|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
סיפורי מוסר תשז. בית דין
של מטה ובית דין של מעלה מעשה באלמנה אחת, שתבעה כתובתה מן
היורשים ונשבעה בפני שניים; והיא לא ידעה, שאחד מן העדים היה קרוב. ולא היו לה
בנים. לאחר מותה תבעו אחיה היורשים שלה את הבית אשר ישבה בו; ובאו יורשי הבעל
וישבו בבית. ואילו יורשין אמרו: ירושת אחותם היא,
שאמרו: הלא ידעתם, שנשבעה אחותינו על כתובתה. ואמרו:
אין עד כי אם אחד קרוב, והאחר הלך למדינת הים. ונתגלגל, שירדו מנכסיהם קרובי
הבעל והבית חרב. הרי יש דברים, שאין בית דין שלמטה יכולין לדון, ובית דין שלמעלה עונשין...
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||