במדבר על הים ויגיעו בלילה אל מערה, שהיו שובתים שם אנשים מהיהודים בכל שבת. ויתראו אליהם ונכנסו בתורתם ונימולו במערה ההיא ושבו אל ארצם ולבם על דת היהודים. והיו מסתירים אמונתם, עד שהתחכמו לגלות סודם והתחזקו על שארית הכוזרים והכניסום בתורת היהודים. והביאו החכמים והסופרים העברים מכל הארצות ולמדו התורה. ויצליחו ויגברו על שונאיהם, ויכבשו ארצות וגם נגלו להם מטמונים והגיע חילם לריבוא עד מאות אלפים.

ומאהבתם לתורה והיכספם אל בית המקדש הקימו תבנית המשכן אשר עשה משה. והיו מכבדים אזרחי ישראל ומתברכים בהם.

נזכר ונודע בספר דברי הימים, כי נשנה אליו, אל מלך הכוזר, חלום פעמים רבות, כאילו מלאך מדבר עמו ואומר לו: "כונתך רצויה אצל הבורא, אבל מעשיך אינם רצויים."

והוא היה משתדל מאד בתורת הכוזר, עד שהיה משמש בעבודת ההיכל והקרבנות בעצמו בלב שלם. וכל אשר היה משתדל במעשים ההם, היה המלאך בא אליו בלילה ואומר לו: "כונתך רצויה ומעשיך אינם רצויים." וגרם לו זה לחקור על האמונות והדתות, והתיהד בסוף הוא ועם רב מהכוזרים.

ארץ משך רחוקה מגוג מהלך עשרת ימים והארץ נמשכת עד הרי חושך. מעבר להרי חושך בני יונדב בן רכב יושבים [ראה סיפור קמו, ב], ולשבעה מלכי משך בא מלאך בחלום, שיניחו דתיהם וחוקיהם, ויתפסו בתורת משה בן עמרם, ואם לאו, יחריבו את ארצם. ונשתהו [המלכים לעשות כן], עד שהתחילו המלכים לשחת את ארצם. ונתגיירו מלכי משך וכל ארצם, ושלחו לראש הישיבה שבבבל, שישלח להם תלמידי חכמים. וכל למדן שהוא עני הולך לשם ללמדם אותם ואת בניהם התורה והתלמוד. ומארץ מצרים הולכים תלמידים ללמדם.

כשהיה רבי פתחיה בבגדד, ראה אותם השליחים של מלכי משך.

(ב, כב-כג). א: ס' הכוזרי ב, סימן א. – ב: שם א, סימן ב. – ג: סיבוב ר' פתחיה, 24. – ב"י ה, 271-270, 308.