|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
ראשונים
ואחרונים תמח. הזיווג בעיר אוסטרא
אמרו לבנות בית כנסת חדש, ולא השיגה יד בני העיר לבנותו. ויערכו בעצת רבם הרב
מורנו רבי שמואל אידליש את התחלת הבניין. ויבוא איש
מרחוק ועשיר גדול, שהיה חשוך בנים, ויקנה את הנחת אבן הראשונה בכסף הרבה. וכאשר
כיבדו אותו בהנחת האבן ועשו לו 'מי שבירך', אמר שהוא מכבד את הרב דמתא במצווה זו. ויתמהו כל האנשים שזל
כסף הרבה בעד זה ונתן את המצווה במתנה. עמד הרב ואמר להזקן:
"מה בקשתך ומה שאלתך ותעש." ענה הזקן ואמר: "הנה זקנתי ואין לי
בנים. הנני מבקש מהרב שיבטיח לי להיוושע בבן זכר." ויאמר הרב: "כן אני גוזר, שכעת חיה
תיוושע בבן זכר." ויאמר הזקן: "רצוני שיהיה בני חכם
גדול כמותך." ויען הרב ויאמר: "הקשית לשאול ודבר
גדול ביקשת. רק אם תקבל עליך את אשר אומר לך אז יכול לבוא גם זה הדבר אשר
ביקשת." ענה הזקן ואמר: "אני מקבל עלי את הכל אשר תאמר." ויען הרב ויאמר: "הנה בראשונה כי
תשוב לביתך תרד מיד מנכסיך ותהיה עני החוזר על הפתחים, ואתה עם אשתך תהיו נעים
ונדים וחיי צער תחיו. וכאשר אשתך תהר, תמות אתה.
וכאשר תלד אשתך את הבן תמות גם היא." ענה הזקן ואמר: "הנני מקבל עלי את הכל אשר אמרת." ויען הרב ויאמר: "לך-נא לביתך ושאל
את אשתך, אם גם היא מסכּמת לזאת." ויסע הזקן
מהר לביתו, ויספר לאשתו את כל הדבר וידרוש את פיה, אם תסכים לזאת. ותסכם גם היא
לזאת. וישב תכף לעיר הרב ויגד לו את דבר אשתו, שמסכמת
גם היא לזאת. אז הבטיח לו הרב את דבר בקשתו, כי לעת
חיה תלד אשתו בן חכם. הדבר יצא מפי הרב, ונעשה רעש גדול
בעולמות העליונים, כי כאשר תרד נשמה גדולה כזאת בעולם, איה תהיה זיווגה? נמנו
ואמרו, שאצל הרב המבשר יהיה זיווגה. והזקן שב לביתו, ותהר
אשתו. ויפזר כל הונו לצדקה ונשאר בחוסר כל. ויהיו הוא ואשתו תועים ונדים מעיר
לעיר וחוזרים על הפתחים. ויהי בהיותם בדרך, נעדר הזקן ותבך
עליו אשתו ימים רבים. ותשם אל לבה, שאין כוחה נותנה
עוד שתלך בעצמה לבקש לחם, והנה היא הרה. ועלה על לבה ללכת לעיר אוסטרא, ותבוא אל העיר ההיא ותבוא לבית הרב ותספר את אשר
עמה. וידע הרב, כי היא האשה
וירחם עליה ויצו להכין לה חדר מיוחד ולתת לה כל צרכה.
ובמלאות ימי הריונה ילדה בן זכר, אשר היה מאיר כחמה. וימולו אותו לשמונה ימים
והרב היה סנדקו. גם אשת הרב ילדה בת בימים האלה. ויהי אחרי הברית מתה אם הנער.
וישכרו מינקת בעבור הילד. ויהי מקץ שנתיים וייגמל הילד ויעש הרב משתה. וגם בתו גדלה בטוב. ויהי בבוא הנער והנערה
בשנים ויהיו כבני שלוש עשרה והנער הלך הלוך וגדל במעלות ובמידות והנערה יפתה
בגדלה, באו שדכנים לבית הרב להציע לפניהם שידוכים שונים. ויאמר הרב להם: "לשווא יגיעתכם
בחוץ, כבר הוכרז בשמים, אשר הילדה שלי תהיה בת זוגו של הנער הזה." ויארש אותם הרב. ובהגיעם לפרק הנישואין
עשה חתונה להם וישמח מאד משני הצדדים. ובמות הרב שמו טובי העיר את חתנו לממלא
מקומו.
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||