ויקטור הוגו (1885-1802)
לילה בו שומעים את הים מבלי לראותו מַהוּ הָרַעַשׁ הַזֶּה הַמַּחְרִישׁ? הַטֵּה נָא אָזְנֶךָ לַגַּל לַקּוֹל הֶעָמֹק, לֹא יֶחְדַּל, תָּמִיד מִתְיַפֵּחַ, מַרְעִישׁ נָהֳמוֹ מִתְנַשֵּׂא לוֹ אֶל עָל, אַף שֶׁצְּלִיל שֶׁבָּהִיר הוּא יוֹתֵר אוֹתוֹ לְעִתִּים עוֹד קוֹטֵעַ ... - רוּחַ מִיָּם מְנַשֵּׁב וְנוֹהֵר בְּשׁוֹפָרוֹ שָׁם תּוֹקֵעַ. כַּמָּה גֶּשֶׁם הָעֶרֶב נִתָּךְ! הַאֵין זֹאת, רֵעִי הַמְאָרֵחַ? מָקוֹם בּוֹ הַחוֹף מִשְׁתַּטֵּחַ מַשְׁחִיר הָרָקִיעַ כָּל כָּךְ, הַיָּם מִתְרוֹמֵם מִשְׁתַּלֵּחַ! אוֹמְרִים, זֶה הַחֹרֶף גּוֹבֵר; לְעִתִּים גַּם טוֹעִים בְּנוֹגֵעַ ... - רוּחַ מִיָּם מְנַשֵּׁב וְנוֹהֵר בְּשׁוֹפָרוֹ שָׁם תּוֹקֵעַ. הוֹ! מַלָּחִים נִדָּחִים! עַל גַּב סְפִינָה הַנִּטְרֶפֶת בַּמֶּרְחָק בִּצְלָלִים נֶעֱטֶפֶת, זְרוֹעוֹת הֵם שׁוֹלְחִים לַיַּבָּשָׁה, בְּקַדְרוּת נֶאֱפֶפֶת! אֵין לָהֶם עֹגֶן אֲשֶׁר שֶׁטֶף יָם לֹא יוּכַל לְבַקֵּעַ. - רוּחַ מִיָּם מְנַשֵּׁב וְנוֹהֵר בְּשׁוֹפָרוֹ שָׁם תּוֹקֵעַ. הַהַגַּאי הַפָּזִיז מְקַרְטֵעַ! הָרוּחַ תִּקְרַע וְתַתִּיר, מִפְרָשׂ מִן הַתֹּרֶן תָּסִיר תִּנְעַץ בּוֹ שִׁנֶּיהָ! שׁוּם כּוֹכָב לֹא מֵאִיר! מַלָּח, בַּמַּשָּׁב הַסּוֹעֵר מַיִם לִשְׁאֹב מִתְיַגֵּעַ. - רוּחַ מִיָּם מְנַשֵּׁב וְנוֹהֵר בְּשׁוֹפָרוֹ שָׁם תּוֹקֵעַ. זֶה אַתָּה, זוֹ אִשְּׁךְ הַלּוֹחֶשֶׁת, עֲלֵיהֶם הַהַגַּאי יַחֲלֹם, עֵת הַסַּעַר גּוֹאֶה עַד מָרוֹם, אֱלֹהִים, אוֹר נִבְרֶשֶׁת עַל הַחוֹף הִצִּיב דֹּם, מִגְדַּלּוֹר מַאֲדִים וְזוֹהֵר בָּעֲרָפֶל הוּא בּוֹקֵעַ! - רוּחַ מִיָּם מְנַשֵּׁב וְנוֹהֵר בְּשׁוֹפָרוֹ שָׁם תּוֹקֵעַ.
Victor Hugo (1802-1885)
Une nuit qu'on entendait la mer sans la voir Quels sont ces bruits sourds? Ecoutez vers l'onde Cette voix profonde Qui pleure toujours Et qui toujours gronde, Quoiqu'un son plus clair Parfois l'interrompe... - Le vent de la mer Souffle dans sa trompe. Comme il pleut ce soir! N'est-ce pas, mon hôte? Là-bas, à la côte, Le ciel est bien noir, La mer est bien haute! On dirait l'hiver ; Parfois on s'y trompe... - Le vent de la mer Souffle dans sa trompe. Oh ! marins perdus! Au loin, dans cette ombre Sur la nef qui sombre, Que de bras tendus Vers la terre sombre! Pas d'ancre de fer Que le flot ne rompe. - Le vent de la mer Souffle dans sa trompe. Nochers imprudents! Le vent dans la voile Déchire la toile Comme avec les dents! Là-haut pas d'étoile! L'un lutte avec l'air, L'autre est à la pompe. - Le vent de la mer Souffle dans sa trompe. C'est toi, c'est ton feu Que le nocher rêve, Quand le flot s'élève, Chandelier que Dieu Pose sur la grève, Phare au rouge éclair Que la brume estompe! - Le vent de la mer Souffle dans sa trompe.
מצרפתית: אבנר פרץ
