ויקטור הוגו (1885-1802)
השחר מפציע הַשַּׁחַר מַפְצִיעַ, וְדַלְתֵּךְ נְעוּלָה! יָפָה, מַדּוּעַ תָּנוּמִי, תִּפְרַחַת הַוֶּרֶד נִפְקַחַת, עוֹלָה בָּאָה עֵת כִּי תָּקוּמִי. הַטִּי נָא אָזְנֵךְ, מַקְסִימָה רַבַּת גִּיל מְזַמֵּר אֲהוּבֵךְ, גַּם דִּמְעָה פֹּה יַזִּיל! מִתְדַּפְּקִים עַל דַּלְתֵּךְ הַבְּרוּכָה. סָח שַׁחַר: יוֹם צַח הִתְהַוָּה! סָחָה צִפּוֹר: אֲנִי אֶל תֹּאַם פְּתוּחָה! וְלִבִּי סָח: אֲנִי אַהֲבָה! הַטִּי נָא אָזְנֵךְ, מַקְסִימָה רַבַּת גִּיל מְזַמֵּר אֲהוּבֵךְ, גַּם דִּמְעָה פֹּה יַזִּיל! אֲהַבְתִּיךָ מַלְאָךְ, הָאִשָּׁה אֲהַבְתִּיךְ. הָאֵל שֶׁבַּעֲבוּרֵךְ הִשְׁלִימָנִי שָׁתַל אַהֲבָה בִּי, עַל כֵּן בִּקַּשְׁתִּיךְ וּמַבָּט לְיָפְיֵךְ הוּא הִקְנָנִי. הַטִּי נָא אָזְנֵךְ, מַקְסִימָה רַבַּת גִּיל מְזַמֵּר אֲהוּבֵךְ, גַּם דִּמְעָה פֹּה יַזִּיל!
Victor Hugo (1802-1885)
L’aube naît L'aube naît, et ta porte est close! Ma belle, pourquoi sommeiller? À l'heure où s'éveille la rose Ne vas-tu pas te réveiller? Ô ma charmante, Écoute ici L'amant qui chante Et pleure aussi! Toute frappe à ta porte bénie. L'aurore dit : Je suis le jour! L'oiseau dit : Je suis l'harmonie! Et mon cœur dit : Je suis l'amour! Ô ma charmante, Écoute ici L'amant qui chante Et pleure aussi! Je t'adore, ange, et t'aime, femme. Dieu qui pour toi m'a complété A fait mon amour pour ton âme, Et mon regard pour ta beauté! Ô ma charmante, Écoute ici L'amant qui chante Et pleure aussi!
מצרפתית: אבנר פרץ
