|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
אמרי
בינה – סדרה שלישית תתסה. משלי
מוסר שמוע שמענו
/ ואבותינו סיפרו לני / כי איש מגדולי החכמים היה אוהב משלי המוסר / ובכל עת היה
אליהם סר / ומהם לא סר / ויום אחד נקבצו לפניו ארבעה ועשרים איש מגיבורי החכמות
/ אשר ניקבו בשמות / ויאמר להם: "יזכור כל אחד מכם משל ממשלי החכמה / לתת
לפתאים ערמה / לנער דעת ומזימה / למען יהי לאנשי לב מורה / ובדרך יושר חטאים
יורה." / אמרו: "טוב הדבר אשר דיברת." ויען הגדול מהם ויאמר: "הגידו
לנו, כי עבר איש מן החסידים על קברות המתים ויאמר: 'שלום עליכם, שוכני ארץ
צלמוות / השוכנים בחצר-מוות / חודיעוני מה מצאתם /
וטורח הדין איך נשאתם / אכלתם פרי מפעליכם / וקצרתם זרע מעלליכם / נטעתם אתם
בראשונה / ואנחנו נוטעים באחרונה / האל יסלח לנו ולכם / ויחמול עלינו ועליכם!'
" אמר אחר: "איש מן החסידים היו
חבריו לפניו / משבחים מפעליו וענייניו. / וישא לשמים עיניו / ואמר: 'ריבון
העולמים! אתה ידעת ממני, מה שלא אדע אני מנפשי, ואני יודע מנפשי, מה שלא ידעו
אלה. אנא, אלהי, שימני כאשר יחשבוני ואל תענשני במה
שהם משקרים עלי'." אמר אחר: "עבר איש מן החסידים בדרך
וראה אחד מן הפריצים תלוי על עץ. אמר החסיד לחברו: 'כל מי שיעזוב הנכוחה ברשעתו
/ העץ יתקן את אשר עיוותו'." אמר אחר: "הביאו לפני המלך איש
חייב וציווה להכותו בשוטים. והיה האיש המוכה ארוך מאד והמכה אותו קצר-הקומה.
ויאמר המכה אל המוכה: 'השפל גופך, כדי שאוכל להכותך'. אמר לו המוכה: 'אוי לך, בן
הזונה, הלסעודה תקרא אותי? חי יי הייתי רוצה להיות
ארוך כמו עוג ואתה קצר כמו גוג'. וישחק המלך וישלחהו." אמר אחר: "שאלו איש זקן בא בימים
על שלומו וענייניו. אמר: 'אני חולה מבטני ומיצרי, מחלת בטני כשארעב אגווע
וכשאשבע איגע, ומחלת יצרי כשאקום ינום וכשאנוח יקום'." אמר אחר: "איש מן החכמים חלה את
חוליו אשר ימות בו / והיה מתפלל לאל למחול חובו. / וחבריו היו משבחים המידות אשר
בו / ובוכים סביבו. / אמר להם: 'עזבוני מן התהילה / ועזרוני בתפילה'." אמר אחר: "איש מן המשוררים שיבח
לאחד מן המלכים בימי חיותו / וקונן עליו במותו. / אמרו לו חבריו: "מדוע
תהילותיך / טובות מקינותיך?' / אמר: 'כי תהילותי היו חובה / וקינותי
נדבה'." אמר אחר: "היה מנהג איש מן החסידים
בבוא עליו צרה שיאמר בתפילתו: יהי רצון מלפניך, שתהא זאת התלאה למוסר ולזכרון / ולא לעונש וחרון." אמר אחר: "אשה
מבנות ערב היה מנהגה בתפילתה שתאמר: ריבון העולמים! אם אָשמתי
לך, אַשמתי לא תזיק לך, ואם תמחול לי, מחילתך לא תחסר
לך. אנא, אלהי, מחול לי מה שלא יזיק לך ותן לי מה שלא
יחסר לך." אמר אחר: "אשה
מבנות ערב מת בנה וכאשר קברתהו אמרה: 'בני, בני, היית הלוואת מלווה ומתנת נותן ופקדון מפקיד והיום נפרע המלווה מהלוואתו / ולקח המפקיד ערובתו / וקיבל הנותן מתנתו'." אמר אחר: "אשה
מבנות ערב מת בנה והתנחמה מהרה עליו. אמרו לה השכנות: 'איך תוכלי להתנחם מהרה?'
אמרה להם: 'יש בניחומים שתי מידות טובות: שמחה בעולם הזה ושכר בעולם הבא, ויש
ברוב האבל שתי מידות רעות: איבוד שכר התלאה ועונש על רוב הדאגה'."
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||