הכהן אלעזר [השומרוני] היו לו שני בנים קטנים, שם האחד עֶקְבּוֹן ושם השני נתנאל ואחותם מרים. ויהי כי קרבו ימי אלעזר למות, ויפקוד על בתו ועל בניו איש בעל אמנה ושמו מַרְפַּלִינָה. ומרפלינה הנזכר היו לו שני בנים, שם הגדול יהודה ושם הקטן ‏נתנאל. ויהי כי גדל בנו יהודה, דרש אביו מרפלינה על בת הכהן אלעזר, מרים, לתתה לו לאשה. ויהי כי ידעה מרים בדבר הזה, והיא לא תחפוץ לקחת יהודה בן מרפלינה לה לבעל, ותברח אל עיר הכרמל [קסטרא של השומרונים, מדרום לחיפה (י. בן-צבי, ספר השומרונים, 103)] כי היו יושבים שם אנשים מקרובי אביה הרבי אלעזר. ויבקש מרפלינה את מרים ולא מצאה. ואחר כן שמע, כי היא בעיר הכרמל וכי בגלל בנו יהודה ברחה, כי לא תחפוץ לקחתו.

ויהי כי גדלו מרים ושני אחיה, וידרשו מן מרפלינה ירושת אביהם. ולא אבה ליתן להם ירושת אביהם. וילכו שלשתם אל המלך בַּלְסַמִיס ויעמדו לפניו וידברו אליו בדבר מרפלינה. וישיגו לכל אשר להם מאת מרפלינה על פי המלך בלסמיס. ואחרי כן ותקח מרים איש יקיר לה לבעל, והוא עשיר איש חיל ירא אלהים, שמו בן-חרש מיושבי עיר רַעֲשָׁפִין, וילדה לו בן זכר ויקרא את שמו מרפילה, וילדה גם בת ותקרא את

שמה שושנה.

(א, רלח-רלט). אדלר-סליגסון, 71. – ב"י א, 63-62.