ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 122


שם הסיפור

המלך והפרושים

טקסט

סיפור ראשון

בימים ההם, כשבת המלך הורקנוס [הורקנוס הראשון (יוחנן הורקנוס)] על כסא מלכותו אשר בירושלים עיר הקודש, ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו חיל יהודה ובנימין. וישב המלך על השולחן עם חכמי ישראל, המה הפורשים את התורה, והיה הורקנוס תלמיד מן התלמידים שלהם.

ויהי בטוב לב הורקנוס ביין, ויאמר לחכמים, המה הפרושים: "אתם ידעתם, כי תלמידכם אני, ואם תראו אותי אשר אסור מן הדרך הטובה, אתם תוכיחו אותי והשיבוני אל דרך ישרה, כי כן נאה לעשות."

ויענו הפרושים ויאמרו: "חלילה לנו לראות בך כדבר הזה, כי עדים אנחנו היום הזה, כי צדיק אתה ובדרך ישרה אתה הולך, כי מלך וכהן אתה."

וישמח הורקנוס על דבריהם.

ושם היה יושב אחד מן הפרושים, ושמו אלעזר, איש שוֹלח מדנים ואיש רע ובליעל ויען ויאמר: "יחי המלך הורקנוס לעולם! אם אהבת להיות צדיק כאשר דיברת, רד מן הכהונה, ורב לך המלכות!"

ויאמר המלך: "ולמה?"

ויען אלעזר ויאמר: "כי בשבי הלכה אמך בימי אנטיוכוס והיא חללה היתה, על כן לא נאה לך בקודש הקדשים!"

ויקצוף המלך מאד, ותיהפך שמחתם לאבל ולמריבה ואהבתם לאיבה.

ושם היה יושב איש עשיר גדול מן הצדוקים, ושמו יהונתן, ואמר: "הלא אמרתי לך, אל תאמן להם, כי כזבים בפיהם, ועתה הם ציוו אל אלעזר לקלל אותך!"

ויען המלך לפרושים: "שפטו את הדבר הזה על הקללה אשר קילל אותי אלעזר!"

ויענו ויאמרו: "יש עליו חיבוט ומלקות ורב לך." – כי הפרושים לא ישפטו משפט מוות.

ויען יהונתן ויאמר: "הלא אמרתי לך, כי מדעתם ומחפצם היתה הקללה הזאת!"

ומהיום ההוא והלאה פשע הורקנוס בדבריהם ונעשה צדוקי. ויצו המלך ויעבירו קול בכל ארץ ישראל: "כל המלמד את בנו תורת הפרושים, מות יומת!"

ויהרוג הורקנוס מן העם רבים. על כן נתעוררה השנאה לו ולבניו מן העם בימים ההם.

סיפור שני

ויהי בהיות חג הסוכות, ויעל המלך אלכסנדר [אלכסנדר ינאי, בנו של הורקנזס הראשון] על המזבח כחוק הכהנים. אז החלו הפרושים, המה החכמים, לשחק באתרוגים ובמקלות התמרים בשמחה ובטוב לבב. כי חוק הוא ליהודים לשחק בפרי עץ הדר ובתמרים. אז אחד מן הפרושים מלאו לבו להשליך אתרוג על המלך.

ויקצפו גדודיו ויאמרו אל הפרושים: "למה זה תחללו את המלך להשליך עליו את האתרוג ואת המקל אשר לתמר?"

ויאמרו: "אין זה חילול, כי חוק הוא לנו לעשות כן!"

ויחרפו את המלך ויאמרו: "בן המחוללת, לא נאה לך כהונה!"

ויקצוף המלך מאד ויט מעל המזבח ויאמר: "חרב חרב!"

וישלפו גדודי המלך חרבותם וישליכו ארצה הרוגים מן הפרושים ששת אלפים בכל חצר ההיכל.

ויפול המלך אלכסנדר בחולי, ויהי חליו קדחת רביעית, ואף כי האריכה עליו הקדחת שלוש שנים, לא חסר מן המלחמה. ויוצא צבא על רגבה אשר לבגריס המוקדוני ויצר עליה ימים רבים כי יצא במחנהו עם אשתו ועם פילגשיו.

ויהי בהגיע יום מותו, ותקרב אליו המלכה אלכסנדרה אשת אלכסנדר המלך ותאמר לו: "אתה ידעת את האיבה אשר היתה לך עם הפרושים. ועתה בניך קטנים הם, ועתה אתה לעזרת מי תעזבני?"

ותבך אלכסנדרה המלכה.

ויאמר לה המלך: "בואי איעצך נא עצה, לא תסורי ממנה, וייטב לך ולבניך אחרי. ויהי במותי, הסתירי את גופי מכל העם הזה, עד אשר תלכדי את העיר הזאת. והיה בלכדך את העיר הזאת, ומשחת גופי בבשמים לבלתי יבאש הגוף, ותשאי אותי אל המקום הקדוש ירושלים כאדם אשר הוא חולה, ואל תגלי הסוד כי אם לסריסיך הנאמנים לך. והיה בבואך ירושלים וקראת אל הפרושים אויבי וגלי להם הסוד ומסרי בידם את גופי. ודיברת להם: 'הנה אלכסנדר אויבכם מת, והנה גופו. עשו בו כטוב בעיניכם!' כי אם תדברי להם כן, הם ביותר יכבדו אותך, ואותי יקברו בכבוד. כי ידעתי את יצרם, כי לא ינטרו איבה, כי רחמנים הם, והם יעזרו אותך על המלכות, כי ישמע העם את דבריהם ויש להם ממשלה על עם יי לעשות כרצונם. ואת עשי את כל אשר יצוו אותך ובעצתם תלכי ולא תסורי ימין ושמאל ותמלכי על העיר עד אשר יגדלו הנערים."

ותעש כן המלכה ותלכוד את העיר ותלך ירושלים ותקרא אל הפרושים ותאמר להם כל אשר ציוה אלכסנדר.

ויקראו הפרושים את העם ויקברו את המלך בכבוד גדול. וידברו באזני העם וימליכו את אלכסנדרה המלכה אשת אלכסנדר על כל עם יהודה.

מקורות

(א, רז-רט). א: יוסיפון (גינצבורג-כהנא), 178-177. ב: שם, שם, 192, 197-196. – ראה יוסיפוס, קדמוניות יג, י, ה; שם, יג, ה; טו, ה.

מלות מפתח

לסיפור הבא

לסיפור הקודם