מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
בת מתתיהו |
טקסט |
כיון שראו יוַנים, שאין ישראל מרגישים בגזירותיהם, עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תיכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. כיון ששמעו ישראל כך, רפו ידיהם ותשש כוחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות, ונתקיים עליהן: 'בתולותיה נוגות והיא מר לה' [איכה א, ד]. והיו יונים מתעללים בבתולות ישראל, ונהגו בדבר הזה שלוש שנים ושמונה חדשים, עד שבא מעשה של בת מתתיה, כהן גדול שנישאה לבן חשמונאי ואלעזר היה שמו. כיון שהגיע יום שמחתה, הושיבוה באפריון, וכשהגיע זמן הסעודה, נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי, שלא היו באותו הדור גדולים מהם. וכשישבו לסעוד, עמדה חנה בת מתתיה, מעל האפריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פירפוריון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ואמה וחתנה. כיון שראו אחיה כך, נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להרגה. אמרה להם: "שמעוני, אחי ודודי! מה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעלל בי! לא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה, שלא היו אלא שניים וקינאו לאחותם והרגו כרך כשכם ומסרו נפשם על יחוד של מקום ועזרם יי ולא הכלימם. ואתם חמישה אחים: יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון ואלעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתיים בחור – שימו בטחונכם על המקום, והוא יעזור אתכם שנאמר: 'כי אין ליי מעצור להושיע ברב או במעט!' [שמואל א' יד, ו]" ופתחה פיה בבכיה ואמרה: "רבונו של עולם! אם לא תחוס עלינו, חוס על קדושת שמך הגדול שנקרא עלינו ונקום היום נקמתנו." באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו: "בואו ונטול עצה, מה נעשה." נטלו עצה זה מזה ואמרו: "בואו ונקח אחותנו ונוליכנה אצל המלך הגדול ונאמר לו: 'אחותנו בת כהן גדול ואין בכל ישראל גדול מאבינו וראינו שלא תלין אחותנו עם ההגמון אלא עם המלך שהוא גדול כמותנו' –ונכנסנו עליו ונהרגהו ונצא ונתחיל אחר כך בעבדיו ובשריו, והשם יעזרנו וישגבנו." ועשה להם הקדוש ברוך הוא תשועה גדולה, ושמעו בת קול מבית קודש הקדשים: "נצחו טליא [ארמית: הבחורים] באנטוכיא!" כן יעשה המקום ישועה בימינו אלה! |
מקורות |
|
מלות מפתח |
|