|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
סיפורי מוסר תרפא. הבחינה מעשה באיש חכם ערום וצדיק, והיתה לו בת יפה מאד. והיו שניים שהיו מבקשים שיתן בתו לבנו. וזה שהיתה הבת
שלו אמר בסתר לאיש אחד: תעשה בעבור אהבתי ותקבול לבית דין ותטעון
עלי כך. למחר עשה כן. ואמר אותו שהבת שלו: פלוני
ופלוני יהיה בית דין. והיו נושאין ונותנין בדין. ואמר זה שהבת שלו לחברו: זה הדין אפילו
עם הארץ יכול לדון שירגיש שאני המשקר. וכשבאו לגמור הדין, היה אחד אומר לאבי
הבת: אני עוזר לך, וחברי עוזר לאותו שכנגדך. אמר אבי הבת: תפסקו לי הדין. אמר: הדין עמך! ואותו אחר אמר: אין הדין עמך אלא עם
חברך! – ונתן את בתו לבנו לאשר חייבו. כעס אותו האיש שהיה מזכהו ואמר: איך אתה כפוי טובה! וגם אותו בעל דינו אמר: 'לאהבה את
שונאיך ולשנוא את אוהביך' [שמואל ב' יט, ז]. ואמר זה לאותו האיש: אתה אהבתני אהבה
תלויה בדבר; בטל דבר, בטלה אהבה. ואמר לחברו: לפי שאתה היית אומר: תן בתך לזה
שהוא יותר טוב – הראיתי לך, מי הוא יותר טוב. זה שחייבני, הרבה היה קשה לו, פן אכעוס שלא אתן את בתי לבנו; ואף על פי כן לא החניף לי - הרי
הוא צדיק.
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||