|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
סיפורי חכמה – סדרה שניה תשנה. קול מתוך האלה אמרו, כי התחברו שניים סוחרים, אחד מרמה
ואחד פתי, הם בדרכם מתנהלים / וימצאו כיס באלף שקלים / ויהפכו לשוט אל המדינה. /
ויבקש המרמה תואנה. / ויאמר הפתי: הבה נקחה איש חבלו
/ בכספנו במשקלו. / ויאמר המרמה: לא נכון לעשות כן, אבל לכה ונקחה
ממנו כל אחד לכל צרכינו / והשאר נטמינהו שנינו / ונשוב ונקחה
כאשר ייטב בעינינו. / ויטמנוהו תחת אלה גדולה / ויבואו אל המדינה בגולה; / וישב
המרמה ויקח את המטמון בתרמיתו / ויבוא אל ביתו. ויהי היום ויאמר הפתי: לכה נחלק כספנו
/ ונוציאהו לטרפנו. / וילכו אל המקום אשר שם טמנוהו / וינקשוהו
ולא מצאוהו. / וישם המרמה ידיו בראש; ויסרוט שערו ויגער בפתי ויצעק: אל תאמינו בריע פן תידחו / ועל כל אח אל תבטחו. / איך לקחת את זהבי /
ותגנוב את לבבי? / ובכל זאת הפתי נשבע לו לאמור: לא לקחתי ועוולה לא השכנתי באהלי; / חף אנוכי ולא עוון לי; / נלכה אל השופטים וישפטו
בינינו / ויוכיחו בין שנינו! וילכו אל השופט אשר היה במדינתם /
ויספרו לו כל המוצאות אותם. / ויאמר השופט אל המרמה: לולי העדים / אזי ישלטו
הזדים; / איה עדיך, כי הפתי לקח הכסף / ואוסף שללו אוסף? / ויאמר המרמה: האלה
היא עדתי – כי אשם הפתי באבידתי. / ויהדפם השופט ויאמר: בואו למחר אצל האלה שניכם
/ וייבחנו דבריכם. ויבוא המרמה אל אביו ויגד לו: אמרתי אל השופט, כי האלה היא עדתי, כי הפתי לקח את
הכסף; ועתה אבי בוא הלילה בלב האלה וכי ישאל השופט מחר לאלה, מי לקח הכסף? תענהו
מלב האלה: הפתי לקח אותו, והוליכהו לביתו, ובזאת תהיה לנו תקוה
בכסף; ואם לא, אשיב את הכסף ותיגלה רעתי / ותיודע לכל תרמיתי.
– ויאמר אביו: בני, בני, יש תרמית / אשר בעליה תמית / והישמר לך פן תהיה כעוף
הנקרא בלשון ערב עלגום. ויאמר בנו: איכה היה הדבר? ויאמר אביו
אמרו, כי עלגום היה קנו אצל מאורת צפעוני, ויהי
הצפעוני אוכל את בניו / ולא יכול העלגום לברוח מפניו,
/ כי ישר מקום קנו בעיניו / וידאג דאגה / וישאג שאגה. / וישמע דאגתו סרטן אחד
וישאלהו ויספר לו יגונו ומות בניו. ויאמר לו: יכבד עלי מחצך / ועתה לך איעצך / דע כי בן איה אוהב לצפעוני, לכה נא צודה דגים רבים / ושימם לכל הדרך אחד אחד
מוּסַבִּים / מנווה בן האיה עד מאורתו / ויאכלם בן האיה אחד אחד
ואז תראה במותו. / ויעש כן ויבוא בן האיה ויאכל דג דג עד בואו אל מאורת הצפעוני ויראהו ויכהו וימיתהו; ואחר כך
שב בן האיה בכל הדרך למצוא דגים צופות עיניו / עד בואו אל מקום העלגום ויאכל אותו ואת בניו. / ונשאתי לך את המשל הזה, כי
יש מרמה תסובב מהומה / ולא תחיה כל נשמה. ויאמר (המרמה) לאביו: למה תפחד מאיש
מלאו נקלה כסליו / אל יפול לב אדם עליו, / ומה אב ולא
יעזור לנינו / ולא יחמול על בנו? / וידבר לו תחנונים / וירחמהו כרחם אב על בנים /
ויתעהו בחלקת אמריו / להפילו במכמוריו. / וילך ויתחבא
לילה / בשוחה היתה בלב האלה. / וישכימו השופט והפתי
והמרמה והדיינים / בחורים וגם זקנים. / וישאל השופט לאלה לאמור: הגידי לי, מי
לקח הכסף? ומי גנבו? / ויען הזקן מלב האלה: זה הפתי לקחהו
בסוג לבבו. / כשמוע השופט והדיינים מענהו / ויתמהו
האנשים איש אל רעהו / ויקיפו האלה בכל מאודם / והנה שם קול אדם. / ויאמר השופט:
חטבו עצים! / ויחטבו עצים וקוצים / ויציתו באש את האלה. וכאשר הגיע אל האב הזקן
עשן הבערה / ויזעק זעקה גדולה ומרה / ויוציאוהו ויכוהו וימיתוהו / ובמיני בלהות ביעתוהו.
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||