לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור

           

 

           

 

‏‏‏סיפורי מוסר

 

‏‏‏תשיב. מתים נודדים

‏מעשה היה באחד שהיה הולך ותעה ביער. ובלילה לאור הלבנה בא אדם והכיר, שאותו אדם היה מת, ורצה לנוס.

אמר לו:  אל תברח ממני, כי לא אזיק לך; אני פלוני.

אמר לו: והלא אתה מת?

אמר לו: כן, אבל בשביל שדה פלוני אין לי מנוחה ומייגעים אותי ביערות בשביל שדה פלוני שגזלתי ממנו.

‏וכיוצא בו מעשה שמעתי: נכרי אחד מת, ואחר ימים הלך עבדו ומצאו בלילה. אמר לו: אל תברח, איני מזיק לך.

אמר לו: והלא אתה מת?

אמר לו: אמת, אבל מייגעין אותי מעט שלקחתי מנחלת פלוני בעל כרחו. ועתה אמור לאשתי להחזיר לו.

אמר לו: והן לא יאמינו לי?

אמר לו: אמור להם, שילכו למחר למקום פלוני ויראו אותי שם.

הלך העבד והגיד בעיר: כך וכך הגיד לי פלוני שמת זה כמה שנים.

אמרו לו: אמר לך שום סימן?

אמר: תמצאו אותו במקום פלוני מחר באותו אילן, תאמינו לי.

הלכו כולם וראו אותו על אילן. וחיפשו אותו בקברו ולא מצאוהו.

‏אמר העבד: החזירו לנגזל נחלתו, אז ינוח.

 

מספר סידורי: 712

עמוד: תכ

מקור: (ה, קצג). ס' חסידים, דפוס פפד"ם, סי' קע, 34; מעשה-בוך (גסטר), סי' 253-252.

מלות מפתח: תעיה ביער, מת מדבר, קבר

 

 

 

לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור