|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
אמרי
בינה תשפו. המלך ומשרתו אמרו, כי מלך עז היה בעיר אחת / וכל איש
מהמונו יֵחַת / אין כופר לחמתו / ואין משיב גזירתו. / ואחד ממשרתיו הקרובים אליו
שם לאכול לפניו / ומרוב פחדתו נבעת מפניו / והטה
הקערה / ושפך ממנה מעט וחמת המלך בערה. / וידע העבד, כי כלתה אליו הרעה ולא
יינצל מאף המלך וחרונו / ויקח הקערה ויהפכה לפניו
ברוב זדונו. / ויוסף אף המלך לחרות / ויצו את ראשו
לכרות. / ויאמר לו: "אוי לך, הפתי הסכל, מה זה אשר עשית, הלא ידעת, כי טובה
השגגה הגדולה מהזדון הקטן, ואף כי שגגתך היתה נקלה
מאד / והיית קרוב להינצל לפני לשרת ולעמוד." ויאמר העבד: "ידעתי, אדוני המלך,
כי אחת דתך / ואיש לא יינצל מעברתך / ועל עוון לא תחמול / כקטן כגדול. / על כן
חמלתי על הודך / וחששתי לכבודך / פן יראה העם הזה
מיעוט עווני ורוב אכזריותך / ויבזוך בלבם ויחשבוך מקטני אמנה ולא יבטחו עוד בך
ובאהבתך / ולא תיכון אתה ומלכותך." וייטב מאד בעיני המלך וישך חרונו / ויתן לו מתן רב ויעבור על עוונו.
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||