לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור

           

 

           

 

‏‏‏סיפורי מוסר

 

‏‏‏תרפז. הרופא הנאמן

‏אחד היה רופא, והיתה לשונאו בת. ואותו שונא היה חייב לו ממון הרבה. וכשהיה קורא אותו לבית דין, היה אומר: הישבע וטול! או אני אישבע ולא אתן!

ולא רצה הרופא לישבע.

‏פעם אחת חלתה בתו של שונאו. וביקשו מאת הרופא לעשות רפואה לאותה הבת. אמר הרופא לחכם: אני יודע, אם אני אומר: לא איזקק לכם, עד שתתנו לי, מה שאתם חייבים לי – עתה יתנו לי הכל.

אמר לו החכם: אם כן, מה זכות תהיה לך? הרי כאילו שכר קיבלת! ושמא לא יתנו לך, וכתיב: 'לא תעמוד על דם רעך' [ויקרא יט, טז]. ואתה יכול להצילה ממוות; ואם לא תרפא, כאילו הרגת אותה.

‏אמר הרופא: ידעתי, שאם היא תמות, יעלילו עלי שהרגתי אותה בכשפים או פשעתי בה.

אמר החכם: תגיד לי הרפואה, ואני אעשה, או לאחד מקרוביה אמור לעשות; אם הרפואה תועיל, אז אומר, שאתה עשית והקדוש ברוך הוא שלח לה רפואה על ידך; ואם לאו אחריש.

 

מספר סידורי: 687

עמוד: תיח

מקור: (ה, קפה). ס' חסידים, הו"ל ויסטינצקי, סי' קעח, 71.

מלות מפתח: רופא, שבועה, הימנעות משבועה

 

 

 

לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור