|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
ראשונים
ואחרונים שצח. נראה כמת פעם אחת היה עובר רבי שפטיה [הפייטן
שפטיה בן אמתי איש אוריה. ראה סיפור קעז] / ברחוב
הקריה / ואותה שעה לילה היה / ושמע קול יללה / בבית אחר עמיתו / שהיה בעל בריתו
/ ושמע אשה מדברת / לחברתה מספרת. / האחת שלמעלה אומרת / לרעותה שלמטה האחרת: /
"אחותי, קחי הילד וקבליהו / ואני ואת ביחד נאכלהו." / והוא האזין
לדבריה / והקשיב מילוליה. / ופתאום הלך אליה / ולקח הילד מידיה. / ואותן הנשים /
לא היו בנות אנשים / כי אם היו שעירים / אשר בלילה עובדים. והילד הוליך לביתו / והראהו לאשתו /
והכירו אותו / וגנזו בחדר מיטתו. / ואביו ואמו כל הלילה צרחו / בבכיה ויללה אנחו
/ ובזעקה מרה צוחו / ובבוקר הוליכוהו / בבית הקברות וקברוהו. / והיה בשובם
מהקברות ועלו לביתם, / ורבי שפטיה הלך אליהם לראותם / כמנהג המנחמים / אשר אבלים
נוחמים. / ומתוך דבריהם / שאלם מניניהם:
/ "מה חולי היה לו? / ואיזה פגע ביהלו?" / וענו לו: "אדוננו
/ עד הערב ישב בינינו / ואל השולחן אכל עמנו / והלכנו ושכבנו על מיטתנו /
ובהקיצנו משנתנו / מצאנוהו מת בתוכנו. / וכל הלילה צעקנו / ובהי ונהי יללנו /
ובספד קינה קונַנו / ובבוקר הלכנו וקברנו / אותו בקברותיו / אצל אבותיו. אז ענה [שפטיה] אליהם / לשמח נפשותיהם: / "כן אני
אומר לכם / איני שומע לדבריכם / הוליכוני אתם / בקברו אשר אותו קברתם / כי בנכם
בקבר איננו / ובחיים הוא עודנו / ואל ביתכם אביאנו / וחי ושלם בעזרת אלי לכם
אתננו!" / והלכו אל הקבר וחיפשו שמה / ולא מצאו כי אם מטאטא המה. / ורבי
שפטיה אל ביתו שב עמהם / וכל המעשה אשר אירע סיפר להם/ והילד להם השיב. / ונתנו
שבח לתפילות מקשיב / והרוח משיב.
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||