לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור

 

           

 

סיפורים לאומיים – מימי התנ"ך

טז. כרמו של נח

אמרו רבותינו זכרונם לברכה:

‏כשבא נח ליטע כרם, בא שטן ועמד לפניו. אמר לו: "מה אתה נוטע?"

אמר לו: "כרם."

אמר לו: "מה טיבו?"

אמר לו: "פירותיו מתוקים בין לחים בין יבשים, ועושין מהם יין המשמח לבבות."

אמר לו שטן: "בוא ונשתתף שנינו בכרם זה."

אמר לו: "לחיי!"

מה עשה שטן? הביא כבש והרגו תחת הגפן, אחר כך הביא ארי והרגו ואחר כך הביא חזיר והרגו, ואחר כך הביא קוף והרגו תחת הכרם; והטיפו דמם באותו הכרם והשקוהו מדמיהן.

‏רמז לו: שקודם שישתה אדם מן היין, הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה; שתה כהוגן, הרי הוא גיבור כארי ואומר, אין כמותו בעולם; כיוון ששתה יותר מדי, נעשה כחזיר מתלכלך במי רגליים ובדבר אחר; נשתכר, נעשה כקוף עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע מח יעשה.

‏וכל זה אירע לנח הצדיק; מה נח הצדיק שהקדוש ברוך הוא פירש שבחו כך – שאר בני אדם על אחת כמה וכמה!

 

מספר סידורי: 16

עמוד: יא

מקור: (א, טו). מד' תנחומא, נח, סימן 18; מד' אבכיר (ילקוט א' סי' סא); מד' אגדה, בראשית, ט; בראשית רבה לו, ג; מדרש משלי כג, כט. השווה סדר הדורות א, דף יג, א. – גינצברג ה, 190 (58). ש"א 127 (19). – א"י א, 232-231, צפונות, מד (מימי המבול, ה').

מלות מפתח: נח, כרם, שטן, יין, כבש, אריה, חזיר, קוף, דם, שכרות

 

 

 

 

לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור