לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור

           

 

           

 

‏‏‏סיפורי מוסר

 

‏‏‏תשי. המצטער יותר מדאי בא על ענשו

מעשה היה באחד תלמיד חכם, שהיה לו בן והיה בחור גדול, והאב מלמדו תורה. ונפטר הבן בלא בנים. והיה האב צועק במר נפש: יוסף בני, בוא ללמוד! וכשהיה יושב לאכול, היה צועק: יוסף בני, בוא לאכול!

‏פעם אחת השכים האב ללמוד והיה צועק: יוסף בני, בוא ללמוד – כמו שהיה רגיל לקרותו כשהיה חי. ובא השד בדמות בנו ועמד כנגדו.

מיד הבין, שלא היה בנו אלא שד הוא, ורקק עליו ואמר: צא, צא, טמא, מכאן וברח לך!

ברח השד.

‏לכך אין לאדם להצטער יותר מדאי אלא כמנהג אחרים [ג"א: אין לאדם להצטער בשינוי העולם, אין לאדם להתאבל אלא כמנהג אחרים].

 

מספר סידורי: 710

עמוד: תכ

מקור: (ה, קצב). ס' חסידים, דפוס פפד"ם, סי' רלו, 43; הו"ל ויסטינצקי, סי' שכז, 102.

מלות מפתח: שדים, אבל, שינוי מנהג

 

 

 

לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור