|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
אמרי בינה תתיא.
שפלות הרוח ונשאל חסיד
אחד מחסידי אומות העולם: "הגד נא לנו על איזה יום מימיך העוברים, שלא ראית
יום ששון ושמחה כמותו?" השיבם:
"יום אחד ירדתי בספינה והייתי מהלך במקום שפל שבה, לבוש בגדים בלואים
ומטולאים. ובספינה עמנו סוחרים בעלי ממון הרבה ונשואי-פנים. והייתי שוכב על עורפי
ופני למעלה. ונצרך אחד מבני-בליעל להשתין מים ונעקר
ממקומו והלך עד שהגיע אלי, והקילני מפני שפלות מקומי
ובזיון מושבי ופרע עצמו וגילה ערוותו והשתין מים בפני. ותמהתי על עזות-פניו שלא
נתבייש ולא נכלם מעשות המעשה הבזוי הזה בפני ההמון.
ולא חרה לי ולא נתרגזתי לקלות-ראש שנהג בי ולביזיון
שביזני, ולא עוד אלא ששמחתי שמחה גדולה עד מאוד בנפשי, שהגיעה לזו המעלה
מהשפלות, שהרחיקה ממנה הכעס והחמה ויכלה לסבול הביזיון הזה." ובודאי מי
שהגיע לזו המעלה של שפלות-הרוח, אדם גדול הוא עד מאוד, גיבור בכוח שכבש את יצרו
ושלט על כוח כעסו. ובני-אדם שהגיעו לזו המעלה, יקרים הם מפנינים.
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||