|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
סיפורי התלמוד בפי הבאים אחריו שמט.
יוחנה בת רטיבי נוסח ראשון אמרו: היתה
אלמנה שובבית וטובה בעיני בני אדם, והיא היתה מכשפה שעושה
כשפים לכל אשה הרה, שלא תלד; וכשמרבים צירי היולדת, היתה באה האלמנה הזאת ואומרת: "הנני אלך ואתפלל לבורא
עליך ותלדי מיד." והיתה הולכת
לביתה ומסירה הכשפים. והיתה ההרה יולדת מיד. והיו
חושבים בני אדם שהיתה צדקת וחסידה. והיו הנשים ההרות הולכות
אליה טרם ימי לדתן ומפייסות אותה להתפלל עליהן. ויהי היום, ותצא מביתה והניחה שם נער
לשמור הבית. וישמע קול נענוע בירכתי הבית ותמונה אינו רואה זולתי קול. וילך ויחפש וימצא חבית מלאה ומכוסה;
ויגלה אותה וימצא הכשפים בתוך החבית. ותיגלה רעתה ונבלותה ובטלו הכשפים. ומהיום והלאה לא היו צריכות אליה הנשים.
ויגרשו אותה אנשי העיר. נוסח שני יוחנה בת רטיבי
אלמנה מכשפה היתה. וכשהגיע עת לדת לאשה, היתה עוצרת רחמה במכשפות;
ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת: "אלך ואבקש
רחמים, אולי תישמע תפילתי" – והולכת וסותרת כשפיה, והוולד יוצא. פעם אחת היה לה שכיר יום בביתה, והיא
הלכה לבית האשה היולדת. ושמע השכיר קול הכשפים
מקשקשים בכלי, כמו שהוולד מקשקש במעי האם. ובא ופתח את מגופת הכלי, והכשפים יצאו
והוולד נולד. וידעו, כי בעלת כשפים היא.
|
|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||