קטע ראשון

וגם אנטיפס [הורדוס אנטיפס, בן הורדוס הגדול ואחי ארקילאוס] ‏הרשיע והתעיב מכל אשר היו לפניו. ויקח אשת פיליפוס אחיו מתחתיו, והיא כבר ילדה. ויוכיחהו על התועבה הזאת רבי יוחנן כהן גדול. ויכהו אנטיפס וימיתהו.

עליו עלה טיבריוס מלן רומי, ויצא אליו אנטיפס. ויאסרהו בנחושתיים ויוליכהו אל ספרד וימת שם.

קטע שני

המלן אנטיפס היה אכזר והרג את בניו והסיר הכהונה והיה עובר על התורה, ששחט ליוחנן המטביל בעבור שהוכיחו, למה לקח אשת אחיו פיליפוס, ואחר זה הוליכוהו לרומא ושלחוהו לליאון, שהיא עיר צרפת, לו ולאשתו. וגם בתו מתה במים, שנשבר הגשר.

קטע שלישי (סיפור שומרוני)

בימי זה הכהן הגדול יהונתן היה הורדוס המלך. וזה המלך שלחו לו עדת הפרושים, והם היהודים, אשה יפת תואר ויפת מראה, מנחה מהם אליו, בגלל הכות יוחנן תלמיד ישוע בן מרים הנוצרי.

ויאהבה המלך אהבה גדולה עד מאד. וכי ראתה, כי המלך יאהבה אהבה גדולה ולא יחליף לה דבר, ותדרוש ממנו את ראש יוחנן הנזכר. ויצו המלך וישחט את ראש יוחנן. וישימו אותו על טנא ויתנו לה. והמלך הורדוס בעת ההיא בעיר שומרון.

ויהי אחר הדברים האלה, וימת המלך הורדוס, וימלוך תחתיו המלך טיבריוס. ויבן את העיר טבריה ויקרא את שמה על שמו טיבריוס.

(א, ריח). א: דברי מלכות בית שני, 81. ב: ס' יוחסין ו, 244; סדר הדורות א, 76. ג: אדלר-סליגסון, 42-41. – ראה הבשורה ע"פ מרקוס ו, טז-כט; יוסיפוס, קדמוניות יח, ה. – ב"י א, 328 (-א.ב.), 71 (-ג).