קלאריס ניקואידסקי (1996-1938)
לפדריקו גרסיה לורקה II פְּגַשְׁתִּיךָ בְּדַרְכֵי הַמִּלִּים הִשְׁקֵיתָ אוֹתִי מִמֵּימֵיךָ כֹּה חַמִּים עַד כִּי הִצְמִיאוּנִי הֶאֱכַלְתָּ אוֹתִי מִפִּתְּךָ כֹּה יְבֵשָׁה עַד כִּי הִרְעַבְתַּנִי נָתַתָּ לִי אֶת דְּרָכֶיךָ מִשָּׁם נֵעוֹרָה לָהּ אִשָּׁה נִשְׁכַּחַת שֶׁכִּנְּתָה אֶת אַרְצְךָ אַרְצָהּ – הַאִם דָּמְתָה לִי, אֱמֹר – וַאֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הִכַּרְתִּי
Clarisse Nicoïdski (1938-1996)
A Fderico Garcia Lorca II ti incuntri nil caminu di las palavras mi datis a biver tu agua tan calienta qui da sed mi datis a cumer tu pan tan secu qui da fambri mi datis tus caminus undi si dispartó una mujer sulvidada qui liamava suya tu tiarra – mi asimijava, di? – i qui yo nunca cunicí
מספניולית (לאדינו) בניב של בוסניה: אבנר פרץ
