|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
אמרי בינה תתטו. המלך
החולה מעשה שהיה
במלך גדול ועצום בחכמתו. / זחה עליו דעתו בגאוותו. / וכאשר הרגיש בחוליו ואת
מריו / שלח לחכם גדול בדורו / לשמוע על פי דברו / מה לעשות לגהות מזורו? שלח וציווהו
מועצות להמעיט בחיילות וגייסות. עשה ולא הועיל. / שלח לו שנית רצים נחוצים /
להסיר הבגדים המגוהצים. / עשה ולא הועיל. עד ששלח המלך ובא
החכם לפניו / כאחד מסגניו. / החכם והמלך טיילו בגנות ובפרדסים / לקול הסיסים. /
בין הציצים ומבועי מים טהורים ומעיינות ומיני ערוגות ומגדים, / כפרים עם נרדים /
ופירות וצמחים / ממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים; / פרי עץ הדר וכפות תמרים /
ודבש יערים; / פרחה הגפן הנצו הרימונים, מור ואהלות
עם ראשי בשמים. הלכו משם ויעברו אל המקומות, / אשר היו שופכים שם הזוהמות / גרף
של רעי וקיתון של מי רגליים ובתי כסאות; ועמד החכם הגדול שם משתאה מחריש, עד
שהמלך הצטער ואמר לו: "מה טיבה של עמידה / על הסרחון וההקפדה?" / אמר
החכם: "אדוני המלך, אני שאלתי לטינופת שאלה חזקה ונוכחת, / השיבני תשובה
ניצחת. / שאלתי: מה לכם הצמחים הנאהבים והנהדרים, שנהפך ריחכם הנערב / לסרחון רב זה הנתעב? / השיבוני: אתה הבאשת את ריחנו
שהעברת אותנו במעברי גופך!" ויספוק המלך
את כפיו ויקח מוסר ויחי מחוליו.
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||