אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה
המילון המקיף ההיסטורי
מילון המובאות: דיגומים מילוניים
לפי סדר אלפביתי
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
494 |
120 |
abafir adv. |
בשפע רב, בהגזמה |
|
a la plasa, algunos dias se topa peshe abafir (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
495 |
130 |
abajá/abadjá (t.) m. |
צוהר, אשנב, חלון אוורור |
|
avrir una abadja en el techo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
496 |
140 |
abajur/abajú/abadjú/abadjur (fr.) m. |
אהיל; תריס; מצחיה |
|
kuando ay mucho sol kale serrar los abadjus (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
497 |
150 |
abaldado adj. |
נכה, בעל מום, משותק |
|
kedate abaldado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
498 |
170 |
abaldarse v. refl. |
השתתק; נעשה משותק/בעל מום; התבטלה גזירה |
|
se tuyo i s'abaldo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
499 |
180 |
abandonado adj. |
נטוש, עזוב |
|
un viejo abandonado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
102 |
190 |
abandonar v. |
עזב, נטש, זנח; הזניח, הפקיר; ויתר על; דחה; התפטר, הסתלק |
|
Non mos deshes i non mos abandones (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
511 |
260 |
abash- no sale abash (t.) |
לא לצאת ראש עם מישהו |
|
bravo a ti ke salites abash de este fecho (Nehama) |
|
este ombre es muy kavesudo, no se sale abash kon el (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
108 |
280 |
abashada f. |
נזלת, הצטננות, התקררות; ירידה, מורד, מדרון, שיפוע, שֵׁפֵל |
|
Esta kon abashada (Moscona) |
|
en la vida ay abashadas i suvidas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
109 |
290 |
abashado adj. |
מנוזל, מצונן; שנפל, ירוד |
|
Abashado de los sielos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
515 |
300 |
abashamano/d'abashamano |
מתחת לשולחן, בסתר |
|
lavorar d'abashamano (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
110 |
330 |
abashar v. |
ירד, פחת; הוריד, הפחית, הנמיך; העמיק (בשאלה/נושא) |
|
Abasho la lana - pujo el gaytan (Moscona) |
|
Ay dizientes ke el presio del pan va abashar (Moscona) |
|
Otra koza no le abasha (Moscona) |
|
abashar la eskalera (Nehama) |
|
no esta abashando porke esta hazino (Nehama) |
|
abasharon las aguas (Nehama) |
|
es la ora ke le abasha la bovedad (Nehama) |
|
el mestro le abasho la mezada (Nehama) |
|
abasha de lo ke devia lo ke ya te pagi i lo ke te di atras (Nehama) |
|
el hazino sudo i le abasho la kayentura, estuvo en repozo i le abasho la tansion (Nehama) |
|
abasharon los presios (Nehama) |
|
abasho la lana i suvio el algodon (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
113 |
360 |
abasho adv. |
מטה, למטה |
|
Abasho en el kurtijo (Moscona) |
|
Mirar de arriva abasho (Moscona) |
|
Abasho la gerra! (Moscona) |
|
abashar abasho (Nehama) |
|
favlar de abasho arriva (Nehama) |
|
meter todo de abasho arriva (Nehama) |
|
no me se va el komer para abasho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
500 |
440 |
abastado - El Abastado |
שַׁדַּי, אלהים |
|
El Abastado bendisho a Yaakov avinu i amargo a Naomi (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
501 |
460 |
abastadrear v. |
קלקל, השחית |
|
la negra kompanyia abastadrea los uzos i las maneras de los fijos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
103 |
470 |
abastansa (it.) f. |
כמות מספקת, מספיק |
|
Ya tenemos abastansa (Moscona) |
|
tener abastansa de komanya para el envyerno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
104 |
490 |
abastar v. |
הספיק |
|
La paras no me estan abastando (Moscona) |
|
ya abasta i sovra (Nehama) |
|
ya tomo el dupyo de lo meresido; dize ke no le abasta i kiere mas (Nehama) |
|
no me abastan mis males; tengo por agusto los males de la par entera (Nehama) |
|
el Dio ke diga i abasta (Nehama) |
|
abasta ke kite un biervo de la boka para ke sea ovedesido sin tadria (Nehama) |
|
basta mi nombre ke sea de Abravanel! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
105 |
520 |
abasteser v. |
סיפק, כילכל, צייד |
|
Para abasteser la kumanya es menester de penar sus venti unyas (Moscona) |
|
lavora de dia i de noche para abasteser a su famiya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
509 |
540 |
abastesiente adj. & adv. |
מספיק, די הצורך |
|
tener abastesiente para pasar el mez (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
106 |
580 |
abasto m. |
הספק; כמות מספקת |
|
Tenemos abasto de arina (Moscona) |
|
Entendi ke no komites a tu abasto (Moscona) |
|
faze sigaros a la mano, i dos d'eyos no le damos abasto para embrujar lo ke kita de la mano, tanto lavora presto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
529 |
600 |
abatanar v. |
בטש, הידק (בד בתעשית הבדים) |
|
los panyeros de Salonik iyan abatanar las lanas, los panyos en las aguas de Verrya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
116 |
610 |
abatido adj. |
מדוכא, מדוכדך, מוכה (גם נפשית), נדכא; קודר, עגום, נוגֶה; מיוגע; המום, נדהם |
|
Abatido al polvo de la tierra (Moscona) |
|
esta abatido despues de un dia muy kanseryozo (Nehama) |
|
pedrio mucha para en su fecho i esta abatido, abatidiko (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
117 |
620 |
abatimiento m. |
דכאון, דכדוך, יאוש; תשישות, החלשות, התמוטטות; תדהמה |
|
Abatimiento de korason (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
118 |
630 |
abatir v. |
דיכא, השפיל העיק על; פגע ב- הלם, היכה, המם; הפיל, הפיל ארצה, מיגר; התיש; פחת |
|
El frio abate el leon (Moscona) |
|
el frio ya abatio (Nehama) |
|
el kayentor ya abatio (Nehama) |
|
la kayentura ya abatio (Nehama) |
|
la ravia ya abatio (Nehama) |
|
la sekera/la fambre/ la luvia ya abatio (Nehama) |
|
el aire/ el pedrisko ya abatio (Nehama) |
|
la landra/ la holera ya abatio (Nehama) |
|
el espanto ya abatio (Nehama) |
|
la la luvia abate el aire (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
542 |
750 |
abediguar v. |
תמך, סעד, סייע, חיזק; החיה |
|
abediguar famiyas, hazinos, guerfanos i bivdas (Nehama) |
|
abediguar a su provre, a su djidio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
546 |
1040 |
ablandado adj. |
מרוכך |
|
ya parese mas ablandado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
119 |
1070 |
ablandar v. |
ריכך |
|
La gayina ya se ablando (Moscona) |
|
No ay ablandar esta kavesa! (Moscona) |
|
Ablandar los guevos (Moscona) |
|
ablandar la karne (Nehama) |
|
ablando el frio/la kalor (Nehama) |
|
el Dio ke le ablande el korason (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
550 |
1140 |
abogador/abogado m. |
עורך דין, פרקליט, סניגור |
|
tener abogadores (Nehama) |
|
mijores abogadores ke mos apareje el Dio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
122 |
1150 |
abokado adj. |
גחון, כפוף |
|
Abokado sovre el livro (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
552 |
1190 |
abokarse v. refl. |
גחן, התכופף, רכן, היטה עצמו, השתחווה; נעתר; נכנע, השפיל עצמו |
|
abokarse para arrekojer una koza de en basho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
553 |
1280 |
aboltadero m. |
התהפכויות, תזוזות בלתי פוסקות (למשל בשינה) |
|
Esta en la kama kon un mal aboltadero ke no desha dormir a los otros (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
554 |
1290 |
aboltado adj. |
הפוך, שנהפך ל-; מומר, משומד, כופר, דונמה (חסיד שבתי צבי) |
|
Shabetay Sevi hue un aboltado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
555 |
1300 |
aboltadura f. |
היפוך |
|
pagar al shastre la aboltadura de un vestido (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
123 |
1330 |
aboltar v. |
סובב, הקיף; הפך; חזר, שב, הלך בחזרה; החזיר; הפנה; החליף; השתנה |
|
No le aboltes kara! (Moscona) |
|
No aboltesh las palavras (Moscona) |
|
vo ir en kaza i vo aboltar sin tadrar (Nehama) |
|
ya aboltates la kara, ya paso el dia, la semana, el mez (Nehama) |
|
este ninyo era muy malo, ya abolto (Nehama) |
|
el tiempo abolto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
560 |
1340 |
aboltarse v. refl. |
התהפך; הסתובב; חזר מנסיעה; שינה טעמו; המיר דתו |
|
s'aboltó la barka i el barkero s'afogó (Nehama) |
|
s'abotió la redoma i se vazió el vino (Nehama) |
|
se abolta por onde le viene el ayre (Nehama) |
|
al aboltar de viaje (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
564 |
1420 |
abonachear (it.) v. |
נרגע, נחלש (סערה) |
|
el tiempo abonacheó (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
565 |
1480 |
abonarse v. refl. |
חתם/נעשה מנוי (על כתב עת וכו'); "נתקע"; הפחית, עשה הנחה |
|
abonar los presyos/abonar una fakura. (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
566 |
1570 |
abordar v. |
נגע ב-, השיק ל-; עגן |
|
la barka abordó al molo (Nehama) |
|
abordar una kuestion sin ir por kalejikas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
568 |
1590 |
aborreser v. |
שנא, תעב, בחל ב-, מאס |
|
los ensavanados se fazen aborresér (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
125 |
1610 |
aborresido adj. |
מתועב, שנוא, משוקץ |
|
Aborresido del Dio i de la djente (Moscona) |
|
aborresido del Dio i de la djente (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
126 |
1630 |
aborresión f. |
שנאה, איבה, טינה, מיאוס |
|
Me entro aborresion por el tutun (Moscona) |
|
me entró aborresion por este lugar, por esta persona (Nehama) |
|
tengo aborresion por este komer (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
127 |
1750 |
abovado adj. |
מטופש; טיפש |
|
Bovo abovado (Moscona) |
|
lo griti, al lugar de responder me kedo mirando en la kara de un aire abovado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
573 |
1780 |
abovarse v. refl. |
השתטה |
|
al lado de este mestro, el ninyo se abovo al lugar de agudeserse (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
574 |
1800 |
abrasada f. |
חיבוק |
|
en tornando de viaje, en una abrasada, el padre apreto su pecho a su mujer i a sus dos fijikos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
575 |
1820 |
abrasar v. |
חיבק |
|
kierer abrasar mucho, muchas kozas en una (Nehama) |
|
kien mucho abrasa poko apreta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
128 |
1850 |
abrasijos m. pl. |
התגפפויות |
|
Manko sea esta manera de abrasijos! (Moscona) |
|
onde ay muchos abrasijos ay mucha falsía (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
129 |
1860 |
abraso m. |
חיבוק |
|
Ayer se pelearon, agora ya stan bezos i abrasos (Moscona) |
|
arresevir kon bezos i abrasos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
579 |
1920 |
abrevar v. |
השקה; השקה הצאן |
|
el pasíor abreva su revanyo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1912 |
2000 |
abrigado adj. |
חוסה, מסתופף |
|
kaza bien avrigada kontra el frío/la luvia (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
130 |
2040 |
abrigarse v. refl. |
תפס מחסה, חסה בצל,התגונן |
|
Abrigate bien ke el frio esta grande (Moscona) |
|
abrigarse debasho una ala de tejado/débasho un arvol/debasho las alas de uno/debasho las alas del Dio/ las alas de los malahim (Nehama) |
|
abrigarse del ladronisio (Nehama) |
|
abrigarse de la luvia/del viento/del sol (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1916 |
2050 |
abrigo m. |
מקלט, מחסה |
|
kada padre de famiya deve de asegurar un abrigo para los suyos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
580 |
2070 |
abrikok m. |
משמש |
|
los kueshkos de abrikok, ke son amargos, se adulsan kuando se deshan unos kuaníos dias kon agua i sal (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
583 |
2310 |
abudaraho m. |
קוויאר יבש, ביצי דגים מיובשות |
|
el abutargo es muy kyisto en Oriente: se toma komo aperitivo, para avrir la gana, o despues de komer (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
581 |
2350 |
abufado adj. |
מנופח, נפוח |
|
abufado del esfuenyo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
131 |
2370 |
abufarse v. refl. |
התנפח; תפח, צבה |
|
Se abufo de yorar (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
582 |
2390 |
abukí adj. |
נטוי, משופע |
|
un tavlado abuki (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
132 |
2470 |
abuzar v. |
ניצל, ניצל לרעה; הגזים, עבר את הגבול; השתמש באופן לא הוגן; התעלל |
|
No kero abuzar de vuestro tiempo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
584 |
2510 |
ach (t.) adj. |
משתוקק, רעב מאוד |
|
estar ach por komer (Nehama) |
|
estar ahc por pelear (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
141 |
2540 |
achakar v. |
תירץ, חיפש תרוצים |
|
No achakeas achakes kon malisia (Moscona) |
|
para eskuzar la tadria, achako ke le tomo la luvia (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
140 |
2550 |
achake m. |
תירוץ, אמתלה, תואנה; סיבה, גורם |
|
No ay muerte sin achake (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
142 |
2557 |
achakes conj. |
בגלל, מפני ש-, בשל |
|
No vino achakes ke estuvo muy okupado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
587 |
2600 |
achakozo adj. |
עדין, שביר, רופף; שבריאותו רופפת, חשוף למחלות; מבקש תרוצים; מועד לגנוב, לעשות מעשים לא ראויים, אינו ראוי לאמון, יש לנהוג בו זהירות |
|
no lo deshesh solo al lado de la kasha: es achakozo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
143 |
2630 |
achatar (it.) v. |
שיטח, רידד |
|
Achatar komo oja de lata (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
588 |
2640 |
acherkarse v. refl. |
הבחין, שם לב |
|
dize ke me estuvo faziendo sinyos kon las manos, kon los ojos para meterme en guardia, ma yo no me acherki de nada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
589 |
2660 |
achetador (it.) m. |
מקבל שטר החוב |
|
el achetador de una kamiala (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
590 |
2670 |
achetar (it.) v. |
הסכים, נענה, נעתר, קיבל, השלים עם |
|
no kieria entrar en un fecho, le arrogi y acheto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
144 |
2710 |
achik (t.) adj. |
בהיר |
|
La ropa esta muy achik (Moscona) |
|
El echo ya sta achik (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
591 |
2740 |
achikar v. |
הקטין |
|
achikar un tapet (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
146 |
2750 |
achikyoz (t.) adj. |
פיקח |
|
No seas tan achikyoz! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
592 |
2770 |
achileado (t.) adj. |
אדם שהשכיל/הרחיב דעתו/התפתח/נעשה משוחרר/שנעשה מודרני |
|
un kazalino achileado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
147 |
2790 |
achilearse (t.) v. |
נעשה בהיר; נעשה עצמאי, השתחרר; נעשה משוחרר/מודרני, התפתח |
|
El sielo se achileo (Moscona) |
|
Ke se le achileara este mazal! (Moscona) |
|
paresia un tonto, ma de kuando frekuenta kon djente se achileo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
594 |
2840 |
achunkado adj. |
מתרווח, יושב בנוחות; יושב בכבדות; יושב ישיבת כריעה |
|
nos vino a vijitar para federmos, se kedo dos malas oras achunkado; no le mirimos en la kara (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
149 |
2870 |
achunkarse (vulg.) v. refl. |
ישב בכבדות - מכוון למי שהתיישב שלא לרצון; התישב בכריעה; נהפך לנכה |
|
Se achuko en la kyushe (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
150 |
2890 |
achyoz (t.) adj. |
גרגרן, זולל וסובא |
|
Es muy achyoz artasion para el no ay! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
609 |
2900 |
ad ayom (ebr.) adv. |
עד היום |
|
muchos uzos del tiempo del rey David kedaron ad ayom sin trokamiento (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
596 |
2950 |
adam (ebr.) m. |
אדם, בן אדם; אף אחד |
|
espartir una suma de moneda a tanto por adam (Nehama) |
|
adam no pasa por esta kaleja (Nehama) |
|
adam no demanda por mi (Nehama) |
|
del tiempo d'Adam arishon (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
605 |
2980 |
adanearse v. refl. |
עצר עצמו, נמנע, התאפק |
|
se adaneo por la kaye (Nehama) |
|
la karrosa se adaneo delantre de mi kaza (Nehama) |
|
adanearse por urinar (Nehama) |
|
el mestro le diso las del perro i el supo adanearse para no responder (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
610 |
3100 |
adefla f. |
לענה; כינוי למשהו מר מאוד |
|
estavan bailando i kantando, ensupito se aferraron de manos i se les fizo todo fyel y adefla (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
179 |
3130 |
adelantado adj. |
מתקדם, מתקדם בדעותיו; מוקדם; כשרוני |
|
Adelantado en los estudios (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
180 |
3160 |
adelantar v. |
התקדם, השתפר; הקדים, קידם |
|
Nuestros armadas adelantaron de diez kilometros (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
181 |
3170 |
adelantarse v. refl. |
התקדם; קידם פני הרעה, מנע |
|
Se adelanto de antes kon antes (Moscona) |
|
tenia entision de yamarlo a komer, ma se adelanto i es el ke me envito (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
183 |
3190 |
adelanto m. |
מקדמה (בריצה, תחרות); עדיפות; שיפור |
|
Ovrar por el adelanto de la sensia (Moscona) |
|
tiene mucho adelanto, no lo puedo aferrar (Nehama) |
|
favlar mal de uno por adelantre i por atras (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
182 |
3200 |
adelantre adv. |
קדימה, לפנים, הלאה |
|
Kamina adelante! (Moscona) |
|
Kaminavan kon la banda adelantre (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
614 |
3300 |
además adv. |
חוץ מזה, מלבד זאת, לבד מ-, יתר על כן |
|
te akavidaron kontra este ombre; ademas ya lo vites arrovar kon tus ojos i portanto le dates konfiensa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
185 |
3480 |
adevitar v. |
נטל עליו מחוייבות |
|
Me adeviti de venir en kada'ldia (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
595 |
3510 |
adiar (port.) v. |
דחה ליום אחר |
|
si prometes no adies para mantener palavra (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
624 |
3520 |
adientro prep. |
ב- |
|
ay ladron adientro la kaza (Nehama) |
|
estar adientro de un fecho (Nehama) |
|
alimpyar una bota por adientro i por ahuera (Nehama) |
|
ninguno save lo ke el otro tiene adientro: (Nehama) |
|
en la borrachez, en la ravia, todo lo ke ay adientro sale ahuera: aborrision, kovdisia, dezeos negros, penserios somenos (Nehama) |
|
o adientro o ahuera (Nehama) |
|
ni adientro ni ahuera (Nehama) |
|
tener el guerko por adientro (Nehama) |
|
adientro de una frangola salio un djidyo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
757 |
3700 |
adjabá? (t.) interog. |
האמנם? היתכן? |
|
adjabá atornó de viaje i no supimos nada? (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
758 |
3710 |
adjadisa! interj. |
מגיע לו! |
|
está yevando mal kon su fijo, adjadisa, ke no lo ambizara tanto negro de chiko (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
759 |
3740 |
adjamí (t.) |
טירון, ירוק, בלתי מנוסה |
|
es ainda adjamí (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
186 |
3750 |
adjamilik (t.) m. |
חוסר נסיון; שגגה (מחוסר נסיון); עזות פנים |
|
Grande adjamilik de su parte (Moscona) |
|
es adjamilik de meterse en un kuriente kuando s'esta sudando (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
187 |
3810 |
adjenimol! (t.) interj. |
לעזאזל! |
|
Adjenimol! No kero ni saver! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
761 |
3870 |
adjidear (t.) v. |
ריחם |
|
es de adjidear al riko ke deskaye mas ke al prove ke nasió prove (Nehama) |
|
no tiene kien lo adjidee (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
188 |
3890 |
adjidearse (t.) v. refl. |
ריחם, נכמרו רחמיו, התמלא חמלה |
|
Me se adjideo la alma de ver (Moscona) |
|
Djideate de mi! (Moscona) |
|
No adjidees la para! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
191 |
3950 |
adjilé (t.) f. |
חפזון, פזיזות, מהירות |
|
Ke es la adjilé? (Moscona) |
|
Se metio en la kaye kov grande adjilé (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
193 |
4000 |
adjizlik (t.) m. |
צער, עצב, עגמה; כעס |
|
El adjizlik se lo kere kitar kon mi! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
194 |
4060 |
adjuntamiento m. |
חיבור, צירוף, איחוד, היתוך; אסיפה, התכנסות, כינוס; הצטרפות, התחברות, התאחות; ייחוד, הזדווגות |
|
Mejor morar kon leones I kulevros mas ke adjuntamiento de mujer pleitoza (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
195 |
4130 |
adjustar v. |
הוסיף, השלים, הגדיל; סידר; השלים פרטים כדי לעשות את הסיפור אמין |
|
Me se azen demenester otros diez mil levos para adjustar el kontado (Moscona) |
|
Para adjustar el shabat se kere una bolsa sin dip (Moscona) |
|
Yo vo adjustar ke... (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
198 |
4140 |
adjusto m. |
הסכם; תוספת, השלמה |
|
Mas vale mal adjusto ke buen pleito (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
199 |
4350 |
adolar v. |
פיסל, גילף, חטב |
|
I adolo dos tavlas de piedra komo las primeras (Moscona) |
|
Adolar en piedra i palo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
201 |
4430 |
adolmar v. |
התקשה, הקשיח |
|
La mano tengo adolmada (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
202 |
4470 |
adoloriado adj. |
כואב, מלא צער |
|
El pie tengo adoloriado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
204 |
4650 |
adormeser v. |
הרדים; נמנם |
|
Ni dormir ni adormeser (Moscona) |
|
la kalor huerte adormese (Nehama) |
|
la asperina adormese la dolor (Nehama) |
|
el estar mucho asentado adormese los miembros (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
618 |
4660 |
adormeserse v. refl. |
הקהה; נרדם |
|
me se adormesieron el pie i la mano (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
205 |
4670 |
adormesido adj. |
רדום, חסר תחושה |
|
El pie tengo adormesido (Moscona) |
|
tengo la pierna adormesida (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
203 |
4680 |
adormesimiento m. |
הרדמות, תרדמה, הרדמות יתר; הרדמה |
|
I adormemiento kayo sovre Avraam (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
619 |
4730 |
adornar v. |
קישט, ייפה, סידר יפה, עיטר |
|
adornar la kaza para resivir vijzita (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
620 |
4740 |
adornarse v. refl. |
התקשט |
|
se vistio i se adorno para la boda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
621 |
4770 |
adotrinar v. |
הורה, חינך |
|
un buen padre save adotrinar a su fijos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
206 |
4820 |
adovar v. |
תיקן, שיקם, הטליא; השכין שלום, השלים (בין שני בני ריב) |
|
Adovar la kondukta (Moscona) |
|
Danyar es kolay, adovar es fuerte (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
622 |
4830 |
adovarse v. refl. |
הסתדר |
|
estavan peleados, ya se adovaron (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
207 |
4840 |
adove m. |
לבֵנה (מיובשת בשמש) |
|
I era a eyos el adove en lugar de piedra (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
208 |
4860 |
adrer /adrir v. |
שרף, הבעיר, הדליק; בער |
|
El gaz esta adriendo de dia I de noche (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
209 |
4945 |
aduk (ebr.) |
נזיר |
|
Yo le digo ke so aduk, el me demanda kuantos krios tengo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
210 |
4950 |
adula f. |
שמחה גדולה |
|
Esta unas adulas! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
211 |
4980 |
adulsar v. |
המתיק, ריכך, הקל; הגיש דברי מתיקה |
|
Adulsar la moleja (Moscona) |
|
Es aedado ma le plaze dar bueltas de manseviko (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
213 |
5240 |
afaká f. |
שעמום |
|
Ya me suvio afaka a la kavesa (Moscona) |
|
Ya me dio afaka de sintir uno i mizmo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
633 |
5280 |
afalagar v. |
הרגיע, ניחם, ריצה, השקיט; נתן סיפוק |
|
afalagar kon palavras (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
215 |
5300 |
afalagasión f. |
ניחומים, תנחומים |
|
Para esta piedrita afalgasion no ay! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
216 |
5340 |
afalsear v. |
זייף |
|
Agora i la manteka la estan afalsando (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
217 |
5350 |
afamado adj. |
מפורסם, ידוע, נודע, בעל שם; רעב, משתוקק ל- |
|
Un doktor muy afamado (Moscona) |
|
un médiko afamado (Nehama) |
|
presto, ke traygan komer, estamos afamados (Nehama) |
|
afamado de gloria (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
637 |
5360 |
afamar v. |
הפך (מישהו) למפורסם; הרעיב |
|
la mestra mizmiza afama a las servideras (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
218 |
5370 |
afamarse v. refl. |
התפרסם, נודע, קנה לו שם |
|
El ke tiene la sensia kon eya se afama (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
219 |
5390 |
afanado adj. |
סובל, מעונה; משלה עצמו |
|
Akorrido i afanado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
638 |
5440 |
afartado adj. |
שבע |
|
se hue afanado de todo lo bueno de este mundo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
639 |
5450 |
afartar v. |
השביע |
|
un punyadiko de tyerra afarta solo el ojo del ombre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
640 |
5460 |
afartarse v. refl. |
שבע |
|
la salud es de komer un bokado manko de lo ke se kiere para afartarse (Nehama) |
|
afartarse de meldar (Nehama) |
|
mis nietos me vinyeron a vjzitar, estuvieron dos puntos i se hueron, no me afarti de verlos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
644 |
5510 |
afaziendado adj. |
בעל רכוש |
|
riko i afaziendado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
645 |
5530 |
afaziendarse v. refl. |
התעשר |
|
este mansevo se afaziendo kon la dota ke tomo de su eshuegro (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
646 |
5540 |
afeado adj. |
מכוער; מוקע, מגונה |
|
afeado del Dio i de todo el mundo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
222 |
5560 |
afear v. |
כיער; הטיל דופי; נזף קשות |
|
Ma de afear son akeas mujeres ke salen por los kampos i por las karreras yenas de hadras i rizas (Moscona) |
|
este chapeo te afea (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
220 |
5570 |
afearse v. refl. |
התכער; האשים את עצמו |
|
Komo chika era ermoza, en grande se afeo (Moscona) |
|
El se afeava de la severidad de sus primeros djuzgamientos (Moscona) |
|
al lugar de afermoziguarse se afeo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
649 |
5620 |
afedeser v. |
הסריח, הצחין |
|
estuvo días sin komer i se le afedesio la boka (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
223 |
5630 |
afedeserse v. refl. |
התחיל להעלות צחנה |
|
Se afedeesieron or sea: se izieron aboresivles (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
224 |
5645 |
afeentar v. |
שעמם, היה לטורח, עִייף |
|
Ya afeenteo al kolel (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
225 |
5647 |
afeentarse v. refl. |
השתעמם, נמאס לו, התעייף |
|
Ya me afeenti de esta vida! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
226 |
5648 |
afeento m. |
צרה, דאגה |
|
Kada dia un modo de afeento (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
650 |
5700 |
afeksionado adj. |
מחבב; חביב, אהוד |
|
un amigo afeksyonádo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
697 |
5840 |
afermoziguar v. |
ייפה, קישט, שיפר |
|
el bienyevar aformozea, el malyevar embrutese (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
651 |
5860 |
aferrada f. |
אחיזה, תפיסה |
|
en una aferrada se yevo la metad del komer ke avia para todos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
227 |
5880 |
aferrar v. |
תפס, אחז, החזיק; תפס (שכלית), הבין; הגיע |
|
Ya me aferri la bela (Moscona) |
|
aferró la luvia (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
228 |
5890 |
aferrarse v. refl. |
נתפס, נאחז; התאהב; התעמת עם; ''תפס'' מחלה |
|
Ya se le afero la mintira (Moscona) |
|
aferrarse de un detalio, de una bava (Nehama) |
|
empesó kon eniegar ma en avlando se aferró el propio kon sus palavras (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
655 |
5940 |
afeshugar v. |
ליטף, פינק; פיתה, החניף; הטריד, הפריע (סלוניקי ויוגוסלביה), חנק בחיבוקים |
|
este pezgado me viene a ver kada ora i kada punto, me está afesugando (Nehama)) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
656 |
5960 |
afeshugozo adj. |
מטריד, מפריע, מלאה; (על אוכל:) מבחיל, מעורר בחילה/סלידה |
|
un beveraje mucho dulse es afesugozo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
657 |
5965 |
afiansado adj. |
שנהנה מאשראי |
|
estar afiansado en las bankas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
229 |
5970 |
afiansar v. |
בטח ב-; הבטיח; ערב ל-, נתן אשראי |
|
Afiansa por tu kompaniero el karar ke alkansa tu mano (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
658 |
6040 |
afigurar v. |
צייר, צייר דיוקן; פיסל, עיצב; שיווה בדעתו, שער בנפשו, צייר בדעתו, דמיין |
|
no viene a afigurar a uno ke fizo buenos estudios kon uno ke no save ni meldar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
676 |
6060 |
afijado adj. |
שיש לו ילדים; ילד מאומץ |
|
esta kazado i afijado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
662 |
6130 |
afiliarse v. refl. |
התקבל לאירגון/מועדון חברים |
|
afiliarse a una sochetá sekreta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
659 |
6150 |
afilú (ebr.) conj. |
אפילו |
|
afilu hazino se va al fecho (Nehama) |
|
una madre kiere bien a su fijo afilu si es un bandido (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
661 |
6180 |
afilvanar v. |
הכליב |
|
afilvana antes de kuzir (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
663 |
6190 |
afín de conj. |
כדי ל-, במטרה ל- |
|
esta kurriendo afin de arrivar a tiempo (Nehama) |
|
se echo a arrovar afin de traer pan a su famiya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
665 |
6220 |
afinar v. |
עידן, עשה דק; הרעיב; סיים |
|
la madrasta afina, en vezes, a los fijos de la otra madre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
666 |
6230 |
afinarse v. refl. |
התעדן; כחש, סבל מתת תזונה; הרעיב עצמו - מקמצנות/מתוך רצון לרזות |
|
el kazalino se afina kuando mora en la sivdad (Nehama) |
|
no kome komer de bivos, se está afinando, por eskarsedad (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
668 |
6280 |
afinkarse v. refl. |
נתקע, ננעץ |
|
me se afinkó el bokado, el komer al estomago (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
669 |
6285 |
afinko m. |
כאב בטן, עצירות, מזון לא מעוכל שדבק בבטן; אידיאה פיקס, אובססיה; מוסר כליות, יסורי מצפון |
|
se le mitió un afinko en la boka del alma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
230 |
6330 |
afirmar v. |
אישר, אימת, קיים, חיזק, חתם, נתן תוקף; טען/הצהיר בתוקף |
|
Afirmar una karta (Moscona) |
|
afirmar las enkomendansas de la ley (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
231 |
6340 |
afirmarse v. |
התגשם, התממש, יצא לפועל (נדר/איחול/תחזית) |
|
Todo lo ke kito de boka se afirmo (Moscona) |
|
bendision de padre se afirma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
232 |
6355 |
afirmativamente adv. |
בחיוב |
|
Me rtespondio afirmativamente (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
233 |
6360 |
afirmativo adj. |
חיובי |
|
Repuesta afirmativa (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
234 |
6440 |
afitar/afitarse v./v. refl. |
קרה (מקרה נדיר, יוצא דופן), התרחש; גרם עצירות |
|
Afito ke me topi en kaza (Moscona) |
|
la muca dulsera afita (Nehama) |
|
le afitó de ganar la lotería (Nehama) |
|
siempre viene a la ora, oy solo le afitó de venir tadre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
675 |
6450 |
afito m. |
מקרה; קלקול קיבה; עצירות (סלוניקי); צרה, בעיה |
|
kien tiene fijos no muere de afito (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
235 |
6470 |
afiuziarse v. refl. |
בטח ב-, נתן אמון ב- |
|
El rey se afiuzio en el (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
236 |
6500 |
aflakamiento m. |
הרזיה; החלשות, ירידה, שקיעה; חולשה |
|
Aflakamiento de korason (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
677 |
6510 |
aflakar v. |
הרזה (גרם רזון); החליש, ריפה, התיש; העני |
|
mucho lavorar kon komer poko, aflaka (Nehama) |
|
las marrekías, los espantos, los menajos aflakan el korason (Nehama) |
|
los estrasgos de la gerra mondial aflakaron mucho la industria i el (Nehama) |
|
ya m'aflakó kon sus demandas de kada ora i punto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
237 |
6520 |
aflakarse v. refl. |
רזה, הרזה, כחש; נחלש, כילה כוחו, תשש, התרופף; התרושש |
|
De la hazinura se aflako (Moscona) |
|
komer poko para aflakárse (Nehama) |
|
los fechos se aflakan kuando la rekolta es prove (Nehama) |
|
travo la metad de su kapital i se le aflakó el fecho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
238 |
6580 |
afloshar v. |
החליש, ריפה, הרפה, שחרר, התיר; נחלש |
|
El frio ya aflosho un poko (Moscona) |
|
el frío afloshó (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
685 |
6590 |
aflosharse v. refl. |
התרופף, נחלש, התרפה, נעשה רפוי, דעך; הפיג מתיחותו |
|
la amistad, el amor se afloshan (Nehama) |
|
a la vejes se afloshan las vidas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
239 |
6620 |
afluir v. |
זרם |
|
Djente afluivan de todas las partes (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
699 |
6660 |
afojaldar v. |
הכין בצק עלים |
|
afojaldár la masa de las pastas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
687 |
6670 |
afogado adj. |
טבוע, חנוק; מחניק; חנוק מחובות וקשיי מסחר |
|
el tiempo, el aver están afogados (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
688 |
6690 |
afogar v. |
חנק, הטביע; העיק על |
|
l'echó los dedos al garón i lo afogó (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
689 |
6710 |
afogarse v. refl. |
טבע, השתנק; השתעמם עד מוות |
|
s'está afogando de la kalor (Nehama) |
|
s'afogára al naser! (Nehama) |
|
se anojó kon el komer, ama ya se afoga ke l'arrogen de pasar a la meza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
692 |
6800 |
afolgar v. |
הרחיב, ריווח |
|
un vestido afolgado (Nehama) |
|
afolgar una pulsera (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
694 |
6850 |
afondar v. |
העמיק, חדר; העמיק חקר, שקע בעיון, חקר במופלא ממנו |
|
afondar una foya, un podjo (Nehama) |
|
los savios del Talmud mos ambezan ke mucho afondar trae danyo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
696 |
6860 |
afondarse v. refl. |
קרס |
|
una fragua ke tyene témeles flakos se afonda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
240 |
6930 |
afortunado adj. |
בר מזל, מאושר, עשיר; דואג, חרד |
|
Lo vidi muy afortunado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
241 |
6950 |
afortunarse v. refl. |
נחרד, נבהל, דאג; התעשר, התמזל |
|
No te vayas afortunando (Moscona) |
|
no te afortunees, todo se va adovar, todo bueno va a akonteser (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
242 |
7030 |
afrankamiento m. |
שחרור; ביול |
|
El afrankamiento de los negros (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
700 |
7050 |
afrenta f. |
עלבון; הוצאת שם רע; מבוכה, אי נעימות |
|
no pueder somportar una afrenta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
701 |
7060 |
afrentado adj. |
נעלב, שעלבוהו |
|
no se puede ver a si, esta muco afrentado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
702 |
7070 |
afrentar v. |
העליב; פגע ב-; יצא לקראת, התמודד עם, עימת |
|
no tener myedo de afrentar al mas grande (Nehama) |
|
afrontar la tempesta (Nehama) |
|
afrontar la ravia de uno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
243 |
7100 |
afreskar v. |
רענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
|
El tiempo afresko (Moscona) |
|
al tiempo, para afreskar un melón, una redoma de agua, era uzo de atarlos kon un kuedrel i de echarlos al podjo (Nehama) |
|
el tiempo afreskó (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
705 |
7140 |
afriido adj. |
מעונה, רדוף; סובל מהעדר דבר מה שהוא משתוקק אליו ביותר |
|
muestros padres fueron afriidos en Ayifto (Nehama) |
|
mientres la okupasion nazi, estavamos afriidos por un pedasiko de pan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
246 |
7210 |
afrijaldado adj. |
עשוי מבצק עלים, עשוי מעלים |
|
Boyos afrijaldados (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
244 |
7240 |
afrisión f. |
מניעה, מחסור; ענות, עינוי, סבל, ייסורים, עוני |
|
Este es el pan de la afriision ke komieron muestros padres en tierra de ayifto (Moscona) |
|
grande hue la afriisión de los djidios en tiempo de Hitler (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
245 |
7260 |
afrito adj. |
משולל, חסר, מנוע, מקופח; מסכן, נענה, מעונה; מתאווה ל-, רעב ל-, משתוקק; ילד רע |
|
Tiene tres afritos ke ya le kemaron la karne (Moscona) |
|
en los kampos de konsentrasion los prizioneros estavan afritos por un pedasiko de asuka (Nehama) |
|
esta akamado, no ve a ninguno, está afrito de ver djente (Nehama) |
|
estar afrito por un kopo de agua. (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
247 |
7420 |
aftará (ebr.) f. |
הפטרה |
|
Largo komo la aftara de Teshbeav (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
248 |
7450 |
afuera adv. |
בחוץ; חו"ל; בהשאלה: בבית הקברות |
|
Afuera en el kurtijo (Moscona) |
|
Ayer estuvimos afuera (Moscona) |
|
Afuera de la kama no espandes los pies (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
251 |
7530 |
afuerte adv. |
בחוזקה |
|
Avla mas afuerte (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
713 |
7580 |
afumarse v. refl. |
התפייח, נמלא פיח; קיבל טעם של מזון מעושן |
|
se le afumó la sena (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
714 |
7620 |
agá de (ebr.) prep. |
אגב, בהזדמנות ש- |
|
agá de la boda de su fija se kortó un vestido (Nehama) |
|
aga de la luvia no salí d'en kaza (Nehama) |
|
aga de ti i otros se komportan negro (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
717 |
7650 |
agapes (gr.) m. pl. |
גילויי חיבה מופרזים |
|
desfiate de muchos ágapes (Nehama) |
|
ya basta tantos ágapes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
719 |
7670 |
agaya f. |
דלקת גרון |
|
vino la eskadensia de un bono, le apretí las agayas al devdor: o ke page o ke kreve; (Nehama) |
|
solo kuando se le apretan las agayas se akodra de padre i madre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
253 |
7680 |
agayas f. pl. |
שקדים (בגרון) |
|
Este zuro largo ya me apreto las agayas! (Moscona) |
|
Kortar las agayas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
255 |
7740 |
ágila f. |
נשר, עיט |
|
La agila, moskas no apanya, ni de moskas se mantiene! (Moscona) |
|
Me kero bolar kon las agilas! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
721 |
7860 |
agora adv. |
עכשיו, כעת, עתה |
|
i si no agora, kuando? (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
256 |
7870 |
agorananyo adj. |
אשתקד, בשנה שעברה |
|
El bereket de agoananyo mo lo tenemos ke akodrar! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
259 |
8030 |
agradar/se v./v. refl. |
נשא חן, מצא חן |
|
Me agrada lo bueno! (Moscona) |
|
Te agrado la komida? (Moscona) |
|
este komer no me agrada (Nehama) |
|
este peinado, este vestido me agradan (Nehama) |
|
este fehco no m'está agradando (Nehama) |
|
la manera k'está kaminando la hazinura no me está agradando (Nehama) |
|
no m'agrada el komporto de uno ke favla mucho (Nehama) |
|
eskoje a tu agradar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
260 |
8040 |
agradavle adj. |
נעים; אדיב, נעים הליכות |
|
Una vista agradavle (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
729 |
8060 |
agradeser v. |
הודה |
|
fazer i no agradeser es amargo komo la fyel. (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
730 |
8070 |
agradesido adj. |
אסיר תודה; שהתקבל ברצון, שזוכה להכרת תודה |
|
un vizitador muy agradesído (Nehama) |
|
en tiempo de karestía un sesto de fruta es muy agradesido (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
732 |
8080 |
agradesiente adj. |
מכיר תודה, מודה |
|
te se muy agradesiente por tu buen resivo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
733 |
8290 |
agráz/agrás |
ענבי בוסר, ענבים חמוצים; אוכל חמוץ; כינוי לאדם ''חמוץ'' |
|
esta savor da, asemeja a la savor del agraz (Nehama) |
|
los padres kumieron agraz i a los fijos se les eskrusheron los dientes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
263 |
8350 |
agrear/agrearse v./v refl. |
החמיץ; קלקל את היחסים; התרגז |
|
Ni es.huegra ni kunyada ni vizina agreada (Moscona) |
|
Mos agreimos (Moscona) |
|
La kol se agreo (Moscona) |
|
el vino deshado destapado se agrea (Nehama) |
|
estos dos ermanos se agrearon entre eyos (Nehama) |
|
no se puede favlar kon el, al punto se agrea (Nehama) |
|
estuvo kontente en primero del lavoro ke le fizieron, ma se le agreó el estomago kuando sintió lo ke devía de pagar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
264 |
8540 |
agritando adv. |
בקול רם |
|
Ke diga la amida entera agritante biervo por biervo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
265 |
8690 |
agrura f. |
דברים חמוצים, ירקות כבושים בתחמיץ; חמיצות, מרירות, עוינות |
|
Esto kon agruras (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
744 |
8710 |
agua f. |
מים |
|
el agua puede ser klara, truvia, kayente, tivia, fría, yelada, arrenoza, suzia, limpia (Nehama) |
|
en las resepsiones de espozorio, de boda, de berahá, de berí, de hatanúd, las vijitas son arrufiadas en las manos, en las vestimientas kon agua rozada (Nehama) |
|
Agua Dio! la tierra la demanda, k'abashe la farina, ke koman los djidios; agua kyeremos! (Nehama) |
|
bushkar una koza agua Dio/asperar agua Dio (Nehama) |
|
agua ke no as de bever deshala korrer (Nehama) |
|
esta ropa se topa en aguas de una lira el metro (Nehama) |
|
no meter manos en (Nehama) |
|
para ke este médiko tan famozo vaya a vijitar a un hazino se esfrian las aguas (Nehama) |
|
kosta sien groshes i agua, vino a las ocho y agua (Nehama) |
|
no es ni agua, ni vino, ni bozá (Nehama) |
|
el agua de mi vizina es melezina (Nehama) |
|
echa agua kita dinero (Nehama) |
|
apartad la buena djente ke vo a echar agua kayente (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
266 |
9040 |
aguado adj. |
מימי, נוזלי |
|
Kada koza aguada se embeve en la tierra (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
739 |
9130 |
agudeser v. |
חידד, השחיז, ליטש; החכים |
|
la kompanyia de djente savida agudese (Nehama) |
|
el aire de Barselona agudese (Nehama) |
|
el bien agudese i el mal entontese (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
267 |
9180 |
agudo adj. |
חד, מחודד, מושחז, מלוטש; שנון, חריף, חד שכל; חד (צליל, כאב), צורם |
|
Esta muy agudo! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
268 |
9245 |
aguentarse v. refl. |
נרטב, ספג מים |
|
La sal se aguenta (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
270 |
9270 |
aguento adj. |
מימי (מכיל יותר מדי מים); עסיסי |
|
Pera aguenta (Moscona) |
|
La leche sta aguenta (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
271 |
9280 |
aguerio m. |
כמות גדולה של מים |
|
Para lavar es aguerio ke se va! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
742 |
9390 |
agustada f. |
שמחה גדולה ופורצת |
|
le nasió un ben zahar y está bolado de l'agustada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
743 |
9400 |
agustarse v. refl. |
שמח שמחה גדולה ומוחצנת |
|
le vino haber ke ganó la rifa i s'agustó entero (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
272 |
9460 |
ah! interj. |
אהה!, קריאת צער |
|
I ahes munchos echaras kuando de mi te akodraras (Moscona) |
|
Kon este ah me vo murir (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
274 |
9530 |
ahalear v. |
בלע במהירות, זלל |
|
Se lo ahaleo todo en dos kucharadas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
275 |
9560 |
ahaná (ebr.) f. |
הכנה, התנהגות מעושה |
|
Ahana de meza (Moscona) |
|
Boda chika boda grande, ahana se kere! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
277 |
9600 |
aharear v. |
הבאיש, העביש, התקלקל |
|
La manteka esta ahareando (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
279 |
9650 |
aharvado (ebr.) adj. |
חבוט, מוכה; מקולקל, רקוב; מוכה כלכלית |
|
Aharvado del pedrisko (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
280 |
9670 |
aharvadura (ebr.) f. |
חבטה; חבלה, חבורה, מכה טריה; נקע |
|
Aharvadura de boka rompe guesos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
281 |
9680 |
aharvar (ebr.) v. |
היכה, הלקה, חבט, עינה; צלצל, דפק |
|
Me esta aharvando el kalsado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
282 |
9690 |
aharvarse (ebr.) v. refl. |
היכה עצמו |
|
Los deshi ke se estavan aharvando (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
283 |
9930 |
ahovlasión f. |
תרועת חצוצרה |
|
Retenyederas de ahovlasion (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
284 |
9970 |
ahtar (t.) m. |
חנווני; סיטונאי מזון, סוחר בכימיקלים; רוקח |
|
Shavon del bakal, pilo del ahtar, todo tomi fiado, ke los paga el mi kunyado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
285 |
10140 |
aijado adj. |
אב/אם לילדים |
|
Muchacho sos? No, kazado i aijado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
286 |
10180 |
aína adv. |
בחפזון, מיד |
|
Avlar ke pasa aina i no se detiene (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3646 |
10200 |
aínda adv. |
עוד, עדיין; בכל זאת |
|
ya le di todo lo ke demanda, inda no esta kontente (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
7976 |
10210 |
aíndamas adv. |
יתירה מזאת |
|
No kreo ke me pueda refuzar indemas ke somos kos'huegros (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
287 |
10260 |
aírarse v. refl. |
התרגז, התכעס, זעם |
|
Airarse barajando (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2122 |
10270 |
aire m. |
רוח, אוויר, הבל, דברים בטלים; מנגינה, נעימה, לחן; מראה, דמיון |
|
salir a tomar aire/un poko de aire (Nehama) |
|
guádrate de aire de kaleja i de pedo de vieja: (Nehama) |
|
airear la kaza/airear las kamas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2125 |
10500 |
airegina f. |
רוח בלתי נפסקת, רוח מתמדת |
|
no se puede salir a la kaye de la airegina (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2126 |
10510 |
airegozo adj. |
מאוורר, מלווה ברוחות (מזג אוויר) |
|
los kazales de montanya son muy airegozos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2127 |
10530 |
airelear v. |
איוורר, חשף לאוויר החופשי; הטריד, גרם חשש ודאגה |
|
aurelear kolchas/mendeles/savanas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
288 |
10580 |
aisiano m. |
מצרי |
|
Esklava aisiana I su nombre Agar (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
289 |
10615 |
aizlado adj. |
מבודד, עזוב |
|
En un lugar aizlado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
290 |
10670 |
ajeno n. & adj. |
זר, נוכרי |
|
Los ajenos no prime ke sepan loke se pasa en kaza (Moscona) |
|
El ajeno apalpa en la mankura mas ke el ke la aze (Moscona) |
|
Me konto lo suyo i lo ajeno (Moscona) |
|
Konose munchas linguas ajenas (Moscona) |
|
estar en kaza ajena (Nehama) |
|
tomar una koza ajena (Nehama) |
|
los ajenos fazen mas ke los serkanos (Nehama) |
|
es un ajeno para mi (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
294 |
10675 |
ajenú (fr.) adv. |
על הברכיים |
|
El profesor los metio ajenu (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2168 |
10790 |
ajo m. |
שום |
|
por dezir azo no fiede la boka: (Nehama) |
|
ni ajo dulse, ni tudesko bueno: (Nehama) |
|
el ajo mata al ojo malo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
133 |
10940 |
akaeser v. |
קרה, התרחש, ארע |
|
Todo puede akaeser (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
134 |
11100 |
akararse v. refl. |
התעמת, התייצב מול; דיבר פנים אל פנים; הופיע |
|
Es menester de no akararse kon eyas kara kon kara (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
135 |
11130 |
akarrear v. |
משך, סחב, סחף, גרר; הוביל, הסיע, העביר, הביא, סיפק; גרם, הוליד, יצר, חולל |
|
Mitsva akarrea mitsva (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
136 |
11220 |
akavar v. |
סיים, כילה, גמר; חפר; הרעיב |
|
Akavo sus dias en provedad (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
137 |
11270 |
akavidado adj. |
זהיר, מתון |
|
Apartate de tus aboresientes i kon los amigoa ke seas bien akavidado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
138 |
11310 |
akavidarse v. refl. |
נזהר, נהג זהירות |
|
Ken se akavida en la mansevez, bive kon repozo en la vejez (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
139 |
11320 |
akavido m. |
זהירות |
|
I tomo sus akavidos por ke nunka kesha se levante kontra el (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
152 |
11470 |
akedo adv. |
בשקט, בחשאי |
|
El salon estava bien aklarado (Moscona) |
|
Fama mala es dicha akedo i sekretamente (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
296 |
11510 |
akerarse v. refl. |
נכסף ל-, ערג; עינה עצמו, התענה |
|
Ya me se akero la alma de asperar en baldes (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
297 |
11545 |
akerensimiento m. |
אהבה, חיבה |
|
Por akerensimiento de la mitsva (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
301 |
11610 |
akeyo pron. dem. |
הדבר ההוא; ''מה שמו'' (כאשר חסרה המילה המתאימה) |
|
Akeyo no salio verdad (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
763 |
11630 |
aki adv. |
כאן, פה |
|
por aki abolti la kara ke (Nehama) |
|
aki me apego mi madre (Nehama) |
|
en kurto, k'es aki? se trata de rezikar sien groshes, kaminando (Nehama) |
|
no viene por aki (Nehama) |
|
ke bueno, ke bushkas por aki (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
768 |
11690 |
akistar v. |
רכש, השיג, קיבל; זכה; הרוויח |
|
akistar onor/ buena fama/ rikezas/ saviduria (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
302 |
11700 |
akitarse (fr.) v. refl. |
פרע חוב, מילא חובתו |
|
El fue a kitarse su mision i torno despues de un punto (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
151 |
11740 |
aklarado adj. |
מואר, מובהר; נאור |
|
Persona aklarada (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
769 |
11760 |
aklarar v. |
האיר; הבהיר, הסביר, באר |
|
el Dio ke aklare los korasones (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
153 |
11765 |
aklararse v. refl. |
התבהר; הסביר את עצמו, הבהיר את דבריו |
|
Ven mos aklararemos (Moscona) |
|
Me se aklaro el korason (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
770 |
11790 |
aklaro m. |
הסבר, באור, הערה, הבהרה |
|
el savio Rashi dio los mijores aklaros sovre los livros de la Biblia (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
155 |
11840 |
akodrarse v. refl. |
נזכר, העלה בזכרונו |
|
Se akodro de kagar las oras de kazar (Moscona) |
|
Akodrate si azites mal, alvidate si azites bien! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
771 |
11860 |
akojedor m. |
מקבץ נדבות |
|
akojedor de sedaka (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
772 |
11870 |
akojer v. |
אסף, ליקט, קיבץ, אגר |
|
akojer la kolada/el espandido (Nehama) |
|
akojer la rekolta (Nehama) |
|
kien asembra akoje (Nehama) |
|
lo ke se asembra se akoje (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
776 |
11890 |
akojida f. |
קבלת פנים |
|
fazer una akojida kaloroza/yelada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
777 |
11920 |
akolchetar v. |
רכס |
|
akolchetar el busto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
157 |
11960 |
akometa f. |
הבטחה |
|
Le akometio akometansa grande (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
158 |
11970 |
akometer v. |
הבטיח |
|
Akometeme ke mas no los vas azer (Moscona) |
|
Le akometieron a Rahel, le dieron a Lea (Moscona) |
|
Me akometieron una ropa ermoza i barata (Moscona) |
|
kien akomete en devda se mete (Nehama) |
|
fulano akomete tanto por su fija(Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
161 |
11980 |
akometerse v. refl. |
התחייב בפני עצמו; העמיד עצמו לרשות; התארס; הסתכן, הרשה לעצמו |
|
Se akometio por empiegado (Moscona) |
|
akometerse de alevantarse temprano (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
781 |
11990 |
akometido m. & adj. |
ארוס, מאורס |
|
estar akometido de la chikez (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
782 |
12010 |
akomodado adj. |
מסודר, מאורגן, מצוייד כהלכה |
|
kaza bien akomodada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
162 |
12050 |
akomodarse v. refl. |
הסתגל, התאים עצמו, הסתדר |
|
Akomodarse al anbiente (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
783 |
12070 |
akomodijo m. |
התאמה, הכשרה |
|
no ay molde de akomodijo en esta kaza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
784 |
12100 |
akompanyado adj. |
מלווה; רדוף, מכושף |
|
mas vale solo ke mal akompanyado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
785 |
12120 |
akompanyamiento m. |
ליווי; לווית המת |
|
tomar parte a un akompanyamiento es un dover para kada buen djidyo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
786 |
12130 |
akompanyar v. |
ליווה; הגיע לאותה רמה, השתווה בהישג |
|
akompanyar a un muerto (Nehama) |
|
beve sin darse por konsentido, todos no lo pueden akompanya (Nehama) |
|
akompanyi el enkante fin a un sierto punto, avia mucos altereadores,hui ovligado de abandonar (Nehama) |
|
no pueder akompanyar a uno en el gaste, en el kredito, en el apogo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
790 |
12270 |
akonantar v. |
הקדים, היה בעל הקדימות, היתה לו זכות בכורה; ידו היתה על העליונה |
|
al pasar una puerta, el mas aedado akonanta (Nehama) |
|
kuando ay poko komer, los fijos akonantan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
163 |
12280 |
akonanto m. |
קדימות, עדיפות, זכות קדימה |
|
Los chikos tienen akonanto en el komer (Moscona) |
|
el viejo tiene el akonanto sovre el mansevo/ la muzer sovre el ombre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
793 |
12297 |
akoncharse v. refl. |
סתדר, בא לידי מימוש |
|
faze i faze, no se akonchuga nada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
795 |
12310 |
akondjurado adj. |
מושבע, מחוייב בשבועה; מחוייב בנדר |
|
el banyo lo tiene akondjurado: lo preto no lo faze blanko (Nehama) |
|
tener akondjurado de no emprestar paras/ livros (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
796 |
12340 |
akonduchear v. |
השתמש בחסכנות |
|
akonducear l'azeite (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
797 |
12370 |
akonsejador/dera n. |
יועץ |
|
un padre, una madre son los mejores akonsejadores (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
164 |
12380 |
akonsejar v. |
ייעץ |
|
Te akonsejo yo de tenerte leshos de este echo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
798 |
12400 |
akontentar v. |
השביע רצון |
|
me se akontento el alma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
799 |
12410 |
akontentarse v. refl. |
הסכים, הגיע להסכמה; הסתפק |
|
bien aventurado el ombre ke se akontenta kon su parte (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
165 |
12420 |
akonteser v. |
קרה, התרחש |
|
Son kozas ke akontesen (Moscona) |
|
ke le akontesio? lo ke no le tenia ke akonteser (Nehama) |
|
ke akontesyo? (Nehama) |
|
le akontesio una desgrasia (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
803 |
12450 |
akontesimiento m. |
ארוע, מאורע, מקרה, התרחשות,מעשה; ''בריחה'' במכנסים |
|
komportarse se los akontesimientos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
805 |
12490 |
akorado adj. |
חרד, קצר רוח |
|
akorada ke le vea el alma komo la akoro a mi (Nehama) |
|
estar el alma akorada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
806 |
12500 |
akoramiento m. |
חרדה, מועקה; קוצר רוח |
|
akoramiento de alma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
807 |
12510 |
akorar v. |
החריד; גרם קוצר רוח |
|
me se akora el alma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
166 |
12540 |
akordar v. |
העניק, נתן, חלק ; כיוונן |
|
Me akodraron diez dias de repozo (Moscona) |
|
akordar un piano/akordar las oras (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
167 |
12570 |
akordo m. |
הסכמה, הסכם, חוזה, התאמה |
|
No vo de akordo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
173 |
12650 |
akorrido adj. |
נחפז, אץ, רץ |
|
Akorrido I asigido del echo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
176 |
12660 |
akorruto adv. |
לעתים קרובות, תדיר; באופן אקראי |
|
Deve de pensar en la beraha i no dizirla akorruto lo ke viene a la boka (Moscona) |
|
pasa por aki akorruto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
168 |
12720 |
akostar v. |
התקרב, ניגש אל; הגיע אל המזח; היטה |
|
Akosta tu oreja a la sensia i te asaventaras (Moscona) |
|
kijo salir de la barka antes ke akostara i se kayo a la mar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
169 |
12815 |
akrán (t.) m. |
בן גיל |
|
Yo i el somos akranes (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
812 |
12840 |
akresentar v. |
הגדיל, העצים, הוסיף, האריך |
|
akresentar un kozido/ un triko (Nehama) |
|
a partir de Hanuka los dias akresentan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
813 |
12860 |
akrevantado adj. |
שבור (גם נפשית), נואש, מיואש, מדוכא, מותש |
|
estar kon el korason akrevantado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
814 |
12870 |
akrevantar v. |
שבר (גם נפשית), דיכא, מוטט, הביא מורך בלב, החליש, התיש |
|
la luenga no tiene gueso ma akrevanta gueso (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
815 |
12910 |
aksadear (t.) v. |
הפריע, הטריד, גרם אי נוחות, נתן מכשול; עצבן, הקניט; גרם נזק |
|
esta pantufla me aksadea al pie (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
170 |
13115 |
aktirear (t.) |
פיזר, בלבל, יצר בלבול, עשה בלגן |
|
Todo esta aktireado (Moscona) |
|
Ya me se aktriearon las tripas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
172 |
13190 |
akto m. |
מעשה, פעולה; רישום; מערכה (במחזה) |
|
Una komedia en tres aktos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
816 |
13300 |
akuantidar v. |
מדד |
|
la mucidumbre era tal ke no era posivle de akuantarla (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
819 |
13330 |
akudir v. |
עזר ל-, סייע ל-, בא לעזרה, נחלץ לעזרה, חש לעזרה, הציל |
|
akudir a un alma en perikolo (Nehama) |
|
akudir al prove/ al jazin (Nehama) |
|
se kayo a la mar i no uvo kien lo akudiera (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
820 |
13360 |
akuento m. |
מקדמה, מפרעה |
|
tomar un akuento sovre la mezada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
174 |
13650 |
akurtar v. |
קיצר, צמצם, תמצת; חתך |
|
De siklet se akurtan los dias (Moscona) |
|
los embrolios akurtan las vidas/los dias (Nehama) |
|
akurtar un diskorso (Nehama) |
|
akurtar un pantalon (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
175 |
13665 |
akurutamente adv. |
לעתים קרובות, תדירוֹת |
|
Viene akurutamente (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
824 |
13670 |
akuturú (t.) adv. |
בקבלנות; בלי שים לב לכמות |
|
dar un fecho akuturú (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
177 |
13710 |
akuzar v. |
האשים; אישר קבלה |
|
Akuzar en vano (Moscona) |
|
Kon la prezente akuzo el resivo de tu karta (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
303 |
13780 |
ala f. |
כנף; סנפיר |
|
Alas tiene, bolar no puede (Moscona) |
|
las manziyas de la gerra abaten las alas del korason (Nehama) |
|
la vedrura/llas flores avren las alas del korason (Nehama) |
|
avrigarse debasho las alas del Dio/de un protejador (Nehama) |
|
avrigarse debasho una ala de tejado (Nehama) |
|
la gayina tyene alas, ma no bola (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
304 |
13910 |
aladjak-veredjek (t.) m. |
משא ומתן כספי, עסקים |
|
Kon esta persona no tengas aladjak-veredjek (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
305 |
14160 |
alaod m. |
עוּד, לאוטה (כלי נגינה) |
|
Alaod de diez kuerdas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
306 |
14230 |
alargar v. |
האריך; השהה, משך את הזמן |
|
El repozo alarga los dias (Moscona) |
|
El Dio ke alarge tus dias (Moscona) |
|
el Dio te alarge las vidas (Nehama) |
|
por no tener mas hidush no alargo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
307 |
14250 |
alargarse v. refl. |
האריך בדיבור; הרחיב עסקיו; נח, התרווח |
|
Alargate un poko (Moscona) |
|
El echo se va alargando de en dia en dia (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
310 |
14320 |
alarovez adv. |
להפך, היפוכו של דבר |
|
No solo ke no tienes razon ma alarovez (Moscona) |
|
Avlar alarovez i al derecho (Moscona) |
|
Esta kaminando alarovez del mundo (Moscona) |
|
Se alevanto kon la kamiza alarovez (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
314 |
14360 |
alat (t.) m. |
כלי, מכשיר |
|
A kada zanaat su alat (Moscona) |
|
un buen alat eskapa fecho (Nehama) |
|
alat ke no se emplea se ferrojentea (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
317 |
14380 |
alav ashalom (ebr.) |
המנוח, הנפטר, עליו השלום; דרך אירונית לומר על משהו כי אינו קיים |
|
Mi papu alav ashalom (Moscona) |
|
-fulano es riko -era riko: alav ashalom ya pedrio todo (Nehama) |
|
mi padre/mi nono alav-ashalom (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
315 |
14390 |
alavadero m. |
התרברבות, התפארות |
|
Tiene mal de alavadero (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
316 |
14400 |
alavado adj. |
מהולל; מפורסם |
|
Un doktor alavado (Moscona) |
|
alavado sea el Dio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
838 |
14440 |
alavar v. |
שיבח, הילל, פאר |
|
tanto alavar al muerto no s'arrebiva (Nehama) |
|
vate a alavar ke sos mi ermano/ ke sos mujer, si no iyas a komer buena lenya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
318 |
14490 |
alavatinas f. pl. |
שבחים מופרזים |
|
Esta unas alavatinas komo ke no se tiene visto! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
319 |
14500 |
alay (t.) m. |
קהל; כנופיה; פמליה; חבורה,להקה; גדוד; לעג, קלס; חגיגה |
|
Ayi vidi un alay de kozas muevas (Moscona) |
|
un alay de lokos/de ladrones (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
320 |
14620 |
albakora (ebr.) f. |
בַּכּוּרָה (תאנים מבכירות) |
|
Primeria de igera o albakora (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
321 |
14800 |
albonearse (ebr.) v. refl. |
התרגז |
|
No lo agas albonearse a tu sinyor padre (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
840 |
14860 |
alborotado adj. |
מבולבל, נטרד, נסער |
|
es muy alborotado, kale ke arresente (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
322 |
14870 |
alborotar/alborotear v. |
הקים מהומה, הרעיש, השתולל; יצא משגרה; הרס, השחית |
|
Alborota su kaza el ke es dado a la avarista (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
841 |
14960 |
albúmina/albumín f. |
חלבון |
|
traer albúmina (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
842 |
15070 |
alderedor prep. |
סביב, מסביב |
|
alderedor de mi kaza ay yervado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
331 |
15100 |
aldikera f. |
כיס, ארנק |
|
Tornar kon las aldikeras vazias (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
843 |
15250 |
alear v. |
נופף בכנפיו, נופף זרועותיו; החליף כח; ''לקח נשימה'' (הפסקה); ''תפס במילה'' |
|
la mestra va asigiyendo a la muchacha, no la desha alear ni un punto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
844 |
15270 |
alechadura f. |
הנקה |
|
la alechadura es koza grande, no se paga ni kon bolsas de moneda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
847 |
15320 |
alef (ebr.) |
אל''ף (האות הראשונה בא''ב) |
|
para ambezar bueno un ofisio, kale ulvidar lo poko ke se save de pratika y empesar de la ale (Nehama) |
|
dezir la tefila de la ale fin a la taf (Nehama) |
|
el padre le mobleo la kaza i le dio todo de la ale fin a la taf (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
332 |
15440 |
alegrar v. |
שימח |
|
Keres alegrar alguno, dale aslanlik (Moscona) |
|
Me alegro de verte! (Moscona) |
|
Me alegri komo ke me visti vistido muevo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
849 |
15450 |
alegrarse v. refl. |
שמח, עָלַז |
|
azer todo lo posivle para ke no se alegren muestros enemigos (Nehama) |
|
me se alegra el alma/ se alegran siete korasones (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
335 |
15460 |
alegre adj. |
שמח, עליז, תוסס, מאושר |
|
Alegre ke me estas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
336 |
15800 |
aleshar v. |
הרחיק, דחה |
|
Alesha de ti este negro penserio (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
337 |
15810 |
alesharse v. refl. |
התרחק, נסוג, שמר מרחק מ- |
|
Se alesho del vero kamino (Moscona) |
|
Si te keren forsar por komer, aleshate de la meza (Moscona) |
|
alesharse de echos/de parientes/de amigos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
851 |
15830 |
aleste/alesta (t.) adj. |
מוכן, מזומן |
|
tengo un moso k'esta siempre alesta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
852 |
15850 |
alevantada f. |
הרמה, העלאה, הגבהה; משא שמורם בהרמה אחת; עלילה, האשמת שוא |
|
yevarse todo en una alevantada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
854 |
15870 |
alevantado adj. |
עומד |
|
alevantado de dormir (Nehama) |
|
pared alevantada delantre de las ventanas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
860 |
15920 |
alevantar v |
הרים, הקים, העלה, זקף, הגביה, הניף; קומם, המריד; שיקם; העתיק; אסר |
|
se peleo kon mi por una bava i me alevanto la palavra/el saludo/ los buenos dias; kuando me enkontra se aze del ke no me ve (Nehama) |
|
el hazino estava grave, alevantaron al dotor a medianoche para ke lo huera aver (Nehama) |
|
el Dio solo alevanta i arrebaha (Nehama) |
|
alevantar el kuartier kon gritos/alevantar la mala/ la kaza (Nehama) |
|
alevantar un pezgo/un moble (Nehama) |
|
alevantar una moneda de en basho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
339 |
16030 |
alevantarse v. refl. |
קם, התרומם; קם ממיטתו; מרד, התמרד; הפסיק; (על השמש/היום:) זרח; סמר; יצא לדרך |
|
Alevantarse de madruga (Moscona) |
|
alevantarse de la kama (Nehama) |
|
ke tal t'alevantates? (Nehama) |
|
se alevanto aire/aireziko (Nehama) |
|
de onde se alevanta el sol i asta onde se pone (Nehama) |
|
el sol se alevanta la manyana: 'le so-leil se leve le matin'; (Nehama) |
|
alevantarse en pies delantre de uno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
340 |
16220 |
alfinete (port.) m. |
סיכה; דבר פחות ערך; אטב |
|
No ay ande asoltar una alfinete (Moscona) |
|
alfinete a su kazamiento, esta novia no truso ni un alfinete, ni dota ni asugar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
868 |
16280 |
alfinikado adj. |
מתפורר |
|
una roska alfinikada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
341 |
16310 |
alforia/alforía/alforiya (port.) f. |
גאולה, שחרור (לעֶבֶד) |
|
I en el seteno saldra a alforia en baldes (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
342 |
16360 |
algo m. |
משהו, דבר מה; מעט |
|
Algo de nuevo? (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
343 |
16370 |
algodón m. |
צמר גפן, כותנה; ריפוד |
|
Unas karnes algodones blankos! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
344 |
16550 |
alguja f. |
מחט; סיכת קישוט |
|
El kuerpo me se izo algujas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
871 |
16630 |
algún adj. |
איזשהו |
|
si ay algun prove dale a komer (Nehama) |
|
esto bushkando algun mediko (Nehama) |
|
ay algun duvdo? (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
874 |
16640 |
alguno pron. |
מישהו |
|
algunos dizen (Nehama) |
|
alguno de estos dos (Nehama) |
|
alguno vino? (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
875 |
16690 |
alhamorras f. |
גלי חום |
|
estar kon alhamorras. (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
876 |
16780 |
alhasarear v. |
קלקל, בזבז, עשה ברשלנות |
|
el shastre neglijente alhaserea la ropa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
877 |
16790 |
alhashé f. |
קרום החזה |
|
la rea i la alhashe ke se vendian en una, eran la karne de los proves (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
878 |
16840 |
alhenya f. |
חינה, כופר (צבע אדום) |
|
pleito de ermanos, alhenya de manos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
345 |
16880 |
alhenyar v. |
צבע בחינה |
|
Ya me alhenyaron de novia (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
879 |
16930 |
alhorzar v. |
עשה מכפלת לקיצור הבגד |
|
alhorzar el fostan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
346 |
16950 |
aliado adj. |
בעל ברית |
|
Las armadas (Moscona) |
|
Las armadas aliadas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
348 |
16960 |
aliansa f. |
איחוד, ברית |
|
Tratado de aliansa (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
880 |
17000 |
alidjí (t.) m. |
לקוח, קונה |
|
no ay alidji para esta ropa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
881 |
17040 |
alika f. |
כנף קטנה |
|
una alika de poyo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
885 |
17060 |
alikodear/alikudear (t.) v. |
עיכב (הזמין) לארוחת ערב; עיכב, גרם לו לאחור |
|
alikudear la boda (Nehama) |
|
Alikudear a echar a uno (Nehama) |
|
alikudear a komer (Nehama) |
|
desha palavra, no me alikudeyes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
349 |
17080 |
alilá (ebr.) f. |
עלילה, השמצה, דיבה; הוצאת דיבה, הוצאת שם רע |
|
Se alevanto alila ke (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
886 |
17145 |
alimarse v. refl. |
התחדד, שוייף; התעדן |
|
kon pasar sesh mezes en buena kompanyia, este kazalino se alimo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
350 |
17160 |
alimentasión f. |
תזונה, הזנה |
|
La alimentasion tiene muy flaka (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
888 |
17200 |
alimpiada f. |
ניקוי שטחי |
|
se arrevano el plato en una alimpiada (Nehama) |
|
en dos alimpiadas ya se lambio el varandado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
889 |
17210 |
alimpiadero m. |
שגעון לנקיון |
|
esta kon un mal alimpiadero, no desha fregon ni handrajo de la mano (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
890 |
17260 |
alimpiar v. |
ניקה, טיהר, מרק; ''גילח'' ממישהו את כל רכושו |
|
el djgugo/los visios/la espekulasion alimpian al mas poderozo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
351 |
17270 |
alimpiarse v. refl |
התנקה, ניקה עצמו; הצדיק עצמו; איבד רכושו; השתלט על רכוש; מת, נפטר; באירוניה: נפטרנו ממנו |
|
Alimpiarse las manos (Moscona) |
|
Alimpiarse de los pekados (Moscona) |
|
alimpiarse la para de uno (Nehama) |
|
se alimpio kon el dado/kon las kartas (Nehama) |
|
el es el de los malos echos, ma kuando vino la ora de dar kuentos, supo alimpiarse los mushos (Nehama) |
|
komio, bevio i se alimpio los mushos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
354 |
17450 |
alish ferish/alish verish (t.) m. |
פעילות מסחרית, עסקית; זרם של קונים |
|
Oy el alish verish estuvo flako (Moscona) |
|
en tiempo de buena rekolta ay alish-ferish en charshi (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
897 |
17480 |
alishar v. |
החליק (עשה חלק), הקציע, יישר, צחצח, מירק, ליטש |
|
alishar el terreno (Nehama) |
|
alishar una tavla (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
357 |
17535 |
alishik (t.) adj. |
מורגל |
|
Ya estamos alishik (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
899 |
17540 |
alishik (t.) m. |
קשר חברתי או מסחרי |
|
no tienen alishik una koza kon otra (Nehama) |
|
es perikolozo de tener alishik kon un ladron (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
355 |
17560 |
alishterear (t.) v. |
הרגיל, סיגל; תירגל; לימד ידיו לעשות דבר מה |
|
Ansina lo alisheates (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
356 |
17565 |
alishterearse v. refl. |
התרגל |
|
Ya me alishei kon el echo (Moscona) |
|
alisterearse en una lingua (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1133 |
17590 |
aliskuridad f. |
חשיכה, חושך |
|
Echa tino de no chinchonearte en la aliskuridad (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
353 |
17600 |
aliskuro adj. |
חשוך, אפל, כהה |
|
En el katoy es aliskuro (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
901 |
17680 |
alivianamiento m. |
הקלה, הפטרות מאדם בלתי רצוי |
|
dale todo lo ke demanda i ke se vaya, alivianamiento ke ayga (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
903 |
17690 |
alivianar v. |
הקל, נקט בגישה דתית מקלה |
|
alivianar la kaza/ el servisio de kaza (Nehama) |
|
alivianar un pezgo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
358 |
17700 |
alivianarse v. refl. |
הוריד מן העומס המוטל עליו, הקל ממשא עבודתו; התפגר |
|
El sako de arina ya se esta alivianado (Moscona) |
|
Ya se le aliviano la gayle (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
360 |
17740 |
alizamiento m. |
החלקה, צחצוח, מירוק,ליטוש; חנופה |
|
Lavios de alizamiento enaltesen la desonra (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
905 |
17850 |
alkanfor m. |
קמפור; לובן בלא כתם |
|
faz la ropa komo el alkanfor (Nehama) |
|
facha luzia i blanka komo el alkanfor (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
323 |
17900 |
alkansar v. |
השיג, הגיע ל-; הספיק; הצליח |
|
Alkanso oras de tadre (Moscona) |
|
Alkanso a ser uno de los rikos (Moscona) |
|
Si no korres no alkanses i si bushkas no topas! (Moscona) |
|
Lo ke pensa tu madre ke no te alkanse, lo ke pensa tu mujer ke te alkanse (Moscona) |
|
ni Par'o alkanso esta grandeza (Nehama) |
|
alkansar rikezas/onores/grandezas/titolos (Nehama) |
|
alkansar su dezeo (Nehama) |
|
el mediko no alkanso a echarse ke lo yamaron kon prisa ende un hazino (Nehama) |
|
Moshe Rabenu no alkanso a entrar en Tierra Santa (Nehama) |
|
no me alkansan mis fuersas/mi bolsa/ mi influensa fin ayi (Nehama) |
|
fulano le oro la muerte a sistrano: no alkanse a ver tal dia (Nehama) |
|
maldision de guerfano i de bivda alkansa (Nehama) |
|
mi dezeo/mi bendision t'alkansen (Nehama) |
|
korrer detras de uno i alkansarlo (Nehama) |
|
alkansar fin el medio kamino (Nehama) |
|
no me alkansa la mano fin al tavan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
918 |
17905 |
alkansarse v. refl. |
הושג |
|
nada no se alkansa sin sudar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
919 |
17910 |
alkanso/alkanse m. |
השג, הצלחה |
|
no tenga alkanso el ke agura lo negro para el otro (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
363 |
17940 |
alkatrán m. |
זפת |
|
Ken alkitran menea la golor le kefa (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
327 |
17950 |
alkavo adj. |
אחרון |
|
Yo estuve alkavo de todos (Moscona) |
|
Alkavo, loke fue? (Moscona) |
|
Alkavo somos amigos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
361 |
18040 |
alkilar v. |
השכיר; שכר |
|
Alkilar una kamareta (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
362 |
18045 |
alkilarse v. refl. |
השכיר עצמו, נשכר |
|
Se alkilo por vakero (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
330 |
18200 |
alkuza f. |
פך, כד שמן, אסוך; ''שערה'' בעין |
|
En la alkuza no kave mancha (Moscona) |
|
tener alkuza al ojo es sinyo de eskarsedad (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
364 |
18230 |
Allah (t.) m. |
אלהים |
|
No te despasensies, veras ke todo va pasar Alla versin! (Moscona) |
|
Allah bilir si kita el pan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
365 |
18320 |
alma f. |
נשמה, נפש |
|
Kerer en la alma ariento (Moscona) |
|
Ya me vino la alma al garon! (Moscona) |
|
Asta ke va i viene alma tiene(Moscona) |
|
Alma sin pekado(Moscona) |
|
No ay alma biva (Moscona) |
|
el gato no aferra al raton por el alma de su padre, es para komerle la kavesa (Nehama) |
|
alma santa/ alma buena/ alma del Dio/ alma sin pekado (Nehama) |
|
kien alma tiene alma kree (Nehama) |
|
ay perikolo de alma (Nehama) |
|
para suvir sien eskalones se kyere dado el alma al Dio/ tiene el alma a la boka (Nehama) |
|
me salio el alma (Nehama) |
|
kon su alma trae su pan (Nehama) |
|
alma mia!; mi alma! (Nehama) |
|
las ninyas tienen siete almas (Nehama) |
|
va i viene, alma tiene (Nehama) |
|
alma tiene, komer kiere (Nehama) |
|
se angustia el alma (Nehama) |
|
alma estrecha (Nehama) |
|
tener el alma espantada (Nehama) |
|
no pasa alma biva, no se ve un alma por esta kaye (Nehama) |
|
lo kyero komo mi alma (Nehama) |
|
una madre da su alma por un fijo (Nehama) |
|
el ojo ve, el alma dezea (Nehama) |
|
dar el alma por un komer (Nehama) |
|
dar el alma por un kopo d'agua (Nehama) |
|
alegrada ke le vea el alma! (Nehama) |
|
Akontentar/ konsolar el alma (Nehama) |
|
se alegra/se embrenea el alma (Nehama) |
|
el i su alma lo saven (Nehama) |
|
por modre de el entri en este fecho i deshi los guesos, me tomó en el alma (Nehama) |
|
si siete al tiene no la eskapa (Nehama) |
|
un alma tengo onde ke la meta en primero (Nehama) |
|
ya di todo lo ke tenia, alma no puedo dar (Nehama) |
|
adjidearse del alma de uno (Nehama) |
|
adjidéate de alma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1015 |
18530 |
almario m. |
ארון; כינוי לטיפש |
|
un almario i el - dos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
370 |
18630 |
almástiga f. |
מסטיק, שרף |
|
El dulse de deva esta komo almastiga (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
372 |
18680 |
almenara/almenará f. |
נברשת, מנורה; נר נשמה |
|
Alminara de siete brasos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
371 |
18690 |
almendra f. |
שקד; טבעת דמוית שקד |
|
Gajo de almendra (Moscona) |
|
el Dio da almendras al ke no tiene muelas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1017 |
18700 |
almendrada f. |
משקה חלב שקדים ממותק |
|
la almendrada faze abashar la leche (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1018 |
18740 |
almenos/al menos adv. |
לפחות, לכל הפחות, למצער |
|
uza a venir almenos una vez al día (Nehama) |
|
eskúzate al menos (Nehama) |
|
kédate kon mozotros, almenos ke teasperando en otro lugar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1021 |
18890 |
almiskle m. |
ניחוח, בושם; מוּשְּׁק (סוג של בושם); מור |
|
esta kaza guele almiskle (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
373 |
18910 |
almizmara f. |
מזלף בשמים, כלי בשמים |
|
I tomaron kada uno su almizmara i dieron sovre eyas fuego i puzieron sovre eyas saumerio (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
374 |
19010 |
almozna f. |
נדבה, צדקה |
|
la almozna es komo guardia de eskudo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
375 |
19130 |
alomenos adv. |
לפחות, לכל הפחות, למצער |
|
alomenos ke mi dishera (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
376 |
19170 |
alondjar (port.) v. |
הרחיק, דחה; האריך |
|
Alondjate de tu uzo aborresido (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1022 |
19180 |
alondjarse v. refl. |
התרחק, ניצב מרחוק; התארך |
|
alongarse de todo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
377 |
19220 |
alongar v. |
האריך, האריך את הזמן |
|
El ke kome poko kon repozo, alonga sus dias (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
378 |
19330 |
alsar v. |
העלה, הרים, הניף, נשא |
|
Alsar los ojos al sielo (Moscona) |
|
I also a sus ijos i a sus mujeres sovre los gameos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
380 |
19360 |
alsasiones f. pl. |
קורבן/קורבנות, עולה/עולות |
|
I also por alsasion en lugar de su ijo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1023 |
19380 |
altanto adv. |
כמספר הזה, כזאת, באותה מידה |
|
altanto ke das tomas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1024 |
19400 |
altar m. |
מזבח |
|
kaen altares solevantan muladares (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1025 |
19500 |
alterear/alterearse v. & v. refl. |
סיגל (לעצמו) הרגלי אי סדר; מרד/התמרד כנגד סדר ומשמעת; העלה את הצעת המחיר במכירה פומבית |
|
esta kriatura se altereó mucho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
381 |
19530 |
alternar v. |
החליף, התחלף, הפך את הסדר |
|
Alternar el orden alfabetiko (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
382 |
19570 |
alteza f. |
גובה, רום, רוממות, הוד מעלה |
|
Una alteza de serka dos metros (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
383 |
19700 |
alto adj. |
גבוה, רם, נישא, מרומם, תמיר |
|
Alto de boy ,basho de karakter (Moscona) |
|
Alta, alta es la luna kuando empesa a esklareser (Moscona) |
|
navegar por altas mares (Nehama) |
|
suvir en alto (Nehama) |
|
abashar de en alto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
385 |
19740 |
altrafisio m. |
דבר פעוט, דבר חסר ערך; הונאה, תחבולה |
|
la makina tiene mil i un altrafisios (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1029 |
19750 |
altramente (it.) adv. |
אחרת, באופן אחר |
|
si el tiempo está bueno mos vamos a ir a pasear, altraménte mos kedaremos en kaza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1030 |
19790 |
altretanto (it.) adv. |
'גם לך'' (בתשובה לאיחולים) |
|
bueno ke tengas altretanto! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1031 |
19820 |
altronde- d'altronde (it.) adv. |
בנוסף לכך, מאידך, עם זאת |
|
kale ke me vaya, no te kiero fazer pedrer tiempo, d'altronde i yo tengo fecho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
388 |
19870 |
altustú (t.) adv. |
באי סדר, באנדרלמוסיה |
|
Todo esta altustu! (Moscona) |
|
despues de karreado, la kaza se topa altí-ostú (Nehama) |
|
metió el mundo altí-ostú (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1034 |
19970 |
alungar v. |
האריך |
|
alungar un pantalón (Nehama) |
|
alungar el kamino (Nehama) |
|
alungar una karta (Nehama) |
|
alungar un diskorso (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1038 |
20100 |
alvear v. |
הלבין |
|
el sielo se alvea a la madrugada (Nehama) |
|
el aver de la muntanya alvea el kuero (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1040 |
20110 |
alvearse v. refl. |
הלבין, נעשה לבן; השתפר מראהו |
|
la kolada se alvea kon la leshía (Nehama) |
|
se le alveó la kara (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1042 |
20120 |
alveo m. |
הלבנה באמצעות כיבוס מאומץ |
|
el alveo de la ropa demanda pulso (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
390 |
20220 |
alvorada f. |
שחר, עמוד השחר; חגיגה משפחתית של הצגת הנדוניה |
|
Como esklarse el sol en la alvorada ansi la mujer virtuoza en su kaza! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1043 |
20270 |
alvores m. pl. |
איילת השחר, אור שחרית; מועקת ציפיה |
|
estar kon alvores (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1044 |
20290 |
alvura f. |
לובן, צחר, צחות |
|
i lavo i no veo alvura (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
391 |
20320 |
ama/amá (t.) conj. |
אך, אבל, אולם |
|
La amor es dulse ama kon pan (Moscona) |
|
vedrá es ke vino, ama no kedo aki, se hue al punto (Nehama) |
|
Kiere salir, ama está faziendo luvia (Nehama) |
|
dizen k'está echado, ama yo lo vide por la kaye (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
396 |
20330 |
amaares (ebr.) n. |
עם הארץ, בור, בער |
|
No kazes a tu ija kon amaares i negro de manyas, ke es komo ke la echaras en boka del pero (Moscona) |
|
el amaares no puede ser hasíd (Nehama) |
|
amador amador de múzika (Nehama) |
|
espántate de hahán fijo de amaares i de riko fijo de prove (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1051 |
20490 |
amahar (arab.) v. |
שיכך, ריפא, הרגיע, השקיט כאב, ריכך; נרגע, נחלש, שכך (הכאב); החליש חריפות הבצל |
|
ya le amaho (Nehama) |
|
la ferida le amahó kon un enguente (Nehama) |
|
aspera ke amahe la luvia para salir a la kaye (Nehama) |
|
no te kites el samarron si no amaha el frío (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1055 |
20620 |
amán! (t.) interj. |
בקשת חנינה: רחמים!; קריאה חסרת סבלנות: הלוואי! |
|
aman ke se eskape este mal día! (Nehama) |
|
aman, por onde fuir de sus manos (Nehama) |
|
aman, ya me muero por un kopo d'agua/por ver a mi madre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1058 |
20660 |
amanado adj. & adv. |
זמין, בהשג יד; נוח וקל לשימוש; לבוש בצורה לא צנועה |
|
tener los atuendos de kuzina amanado (Nehama) |
|
mora a pie yano, le viene amanado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
392 |
20700 |
amaneser m. |
שחר, הנץ החמה |
|
Veremos loke mos va amaneser (Moscona) |
|
alevantarse al amaneser (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1061 |
20720 |
amaneser v. |
האיר/הנץ השחר; השכים קום |
|
bueno le amanesyó el día (Nehama) |
|
ni por mucho madrugar mas presto amanese (Nehama) |
|
no amanese komo anochese, ni anochese komo amánese (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1064 |
20750 |
amanet (t.) m. |
פיקדון, משכון; מתנה |
|
este moble no es mío, es un amanet (Nehama) |
|
ya me se inchó la valija de amanetes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
393 |
20790 |
amanyana/aminyana adv. |
מחר |
|
Oy por mi, amanyana por ti! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
394 |
20800 |
amanyaneante/amanyeante adj. |
משכים-קום; עובד קשה, מתמיד בעבודתו; קנאי, להוט |
|
La sensia es serkana a sus amanyaneantes i ayuda es a todos rekeryentes (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1066 |
20830 |
amanziado adj. |
חש בצער הזולת, רואה לכאב אחרים; מעורר רחמים |
|
salir amanziado de una vijita a los feridos de una katastrofa (Nehama) |
|
el ser amanziaado en su desgrasya konsola en vezes de las sufriensas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1068 |
20845 |
amanziar v. |
עורר רחמים; העציב, גרם צער |
|
sus males amanzyan el korasón (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
395 |
20850 |
amanziarse v. refl. |
ריחם, נכמרו רחמיו, חמל, התמלא חמלה |
|
Me se amanzio la alma de ver tanta dezgrasia (Moscona) |
|
se amanziya el alma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1070 |
20910 |
amar v. |
אהב |
|
ama a tu kompanyero kom'a ti mesmo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
397 |
20960 |
amargado adj. |
נעצב, ממורמר |
|
Esta amargado por la muerte de su ijo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
399 |
20980 |
amargar v. |
ציער, מרר |
|
I lo tornara a gostar i si vera ke amargujea es kasher (Moscona) |
|
un fijo negro amarga la vida de padre i madre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1072 |
21020 |
amargito adj. |
מריר מעט |
|
la bira es amargita (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
398 |
21030 |
amargo adj. |
מר, מריר; עגום; זריז, מוכשר, ערום; כינוי לקפה |
|
El sorfato es amargo (Moscona) |
|
el kinino es amargo (Nehama) |
|
el kavé sin asukar es amargo (Nehama) |
|
dar vidas amargas (Nehama) |
|
tripa amarga embeve y enkalka (Nehama) |
|
kien englute amargo no eskupe dulse (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1078 |
21060 |
amargo adv. |
במרירות |
|
venir amargo komo la muerte (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1079 |
21100 |
amargujento/amargojento adj. |
מריר |
|
en vezes las almendras salen amargojentas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
400 |
21160 |
amariyarse v. refl. |
הצהיב, נעשה צהוב |
|
Se amariyo del sol (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
401 |
21200 |
amariyo adj. |
צהוב |
|
Ken amariyo vistira, su ermozura amostara! (Moscona) |
|
fazerse la kara amariya (Nehama) |
|
vestirse de amaviyo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
402 |
21240 |
amariyura f. |
צבע צהוב |
|
Amariyura de kara ke estas! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1082 |
21270 |
amasado m. |
לישה; בצק |
|
la balabaya kovijava el amasado kon un yambole (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
403 |
21280 |
amasado adj. |
שנלוש |
|
El pan no esta bien amasado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1083 |
21340 |
amasar v. |
לש |
|
a kien finye i amasa no le arroves la masa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1084 |
21370 |
amaskanta(r) (ebr.) m. |
משכנתא |
|
meter paras amaskanta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1085 |
21430 |
amatar v. |
כיבה; הרגיע; מחץ בין האצבעות |
|
amatar la lampa/ la lumbre/el fuego/ la luz/el kandil/el parmachet/la flama (Nehama) |
|
Amatar piojo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1087 |
21480 |
amavdil amavdil (ebr.) adv. |
'להבדיל'' |
|
el hazan del kal asemeja amavdil amavdil al koen gadol (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1088 |
21510 |
amaynar v. |
האט; הפחית, ריכך, הרגיע |
|
amaynar la korrida de la karosa (Nehama) |
|
amaynar el djiro del karro (Nehama) |
|
amaynar el frio/la hazinura/el terretemblo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
404 |
21660 |
ambezado adj. |
משכיל, מחונך, מלומד, בעל השכלה; מורגל ב-, מלומד ב-; שנלמד; מורגל |
|
Esta ambazado de alguno (Moscona) |
|
está ambezado a lavorar (Nehama) |
|
esta ambezado a komer a la ora (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1092 |
21680 |
ambezar v. |
לימד, הורה; למד |
|
ambeza el arte i mételo aparte (Nehama) |
|
el maestro me ambeza la lision (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
405 |
21700 |
ambezarse v. refl. |
למד |
|
Te ambezates la novedad? (Moscona) |
|
el ombre deve ambezarse a lo bueno i a lo negro (Nehama) |
|
ambezate a favlar! (Nehama) |
|
ambezárse la orasión (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
406 |
21750 |
ambierto/ambiento adj. |
רעב, מזה רעב |
|
Bedahaim de ambierto s no ay! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
407 |
21760 |
ambiertura f. |
רעב |
|
Detras de la sekura viene la ambiertura (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
408 |
21860 |
ambos |
שניהם, שתיהן |
|
Sensia kuvierta i tezoro eskondido, ke es el provecho de ambos eyos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
409 |
21870 |
ambre f. |
רעב, כפן; בולמוס, רעבון |
|
Ken tiene ambre venga i koma! (Moscona) |
|
ambre i asperar azen araviar! (Moscona) |
|
La ambre i el frio traen a la puerta del enemigo (Moscona) |
|
a buena fambre no ay pan duro (Nehama) |
|
kien tiene fambre no mira por guzano (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
412 |
21930 |
ambrera/ambrerea f. |
רָעָב, כפן, בצורת |
|
Pedrisko i relampago, mortaldad i ambrera son embiados del djuisio del kastigo (Moscona) |
|
en tiempo de ambrera no ay pan malo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1095 |
22020 |
amechar v. |
לשים פתילה במנורה |
|
amechar el kandil/ amechar la pavolia (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
417 |
22060 |
amejoramiento/amejoreamiento m. |
שיפור, השבחה, שכלול; הטבה |
|
En la situasion polítika ay amijuramiento (Moscona) |
|
Ay amijuramiento en la hazinura (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1096 |
22140 |
amén! (ebr.) m. |
אמן! |
|
tanto dezir amen fin a ke kaye el talé (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
8410 |
22190 |
amenazo m. |
אִיּוּם |
|
Forsar kon menazos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1097 |
22220 |
amenguar v. |
הפחית, פיחת, המעיט, הוריד, הנמיך, דילל, החליש, השפיל; פחת, התמעט |
|
amenguar la paga (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
423 |
22280 |
amezurado (fr.) adj. |
מדוד, מחושב; מוגבל; דחוק (כלכלית); זהיר; מלאכותי; שעבר בדיקה; מיופייף, מגונדר |
|
Al dito lo tenemos amizurado! (Moscona) |
|
tener una entrada amezurada/un pan amezurado (Nehama) |
|
ser amezurado en el komer (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1100 |
22290 |
amezurar (fr.) v. |
מדד; ניסה |
|
amezurar la eskalera (Nehama) |
|
dos vezes amezure, una vez korta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
424 |
22310 |
amezurarse (fr.) v. refl. |
נקרש, קפא, התקשח, נעשה נוקשה; השתטח; התגנדר, התיפייף, התהדר; תקף, התקיף; שקל עצמו |
|
Amizurate por ver si te engodrates (Moscona) |
|
Se amizuro enbasho el boy entero (Moscona) |
|
se arresvalo i se amezuro en basho (Nehama) |
|
la kondokta de este ombre no se arreyeva mas; ya vino la ora ke me amezure kon el. (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
413 |
22390 |
amigavle adj. |
ידידותי |
|
Un akto amigavle (Moscona) |
|
aresentar la kestion a 1'amigavle (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
415 |
22410 |
amigo m. |
חבר, רע, עמית, ידיד |
|
El amigo muevo es komo el vino muevo, deshalo enviejeser para ke te tenga savor (Moscona) |
|
Amigo ke no empresta i kuchio ke no korta i ke se piedra no emporta! (Moscona) |
|
amigos i ermanos seremos, en la bolsa no tokemos (Nehama) |
|
amigo de todos, amigo de ninguno (Nehama) |
|
un djesto amigo/una mirada amiga (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
419 |
22450 |
amilisiada f. |
יולדת תאומים |
|
Ke todas eyas amilisiadas i dezaechada non ay en eyas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
421 |
22520 |
amistad/amistá f. |
ידידות, רעות, חיבה |
|
Diz la verdad, piedri la amistad (Moscona) |
|
las diferensias de interes yelan la amistad (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1204 |
22550 |
amistozo adj. |
ידידותי, לבבי; חובב |
|
un resivo amistozo (Nehama) |
|
amistozo de muzika (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
422 |
22560 |
amistunh |
ידידות מדומה |
|
Esta unas amistunhes kon mi, ke barminam! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
426 |
22630 |
amo m. |
אדון, בעלים, בעל הבית |
|
No burles con tu amo ke te sale salado (Moscona) |
|
Al kavo de un anyo el moso toma las manyas de su amo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1206 |
22640 |
amofado adj. |
עבש, שהעלה עובש |
|
pan amofado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1207 |
22650 |
amofar v. |
גָּרַם עובש |
|
la umidad amofa las komanyas: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1208 |
22660 |
amofarse v. refl. |
העלה עובש; השתעמם; איבד רעננותו וחיותו |
|
la kaza está syempre serrada i s'esta amofando (Nehama) |
|
la ropa no se le vende, se le esta amofando al raf (Nehama) |
|
no sale nunka, no ve ojo de sol, s'está amofando solo en kaza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1211 |
22740 |
amojado adj. |
רטוב, לח |
|
aparta lo amojado de lo seko (Nehama) |
|
dubla lo seko i espande lo amojado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1213 |
22760 |
amojar v. |
הרטיב, ליחלח |
|
amojar la masa (Nehama) |
|
amojar la kolada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
428 |
22780 |
amokarse v. refl. |
גרף את חטמו |
|
Ainda no se save mokarse ya sta avlando por kazar! (Moscona) |
|
Le disheron ke se amoke, se aranko la nariz! (Moscona) |
|
Amokate novia el moko, ni tanto, ni tan poko! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
432 |
22870 |
amontar v. |
עלה, הגיע למחיר, הגיע לכמות; צבר כסף |
|
La partida entera va amontar a mil levos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1215 |
22910 |
amontonar v. |
צבר, ערם, גיבב; אסף, קבץ,קיבץ, אגר; חסך כסף; צבר הון |
|
el eskarso amontona moneda para ke otro se la goze (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
433 |
22920 |
amor m. (Sal.)/f. (Izm./Ist.) |
אהבה,חיבה; אהוב |
|
El amor es siego (Moscona) |
|
Se van los amores, kedan los dolores (Moscona) |
|
para el amor i la muerte no ay koza fuerte! (Moscona) |
|
amor amistad i ermandad, los tres pilares de la umanidad! (Moscona) |
|
faz por amor del Dio (Nehama) |
|
por amor del Dio, mira onde estas midyendo el pie (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
437 |
23030 |
amorero m. |
עץ תות |
|
Si no se viste el amorero no se dizviste el samarero (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
438 |
23040 |
amoriskos m. pl. |
אהבים |
|
Ya entro en la edad de los amoriskos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
439 |
23050 |
amorozamente adv. |
באהבה |
|
Kudio por su amigo amorozamente (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1218 |
23130 |
amosí/amotsí (ebr.) |
ברכת המוציא |
|
fazer amosi (Nehama) |
|
del amosi se ve el buen senar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
440 |
23150 |
amostrar v. |
הראה; הוכיח |
|
Amostrami ken son tus amigos ti dire ken sos (Moscona) |
|
No le amostres kara (Moscona) |
|
el vendedor amostra la ropa al kliente (Nehama) |
|
amostrar rikeza/grandezas (Nehama) |
|
le agrada amostrar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
441 |
23170 |
amostrarse v. refl. |
הופיע, הראה עצמו;העמיד פנים |
|
Se amostro a la ventana (Moscona) |
|
Se amostro onesto (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1223 |
23350 |
amudeser v. pej. |
השתיק |
|
el espanto lo amudesió (Nehama) |
|
el moso kiería favlar, kon una ojada, el mestro lo amudesió (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1225 |
23360 |
amudeserse v. refl. |
השתתק, נאלם |
|
el testigo savia toda la verdad, ma delantre el tribunal se amudesió (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
446 |
23390 |
amudisión f. |
אלם, השתתקות (בכח או בכח הכסף: ''לא יחרץ'') |
|
Kayo amudision (Moscona) |
|
Amudision en la garganta! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
448 |
23490 |
amurchado adj. |
כמוש, נבול, קָמֵל |
|
A David lo veo muy amurchado (Moscona) |
|
flores amurchadas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
449 |
23520 |
amurcharse v. refl. |
כמש, קמל, נבל, בָּלָה |
|
El sefte li se amurcho (Moscona) |
|
El saksi se va amurchando de en dia en dia (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
451 |
23670 |
análogo adj. |
דומה, מקביל, אנלוגי |
|
Un kavzo análogo se obzerva en. . . (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1227 |
23930 |
anayuré (t.) prep. |
לפי, בהתאמה ל-, בהסתמך על, ביחס ל- |
|
kada uno es pagado anayure a su valor (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
452 |
24100 |
anchear v. |
הרחיב, הגביר |
|
Mas no me vo anchear sovre esta kestion (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
453 |
24120 |
anchearse v. refl. |
התרחב, התפשט על מקום רחב; "התנפח", התרברב |
|
En entozandose la agua se anchea (Moscona) |
|
Kuando lo alavan entero se anchea (Moscona) |
|
anchearse en los fechos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
454 |
24150 |
ancho adj. |
רחב; נח לבריות |
|
Kontar en largo i en ancho (Moscona) |
|
Es muy ancho ! de nada no se dokunea (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
459 |
24270 |
anchura f. |
רוחב, רחבות; רווחה |
|
El aqmerikano tiene 70 sentimetros de anchura (Moscona) |
|
teshido de dupia anchura (Nehama) |
|
bevir kon anchura (Nehama) |
|
gastar kon anchura (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1232 |
24390 |
andan sonra (t.) prep. |
לאחר מכן, לאחרונה |
|
lo aferraron kon el rovo en la mano, andan sonra fíate ke es onesto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1233 |
24400 |
andante adj. |
רגלי; מאיכות פשוטה; אנדאנטי (מוסיק.) |
|
ropa andante (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1234 |
24420 |
andar m. (port.) |
קומה בבית, דירה; הליכה |
|
kaza de kuatro andares (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1235 |
24430 |
andar v. |
הלך, צעד, פסע, התהלך; עשה בלהט |
|
anda a la formiga haragán (Nehama) |
|
andad a endevinar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
460 |
24500 |
ande/andi adv. |
איפה, היכן? לאן?; אצל |
|
Ande ni gayo kanta ni perro ladra (Moscona) |
|
Ande Avrao estan embodados (Moscona) |
|
de ande salió? (Nehama) |
|
vo a ir ende mi madre (Nehama) |
|
salió d'ende el panadero (Nehama) |
|
está envitado ende un amigo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
462 |
24560 |
andena f. |
קושי, בעיה, צרה |
|
Toparse en las andenas (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1238 |
24590 |
andjak (t.) adv. |
אבל, לעומת זאת, בכל אופן |
|
muchas grasias ke venites a verme, andjak ya estava de ir a bushkarte (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
463 |
24600 |
andjélo /ánjel/ándjel/ándjeli/ándjel |
מלאך |
|
Kara de andjelo (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
465 |
24700 |
aneksado adj. |
מסופח, מוסף, נספח, מצורף |
|
A kual dosario esta aneksado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
464 |
24840 |
aneste pron. |
לזה |
|
Dalde pan aneste povre (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
467 |
25010 |
angajado (fr.) adj. |
עסוק, מעורב ב-; מאורס |
|
El lugar esta angajado (Moscona) |
|
El muchacho ya esta angajado (Moscona) |
|
De las dos a la tres esto angajado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
470 |
25030 |
angajar/angajear (fr.) v. |
חייב; שכר, קיבל לשרות; רשם; הלך שלוב זרוע |
|
Angajei dos kamas en el vagon (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1239 |
25060 |
angajé (fr.) adv. |
יד ביד, בשילוב זרועות |
|
tomarse angaje/estar angaje/kaminar angaje (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
471 |
25200 |
angualarse v. refl. |
בא לידי הסכם, הסכים |
|
Rogo no vos arravies sovre loke avlimos, siguro ya vos akodras ke ansi mos angualimos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1240 |
25290 |
angustia f. |
תוגה, צער, יגון, עצב, דאבה; מחנק; גועל, דחייה, רצון להקיא; בוז |
|
en la angustia se i ama al Dio (Nehama) |
|
da angustia de verlo/de sentirlo/ da angústya de sentirlo avantarse kon su boka (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1242 |
25300 |
angustiado adj. |
עצוב, כאוב, נוגה; חרד;דחוי, בזוי, נקלה |
|
no vengas a kontarme las desgrasias de los otros; ya esto angustiado de mis puertas para adientro (Nehama) |
|
angustiada le vea alma! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1244 |
25320 |
angustiar v. |
צרר, התנכל, לחץ, דיכא, גרם חרדה |
|
kon sus negras fechas este fijo angustió la vida de sus parientes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
472 |
25330 |
angustiarse v. refl. |
נחרד, הושפל, ספג בוז |
|
Ya me se angustio la alma! (Moscona) |
|
el korasón se angustia kuando pensa a los krematorios de Birkenau (Nehama) |
|
me se angustia el alma kuando este fanfarón se está alavando i suviendose a los sielos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
473 |
25370 |
aní (ebr.) m. & adj. |
עני, דל, רש, דלפון;רעב ללחם |
|
Ani kon ayin chatlak (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
490 |
25430 |
aniazme m. |
נזם |
|
Komo la aniazme en la nariz de un puerko, ansi es la mujer ermoza i apartada de razon (Moscona) |
|
aniazme de oro en nariz de puerko (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1248 |
25490 |
animado adj. |
חי, תוסס; מונפש; מומרץ, מונע |
|
animado de buenos sentimientos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
474 |
25510 |
animal m. |
חיה; אדם חסר מצפון |
|
Pedaso de animal (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
475 |
25540 |
animalia f. |
חיה, חית טרף |
|
I diremos alguna animalia mala lo komio (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1249 |
25550 |
animar v. |
החיה, השיב נפש; זרז, עורר, המריץ, ליבה; הנפיש |
|
animar una fiesta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
476 |
25590 |
ánimo m. |
עוז, אומץ |
|
Animo se kere (Moscona) |
|
no tyene animo de faviar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1251 |
25620 |
aninar v. |
עירסל (תינוק), נדנד קלות (תינוק) |
|
anina un poko a la kriatura i al punto se va dormir (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
477 |
25660 |
aniversario m. |
יום השנה |
|
Oy es el aniversario de la boda (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1252 |
25670 |
aniyá! (t.) interj. |
הלוואי! לו יהי כן! |
|
dizen ke kada noche viene borracho en kaza; aniya! ke venga mismo barracho, ma no viene del todo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1253 |
25690 |
aniyiko m. |
טבעונת, טבעת קטנה |
|
se hueron los aniyikos, kedaron los dedikos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
478 |
25760 |
aniyut/aniyud/aniyú (ebr.) m. |
עוני, דלות, מחסור, עניות |
|
L'aniyut es negra koza (Moscona) |
|
Ken mata gato yeva siete anyos de aniyut (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1254 |
25790 |
anka f. |
ירך, אגן ירכיים, טורסו |
|
dormir/echarse sovre la anka dereca (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1255 |
25910 |
anocheser m. |
רדת הלילה |
|
le anochesió en el kamino (Nehama) |
|
ay días, avía deshado un lavoro por en medio i se le pasó de tino; ya le anochesió, i oy se metió kon yugo para eskaparlo (Nehama) |
|
empesar el lavoro al amaneser i eskapar al anoceheser (Nehama) |
|
Ennochesi en el kazal (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
480 |
25940 |
anojado (port.) adj. |
כעוס, רוגז, כועס, נרגז, זועף; נעלב |
|
Lo tenemos anojado (Moscona) |
|
los dos ermanos están anojados,ven los faremos paz (Nehama) |
|
lo tengo anojado (Nehama) |
|
el anojado kayado, me tenga salú (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
481 |
25960 |
anojarse (port.) v. refl. |
התרגז, התכעס; נעלב |
|
Ken se anoja kon la komida keda anbierto (Moscona) |
|
el ninyo me se anojo, no kiere komer: tómalo kon buenas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1262 |
26170 |
ansí adv. |
כך, ככה |
|
ansi va el mundo (Nehama) |
|
komo el sol aklara la tinievla, ansi el estudio aklara a la inyoransa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1264 |
26190 |
ansia f. |
צער, סבל, ענות; דאגה, חרדה; קמצנות, אהבת בצע |
|
las ansias de la muerte (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
482 |
26290 |
ansina/ansine/ansín adv. |
כך, ככה |
|
Ansina ke me estes sano, komo es verdad lo ke te digo! (Moscona) |
|
ansina se dize (Nehama) |
|
ansina no te kansas (Nehama) |
|
ansina tupimos el mundo, ansina lo vamos a deshar (Nehama) |
|
ansina nasió (Nehama) |
|
ansina me parese (Nehama) |
|
ansina huera mi mal; ansina ke huera todo! (Nehama) |
|
ansina ke lo melezine el Dio! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1272 |
26370 |
antanyo/antanyos adv. |
בשנה שעברה; פעם, לפני זמן רב |
|
antanyos ay ke no lo veo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1273 |
26410 |
antedatar v. |
הקדים תאריך, רשם תאריך מוקדם |
|
antedatar un chek/una kamiala/un kontrato (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1274 |
26530 |
antes adv. |
קודם, פעם, לפני כן |
|
Djoha, antes de subir al kavayo empesó a manear las pachas (Nehama) |
|
pasarantes de otro (Nehama) |
|
pagar de antes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
483 |
26540 |
antes prep. |
לפני, קודם |
|
Antes de komer lavaran las manos i diran beraha(Moscona) |
|
Antes de empesar a avlar amizurate la alguenga (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
485 |
27190 |
anular v. |
ביטל, פסל |
|
El dokumento es falso i por esto deve ser anulado (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
486 |
27270 |
anuvlar v. |
התענן, נעשה מעונן |
|
I sera ke kuando yo anuvlare nuves sovre la tierra se aparesera el arko en la nuve (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
487 |
27310 |
anyada f. |
תקופת השנה, יום השנה; משכורת שנתית |
|
Anyada buena i klara! (Moscona) |
|
Anyada de maleres (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
489 |
27340 |
anyadir/anyader v. |
הוסיף, חיבר |
|
Sovre todas las echas del Dio no ay por anyadir (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
491 |
27410 |
anyo m. |
שנה |
|
El chapeo muevo esta pan para mil anyos (Moscona) |
|
Ken en un anyo se kere azer riko, al medio lo enforkan (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
493 |
27550 |
anyorios m. pl. |
שנים רבות |
|
Ay anyorios ke no te veo! (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1277 |
28030 |
apararse v. refl. |
התייצב, ניצב מול, הופיע, הראה עצמו במקום גבוה, ניצב בחלון, נשען על אדן החלון |
|
apararse al balkon/a la ventana (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1278 |
28110 |
aparejar /aparijar v. |
הכין, ערך, התקין |
|
aparejar la meza (Nehama) |
|
aparejar gerra (Nehama) |
|
todo bueno mos aparejaran de los sielos (Nehama) |
|
el Dio aparejará! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1282 |
28130 |
aparejo m. |
הכנה, סידור |
|
los aparejos de la boda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1283 |
28240 |
apareser m. |
זריחת כוכב; הופעה (כתב עת) |
|
el sol aparese (Nehama) |
|
djornal ke aparese kada día (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1290 |
28410 |
apartadijo m. |
קיטון, חדר נפרד מהאולם המרכזי, מחיצה; הפרדה; דיבור הצידה |
|
en esta kaza no ay apartadijo entre mestros i mosos, todos komen el mizmo komer en la mizma meza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1291 |
28420 |
apartado adj. |
נבדל, נפרד, מופרד, מופרש, מובדל, מבודד; רחוק, מנותק; שמורבצד; נסיך, משוח |
|
apartado de la djente/del mundo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1292 |
28450 |
apartamento m. |
דירה |
|
arkilar un apartamento (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1293 |
28480 |
apartar v. |
הפריש, הבדיל, שמר בצד, הקדיש; הפריד, הבחין; ניתק, הרחיק; גישש באפילה; חסך |
|
apartad la buena djente ke vo a echar agua kayente (Nehama) |
|
tenía mil embrolyos, me apartó todos para asistir a la boda de su amigo (Nehama) |
|
apartar lo de kezo de lo de karne/lo paskual de lo hames (apartar la losa (Nehama) |
|
apartar lo roto de lo sano/lo fecho de lo vedre/lo enshuto de lo amojado, de lo umidento (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1297 |
28520 |
apartarse v. refl. |
הבדיל עצמו, התפלג, נפרד, נבדל; התבדל; התגרש |
|
no kiere ver a ninguno, no se puede ver a si, se apartó de todos (Nehama) |
|
apartarse a un lado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1299 |
28530 |
apartasión f. |
הפרדה, ניתוק, הבחנה, היפרדות |
|
apartasión entre sabá i en semana/entre paskual i hames (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1300 |
28540 |
aparte adv. |
לחוד, בנבדל, בנפרד |
|
de kuando se kazó bivía kon sus parientes; agora se salió aparte (Nehama) |
|
metió aparte una diezena de platos (Nehama) |
|
aparte ke es borrachón, es también ladrón (Nehama) |
|
aparte ke no me dio nada ma[...] (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1303 |
28700 |
apasentar v. |
רעה |
|
las ovejas apasentan en el kampo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1304 |
28860 |
apaziguar v. |
השקיט, הרגיע; השלים בין,השכין שלום |
|
ya se apaziguaron (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1305 |
29010 |
apegadozo adj. |
דביק; מידבק (מחלה); מדביק (צחוק וכו') |
|
la goma es apegadoza (Nehama) |
|
el Dio mos guadre de las hazinuras apegadozas (Nehama) |
|
la moda es apegadoza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1308 |
29030 |
apegar v. |
הדביק, איחה; הדביק במחלה; סטר |
|
apegar timbros (Nehama) |
|
apegar la tapesería a la paré (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1310 |
29090 |
apegarse v. refl. |
נדבק; דבק ב-, נקשר ל-; נדבק (שאריות אוכל לסיר) |
|
Rut se apegó kon su eshuegra Naomi (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1311 |
29180 |
apena/apenas adv. |
בקושי, כמעט שלא, זה אך |
|
apena si tiene diez anyos (Nehama) |
|
se metió al lavoro apenas vino (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1313 |
29190 |
apenado adj. |
קשה, מצער, רב טורח; ענוש, נענש; מתייסר; מוטרד; קשה |
|
los djidios iyenen vidas apenadas en los paezes arabos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1314 |
29220 |
apenar v. |
העניש; גרם סבל, גרם עצב |
|
la Ley apena el rovo (Nehama) |
|
el Dio lo apene: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1316 |
29400 |
aperkantarse v. refl. |
הופתע, נדהם |
|
Ali Baba se aperkanto delantre la mucidumbre de djoyas ke vido en la kaverna de los ladrones (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1317 |
29410 |
aperreado adj. |
דחוי, מבוזה ע''י הכל; נרדף ע''י נושים |
|
aperreado por kayes i por plasas/aperreado por todas las kayes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1318 |
29530 |
apezgar v. |
הכביד, החמיר; הנהיג חומרה דתית; הלאה |
|
los hahamin se esparten en dos kategorías: ay los ke apezgan i ay los ke alivianan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1319 |
29560 |
apiadador m. & adj. |
רחום |
|
el Dio será apiadadór (Nehama) |
|
el Dio sea apiadadór! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1321 |
29580 |
apiadar v. |
נחלץ לעזרה, סייע ל-, עזר ל- |
|
apiadar al prove (Nehama) |
|
el Dio ke apiade! (Nehama) |
|
el Dio apiadará (Nehama) |
|
el Dio ke te apiade! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1325 |
29590 |
apiadarse v. refl. |
חמל, ריחם |
|
el Dio ke se apiade! (Nehama) |
|
apiádate de tu alma, keda de bever/de arrovar/de esbivlar la Ley del Dio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1327 |
29780 |
apiyolear v. |
התאונן, נאנח, התאנח |
|
eskápame de este om-bre, dale lo ke demanda i ke no me apiyolee mas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1328 |
29860 |
aplaynada (port.) f. |
הקצעה; נסיון לשכנע אדם עקשן |
|
no abasta una aplaynad, se kieren dos i tres (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1329 |
29960 |
aplegar v. |
קיפל, הצליב |
|
kedar kon manos aplegadas (Nehama) |
|
aplegando manos todos! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1331 |
30080 |
apoderarse v. refl. |
השתלט, כבש, רכש, הפקיע |
|
apoderarse una fortuna (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1332 |
30170 |
apokar v. |
המעיט, הפחית, הקטין; מיעט, צמצם; הקהה; פחת, התמעט; העליב |
|
la negra pasadía apoka los dias (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1333 |
30180 |
apokarse v. refl. |
פחת, התמעט |
|
ya se apokó el tiempo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1334 |
30190 |
apokentarse v. refl. |
התמעט, קטן, הצטמצם |
|
ya apokentaron las aguas a la oría de la mar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1335 |
30280 |
aporey adv. |
לשווא, באופן מבוזבז |
|
en este grupo no ay ni uno de eskojer, todo es de partir y echar aporey (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1336 |
30320 |
aporfijar/se v./ v. refl. |
אימץ ילד |
|
se aporfijó una kriatura (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1337 |
30430 |
apostar v. |
שילם, נטל עליו משימה; הימר |
|
me apostí de kopiar diez fojas; no me vo a alevantar antes de eskaparlas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1338 |
30650 |
apozar v. |
שם, קבע, הציב, הניח; נח, קבע מקומו, ישב, התישב; עצר, עיכב; עצר את ההתקדמות; שאב, שאב מים מהבור |
|
apozar la redoma enriva la meza (Nehama) |
|
apozar el pie en tavla rezia (Nehama) |
|
apozar un karro k'está arrodeando (Nehama) |
|
una luviezika apoza el aire (Nehama) |
|
el tramvay apoza djusto delantre de mi kaza (Nehama) |
|
apozar de kuzir (Nehama) |
|
no apoza de favlar/no le apoza la boka (Nehama) |
|
apozar de korrer (Nehama) |
|
el kavayo/la karrosa/la makina/la penina/la aguja apozan (Nehama) |
|
el aire/la luvia/la nieve apoza (Nehama) |
|
la ravya apoza: (Nehama) |
|
aynará ke no le apoze ni mi ojo le faga mal (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1350 |
30670 |
apozarse v. refl. |
נח, התיצב; לן במקום כלשהו, עבר את הלילה |
|
el pásharo se apoza en una rama de arvol (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1351 |
30680 |
apozentado adj. |
ששקע (יצר משקע) |
|
barrer la polvorina apozentada sovre el tavlado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1352 |
30690 |
apozentar v. |
יצר משקע/שכבה; איכסן, אירח |
|
este vino apozenta madre (Nehama) |
|
kon el tiempo ya apozentó un palmo de tierra sovre los mobles (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1354 |
30830 |
aprekantado adj. |
מכושף, שלחשו עליו; מוקסם, מופתע, נדהם |
|
estava seguro ke su ermano se avia muerto a Birkenau; ensupeto lo vido lo vido sano i bivo delantre de el i kedó aperkantado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1355 |
30900 |
aprendear v. |
מישכן, נתן במשכון |
|
aprendeár una kaza/una djoya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1356 |
30990 |
apresiado adj. |
מוערך, נישום |
|
un komer apresiado: (Nehama) |
|
un mediko apresiado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1358 |
31060 |
apresio m. |
הערכה, הוקרה |
|
resivir un regalo kon apresio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1359 |
31070 |
aprestar v. |
הועיל, היה לתועלת |
|
para bueno le apreste! (Nehama) |
|
para ke apresta (Nehama) |
|
no apresta para nada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1362 |
31090 |
aprestarse v. refl. |
השתמש ב-, הפיק תועלת, ניצל; הושיט עזרה, הציע עזרתו |
|
es un buen ombre, se apresta sin ke le arrogen, a todas las ovras de bien (Nehama) |
|
para bien no puede, para mal se apresta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1364 |
31260 |
apretamiento m. |
לחץ, הידוק, לחיצה; ענות, עינוי, מצוקה, לחץ, דיכוי, ייסורים |
|
apretamiento de alma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1365 |
31280 |
apretar v. |
הידק, לחץ, דחק; בלם; הכביד על, העיק; הפעיל לחץ, הכריח, כפה; איית; לחץ, עינה, נגש, דיכא, הכניע; הטריד; גרר, החזיק בכח |
|
el frío/la kalor/la karestía/el mal/la dolor/la kayentura/ la provedad/la negregura apretan (Nehama) |
|
apreta bueno el mango para ke se avra la puerta (Nehama) |
|
apreta el algodón para ke tome manko lugar (Nehama) |
|
l'están apretando las kondurias: (Nehama) |
|
el patrón m'está apretando porke kiere la kaza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1370 |
31340 |
apretarse v. refl. |
נלחץ, כפה על עצמו מחסור והנזרות; התנסה בלחץ ומצוקה |
|
kuando se akodra el tiempo de la okupasion militar alemana, se apreta el korason (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1371 |
31350 |
apretente adv. |
בלחץ, באופן לחוץ |
|
ten la redoma apretente para ke no te kayga (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1372 |
31360 |
apreto m. |
לחץ, מועקה; עינוי, ענות, מצוקה, רעב, דוחק, ייסורים |
|
toparse en apreto (Nehama) |
|
kitar/salir de apreto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1374 |
31420 |
aprevar v. |
העמיד בנסיון; ניסה |
|
a los buenos apreva el Dio (Nehama) |
|
el Dio ke no mos apreve! (Nehama) |
|
el Dio lo izo aprevar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1377 |
31590 |
aprofondar v. |
העמיק |
|
aprofondar una foya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1378 |
31610 |
aprofondir (fr.) v. |
העמיק, בדק לעומק |
|
aprofondir la kabala (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1379 |
31710 |
aprometido m. |
מאורש |
|
dos aprometidos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1380 |
31730 |
aprontar v. |
הכין, עיבד; ערך (שולחן), סידר, ארגן; ערך/סידר משהו במהירות |
|
aprontar la meza: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1381 |
31740 |
aprontarse v. refl. |
התכונן, הכין עצמו,היה מוכן ל- |
|
aprentarse para viaje (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1382 |
31750 |
apronto m. |
הכנה, הכשרה |
|
aprontos de fiesta/de boda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1383 |
31770 |
apropiado adj. |
מתאים, הולם; מיועד |
|
aparejar un komer apropiado para uno: (Nehama) |
|
poltrona apropiada para el prezidente: (Nehama) |
|
para kada difikultad kale emplear los mezos apropiados (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1386 |
31790 |
apropiado adv. |
בכוונה, במתכוון |
|
venir apropiado para enkontrar a uno (Nehama) |
|
meter entrompiesos apropiado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1388 |
31800 |
apropiar v. |
תאם, התאים, סיגל; הכין בכוונה; החליט |
|
este regalo lo apropyimos para la novia: (Nehama) |
|
apropiar un diskorso para una sirkonstansia triste (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1465 |
31830 |
aprovado f. |
אישור (תקציב/חוק) |
|
es ladrón, es mentirozo i aprovado (Nehama) |
|
este vestido ya está aprovado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1467 |
31850 |
aprovar v. |
ניסה, בדק, בחן, מדד (בגד); טעם; העמיד בנסיון; הוכיח; אישר; השתדל; צער |
|
aprovar una kamiza (Nehama) |
|
aprovar un moso (Nehama) |
|
aprovar un alat (Nehama) |
|
para aprovar a la servidera deshí el djustan avierto enriva el boro (Nehama) |
|
aprovar un vino/una likor (Nehama) |
|
lo digo i lo aprovo (Nehama) |
|
aprovar un kontrato (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1474 |
31900 |
aprovechar v. |
הפיק תועלת, ניצל; הועיל, היה לתועלת, סייע |
|
melezina de buen dotor aprovecha (Nehama) |
|
aprovechar a su serkano (Nehama) |
|
aprovechar a los proves (Nehama) |
|
ke no me aproveche este pan si favlo mentiras (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1478 |
31910 |
aprovecharse v. refl. |
הפיק תועלת; הרוויח, זכה ב-; נהנה מ-, ניצל, השתמש ב- |
|
entre los sefaradis los rejidores del puevlo lo tenían a pekado de aprovecharse de sus kargos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1479 |
31950 |
aprovizionarse v. refl. |
הצטייד |
|
aprovizionarse para el invierno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1480 |
32030 |
apudó (gr.) m. |
אדם זניח, חסר אישיות |
|
es un apudó (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1481 |
32090 |
apuntado adj. |
נעוץ; מוקע; שהעליבוהו; שמראים עליו באצבע מאשימה; מסומן |
|
ser apuntado kon el dedo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1482 |
32130 |
apuntar v. |
הצביע; כיוון (רובה וכו'); הדגיש; ניקד; עקב אחר הקריאה בעזרת ''יד''; הפנה תשומת לב ל-; קבע, הצמיד, נעץ בסיכה; רמז; הופיע, הנץ; תיקן |
|
kien apunta las estreyas le salen barrugas (Nehama) |
|
de onde apunta el sol (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1484 |
32140 |
apuntarse v. refl. |
התנפח (התנהג בצורה מנופחת); נעלב על לא דבר; שקע עמוק |
|
bueno bueno estovamos favlando, ensupeto se apuntó (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1485 |
32150 |
apunto adv. |
מייד; זה אך, לפני רגע; בדיוק; בזמן, ברגע ש- |
|
apunto vino (Nehama) |
|
pagar una fatura por apunto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1487 |
32260 |
apurar v. |
טיהר; ריכז בהרטבה או אידוי; דחס, צמצם, צימק; גרם ענות, לחץ |
|
apurar el kaldo a la lumbre (Nehama) |
|
apurar el gaste (Nehama) |
|
apurar d número de los envitados (Nehama) |
|
el asperar apura el alma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1491 |
32270 |
apurarse v. refl. |
התרכז; התאדה; נחלש; דאג; נעצב; הראה חוסר סבלנות; הצטמק |
|
se está apurandose i rayendose por los otros (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1492 |
32320 |
arabá (t.) f. |
עגלה, מרכבה; תכולת עגלה |
|
un araba d'arena/de kal/de tierra (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1493 |
32390 |
arabí m. |
ערבית (השפה) |
|
el arabí es, komo el ebreo, una lingua semítika (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1494 |
32460 |
aradabul (t.) m. |
ארץ להד''ם, מקום דמיוני |
|
kyando demandas: onde nasió, onde bivió Djojá? te responden: en Aradabúl (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1495 |
32470 |
aradera f. |
מחרשה |
|
kuando la umanidad la va entender, las espadas se van a fazer kuchiyos de araderas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1496 |
32480 |
arado adj. |
שנהגו בו בגסות; מלא חובות |
|
endevdado i arado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1497 |
32490 |
arado m. |
חריש; אדמה חרושה |
|
arrastar el arado i el ensembrado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1498 |
32620 |
aralik (t.) m. |
מרווח, מרווח זמן; סדק, בקע |
|
meter la mano en el aralik de dos tavlas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1499 |
32690 |
aranya f. |
עכביש; רשת קורי עכביש; בהשאלה: מיזם חסר יסוד, אמצעי זניח, כלי בלתי מתאים, קיבעון (אובססיה) |
|
la aranya teshe su tela en los kantones poko aklarados (Nehama) |
|
la kaza ke keda serrada por tiempos se incha d'aranyas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1501 |
32820 |
arasladear (t.) v. |
פגש בדרך מקרה |
|
no veo a fulano ke muy raramente; arasladeó ke me vino a ver djusto kuando lo tenía de menester (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1502 |
33160 |
ardje (t.) m. |
דבר מה מבוקש, שמחפשים אחריו, דבר אהוב, דבר מה אפנתי, פופולרי |
|
la múzika es mi ardje (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1503 |
33170 |
ardor m. |
להט, התלהבות, להיטות, דבקות; התפרצות |
|
meterse kon ardor al lavoro (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1504 |
33220 |
arena f. |
חול; אבן בכליות; זירה |
|
komo la arena de la mar (Nehama) |
|
tener arenas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1506 |
33240 |
arenal m. |
חוף, קרקע חולית; החול שנגרף בידי הנהר |
|
el rio pasa, el arenal keda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3405 |
33620 |
arina f. |
קמח |
|
ke se fizo la farina? makarrones i tayarines (Nehama) |
|
onde no ay arinya, ay mofina (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1507 |
33820 |
arka f. |
תיבה, ארון (הברית) |
|
la arka de Noah (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1508 |
33830 |
arká (t.) f. |
אחוריים, עגבות; תמיכה, סיוע; מטען גב |
|
págale al ammal kuando deskarga la arká (Nehama) |
|
al tiempo de las kapitulasiones, el ke era de kónsolo tenía arká (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1510 |
34010 |
arko/arkol m. |
קשת (בענן), קשת (נשק), קשת (כינור); קימור, ארקדה; קולב |
|
kuando el Dio esta arraviado, el desvaina su espada ke es el árkol (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1511 |
34050 |
arlí (t.) adj. |
מריר - חש מרירות (בשל כשלון, אכזבה) |
|
mijor es de no favlarle en esta ora, esta mucho arli (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1512 |
34370 |
arnasio m. |
דור |
|
kada arnasio tiene sus uzos i kostumbres (Nehama) |
|
en kada arnasio el djidyo tiene su martirio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1514 |
34600 |
arraigado adj. |
מושרש, משריש |
|
visio del djugo arraigado (Nehama) |
|
malisya arraigada en el korasón (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1516 |
34610 |
arraigar v. |
היכה שורש |
|
arraigar manyas buenas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1517 |
34680 |
arrankar v. |
עקר, עקר מן השורש; קטף, תלש בכח, קרע, שבר |
|
arrankar un arvol (Nehama) |
|
arrankar a uno de la taverna (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1519 |
34720 |
arrankarse v. refl. |
נעקר, נקרע מעל; נכסף, השתוקק; נעצב |
|
arrankarse los kaveyos/los vestidos (Nehama) |
|
me s'arranka el koraso (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1521 |
34780 |
arrapada f. |
תספורת חפוזה, תגלחת חפוזה |
|
estava mucho adjilé, en dos arrapadas me fize la barva (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1522 |
34900 |
arraparse v. refl. |
הסתפר, התגלח, הסתרק |
|
mora onde se arrapa el guerko (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1523 |
34970 |
arrasgar v. |
קרע |
|
arrasgar un papel/un kontrato: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1524 |
35080 |
arraskar v. |
גירד |
|
kada uno se arraska onde le kome (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1525 |
35100 |
arraskatina f. |
גרדת (מחלה), גירוד כרוני |
|
para arraskatina, para salpuyido, para todo vale (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1526 |
35150 |
arrastada (port.) f. |
משיכה בכוח |
|
arrempusar un almario en una arrastada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1527 |
35220 |
arrastando adv. |
בבטלה, ללא תעסוקה |
|
kedar/deshar arrastando (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1528 |
35230 |
arrastar (port.) v. |
גרר, סחב, סחף, משך אחריו; נשרך, נהג בעצלתים; החריב, הרס |
|
esta ropa se topa arrastando al charshi (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1529 |
35350 |
arravdonozo adj. |
הרסני |
|
un río arravdonózo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1530 |
35370 |
arraviado adj. |
כועס, כעוס, נרגז; נדהם |
|
parese un arraviado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1531 |
35380 |
arraviar v. |
הכעיס, הרגיז; לא עמד בדבריו; סירב לשלם חובו אחרי הפסד במשחק |
|
vamos a djugar, ama no ay arraviar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1532 |
35390 |
arraviarse v. refl. |
התרגז; לא עמד בדיבורו; העמיד פני כועס כדי להשתמט מחובה; נדהם מכל דבר; ייסר, הוכיח;היהמסוכסך עם |
|
siénteme sin arravyarte (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1533 |
35530 |
arrazonarse v. refl. |
הצדיק עצמו, הסביר עצמו |
|
me afeó primero por mi kondota, ma kuando me razoni kon el, atorgó ke se avía yerrado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1534 |
35540 |
arrebashado adj. |
מושפל, מדוכא |
|
toparse arrebasado (Nehama) |
|
este manseviko se siente arrebashado porke no puede gastar komo sus kompanyeros (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1536 |
35570 |
arrebashar v. |
השפיל, זילזל, העליב, השמיץ, הוציא לעז, לעג ל-, ביזה, הנמיך |
|
padre, si kieres bien a tu fijo, no lo grites delantre la djente, no lo arrebashes a ojos del mundo (Nehama) |
|
arrebashar a uno/a una ropa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1538 |
35620 |
arrebivir v. |
החיה, החזיר לתחיה, עורר מחדש; רענן, אושש, דירבן, המריץ |
|
arrebivir la lumbre: (Nehama) |
|
la mueva rekolta arrebivió la plasa (Nehama) |
|
la luvia arrebive las plantas (Nehama) |
|
se arrebivió el frío/la kalor (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1542 |
35630 |
arrebivirse v. refl. |
קם לתחיה; שמח; התגבר על ביישנותו |
|
tanto alavar al muerto no se arrebiva (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1543 |
35660 |
arreboltear v. |
התסיס, הגעיש, ריגש; הפךאת הסדרים, בלבל את הסדר; נעשה גס |
|
esta kriatura, kuando viene, arreboltea la kaza, ke no manke (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1544 |
35670 |
arreboltearse v. refl. |
יצא מן השגרה/מןההרגלים/משלוותו |
|
no tróko de kaza por no arreboltearme (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1635 |
35860 |
arredondear v. |
עיגל; פישט |
|
arredondear una suma (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1636 |
35940 |
arrefolgar v. |
נח, התרווח; נהנה אחר סילוק מטרד |
|
en una buena kama se arrefolga (Nehama) |
|
la servidera está lazdrando de la madrugada fine media noche i no arresfolga (Nehama) |
|
el sabá es día para arrefolgar: (Nehama) |
|
la yaká me estava sekando, la anchí i arresfolgí (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1641 |
36030 |
arrefreskar v. |
ריענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
|
arrefreskar el agua/el vino (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1642 |
36070 |
arregada f. |
זילוף, טפטוף; השקאה קלה |
|
fazer una arregada antes de barrer para ke no se alevante polvorina (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1643 |
36090 |
arregadika f. |
הזלפה, זילוף, התזה; גשם קל, זרזיף |
|
una arregadíka de azeite: (Nehama) |
|
una arregadíka abate la kalor (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1645 |
36100 |
arregado adj. |
מושקה; מפריז במתן אשראי; מרושל, לא מסודר |
|
el merkader mucho arregado korre grande ríziko en tiempo de gerra (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1646 |
36160 |
arregalar v. |
פינק, הנעים, גרם הנאה, ליטף; גילה חיבה לבן משפחה; נתן מתנה |
|
arregalar un vestido (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1647 |
36170 |
arregalarse v. refl. |
התפנק, חיפש פינוקים, התפנק במיטה, נהנה, התענג; התחנחן כדי לבקש טובה |
|
arregalarse kon los suyos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1648 |
36220 |
arreglado adj. |
מסודר, ערוך; מתון; בעל הרגלי סדר וחסכון; מסורגל |
|
es un ombre muy arreglado (Nehama) |
|
un papel arreglado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1764 |
36350 |
arrejistado adj. |
בוש, נכלם, מבויש |
|
se prezentó ende el mestro muy arrezistádo porke no se avia ambezado la lision (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1650 |
36430 |
arrekavdar v. |
גבה, גבה מיסים, גבה חוב;קיבל בחזרה |
|
arrekavdar una devda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1651 |
36440 |
arrekavdarse v. refl. |
קיבל כסף בחזרה, קיבל בחזרה את מה שאיבד |
|
mucho mal yevo fin agora, de agora endelantre se lo va arreekavdar todo kon su demazia (Nehama) |
|
avia piedrido mucha para ma kontinuo a djugar i se arrekavdó todo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1653 |
36450 |
arrekayentar v. |
חימם, הרתיח; חימם שוב |
|
arrekayentar la supa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1654 |
36560 |
arrekojer v. |
אסף, כינס, ריכז, קיבץ, קבץ, צבר, ליקט; הקהיל; הלביש, כיסה; מיזגאוויר החדר; נתקף התכווצויות בפה |
|
arrekojer el grano/el revanyo/la kolada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1655 |
36840 |
arrekuzir v. |
תפר שוב, תפר מחדש, הטליא |
|
arrekuzir la ropa/la kolada/las kalsas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1656 |
36860 |
arrelumbrado adj. |
מואר, מובהר, מאוייר; זוהר מאושר |
|
arrelumbrada ke le vea el alma/la vista! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1657 |
36890 |
arrelumbrar/se v./v.refl. |
האיר, הבהיר, זהר, קרן; שפך אור; הואר; שימח |
|
arrelumbrar las kayes (Nehama) |
|
todo lo ke arrelumbra no es oro (Nehama) |
|
en este kandil ke mos arrelumbre! (Nehama) |
|
la anyada ke mos arrelumbre/me arrelumbre la anyada! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1661 |
36910 |
arrelustrear v. |
ציחצח, הבריק |
|
arrelustrear las kundurias/el kovre/el tavlado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1662 |
36920 |
arremanear v. |
נענע, זעזע; החזיר/העלהלזכרון |
|
arremanear yagas pasadas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1663 |
36940 |
arremangada f. |
הפשלת שרוולים לצורךעבודה; מאמץ קצר ומרוכז בעבודה |
|
en dos arremangadas una buena servidera se lambe la kaza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1664 |
36960 |
arremangar v. |
הפשיל שרוולים |
|
arremangar las mangas/el pantalón (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1665 |
37000 |
arremansevar v. |
הִצְעִיר, חידש נעורים, נתן מראה צעיר יותר |
|
este vestido lo arremanseva (Nehama) |
|
kon el aire de la muntanya se arremansevó (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1667 |
37060 |
arrematado adj. |
כלה/הושמד בידי שמים; שסולק ממקומו |
|
arrematado lo vea! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1668 |
37090 |
arrematasión (port.) f. |
השמדה, כליה, אבדן; השתחררות ממישהו מטריד |
|
no es djusto ke le de ni el kuarto de lo ke demanda kon gritos, ma no kyero pelear; arrematasión! dale lo ke demanda i ke se kede kayado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1669 |
37120 |
arremediar v. |
תיקן, ריפא, הסדיר; סייע, עזר, סעד |
|
arremediar a un danyo (Nehama) |
|
arremediar al hazino/al prove es un dover (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1671 |
37130 |
arremediarse v. refl. |
הסתדר, ניצל, מצא תקנה, מצא פתרון; עשה שימוש ב-, הסתדר במה שיש (בהעדר כלים) |
|
arremédiate kon lo ke tyenes i no demandes de ninguno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1672 |
37190 |
arremeterse v. refl. |
החלים, חזר לאיתנו, שיקם את מעמדו; שיקם הונו |
|
el tiempo se arremetió (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1673 |
37210 |
arremetido adj. |
שהחלים, שהבריא; שהשתקם כלכלית; משוקם |
|
estava muy flako, agora ya está mas arremetido: (Nehama) |
|
despues de ave kedado sin un devente, parese mas arremetido (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1675 |
37230 |
arremirante adj. |
דומה |
|
dos mobles arremirantes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1677 |
37280 |
arremojar v. |
הרטיב, הטביל, לחלח, ריכך במים |
|
arremojar masá (Nehama) |
|
en verano se tiene menester de arremojar el garón kon bevidas freskas (Nehama) |
|
arremojar flores/la tierra (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1676 |
37320 |
arremoshkar v. |
בדק, חיפש בדקדקנות, חיטט |
|
me kansi a aremishkar en todos los burakos, no pude topar lo ke buskava (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1680 |
37340 |
arrempushadika f. |
דחיפה קלה; עידוד קל, דרבון קל |
|
ya se muere por asentarse al piano, la arrempusadika kiere (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1681 |
37370 |
arrempushar v. |
דחף בכוח, הדף; דירבן; דחה; דחה (דבר לא רצוי); הסיט/הזיז דבר מה ממקומו בדחיפה; בלע (דמעות צחוק) |
|
tomar una likor/un kavé para arrempushar el komer (Nehama) |
|
kale arrempushar al haragan para ke lavare (Nehama) |
|
arrempushar las lágrimas/las rizas (Nehama) |
|
arrempushar la boda (Nehama) |
|
arrempushar las eskadensias de los pagamientos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1686 |
37400 |
arrenovar v. |
חידש, רענן, העלה מחדש לזכרון; חזר (על); עדכן |
|
arrenovar los órdenes/las enkomendansas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1687 |
37420 |
arrepensar v. |
העמיק לחשוב, חשב פעמיים, חשב פעם נוספת; היסס |
|
pensa i arrepensa antes de kazarte (Nehama) |
|
me están proponiendo de entrar en un fecho muevo; lo penso i lo arrepenso antes de dechidirme (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1689 |
37540 |
arrepozado adj. |
שקט, רגוע, רוגע |
|
luvia arrepozada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1690 |
37640 |
arrepudiar v. |
ביזה, לעג בפומבי; גרש (את אשתו), נתן ספר כריתות/גט |
|
el maestro deve guadrarse de arrepudiar al elevo delantre sus kompanyeros (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1691 |
37750 |
arresekado adj. |
מיובש, מצומק, מקומט |
|
viejo i arresekádo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1692 |
37770 |
arresekarse v. refl. |
התייבש, הצטמק |
|
kuando las luvias tadran las plantas se arresekan (Nehama) |
|
al no bever nada se arreseka el garón (Nehama) |
|
el no komer frutos ni zarzavá arreseka los entestinos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1695 |
37810 |
arresentado adj. |
מסודר, ערוך, מאורגן; מיושב, שקול, מתון; מסודר היטב במקצוע, שחייו יציבים מסודרים; דייקן; ללא רבב |
|
una vida arresentada (Nehama) |
|
un fecho arresentádo (Nehama) |
|
una luvia arresentada: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1698 |
37830 |
arresentar v. |
סידר, ארגן, ערך, עבר לחיים מסודרים; הביא מישהו לחיים מסודרים; השקיע את הפסולת; יישב; חיבר, כתב |
|
arresentar la kaza/arresentar los rafes/arresentar la butika/arresentár un kashón (Nehama) |
|
arresentar un diskorso (Nehama) |
|
arresentár un fecho (Nehama) |
|
estava atavanado, ya arresentó: (Nehama) |
|
el vino, el vinagre, el azeite arresentan (Nehama) |
|
el kavé/el bikarbonato de soda arresentan (Nehama) |
|
arresentó el tiempo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
10113 |
38000 |
arresgatar v. |
שחרר, חילץ, גאל, פדה |
|
rezgata tu nasion oprimida, prendida en poder de tiranos (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1714 |
38060 |
arresivir v. |
קיבל, קיבל פני, השיג |
|
arresevir keshas/arresevir ensultos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1715 |
38110 |
arreskaldada f. |
רמץ, שארית הבערה מתחת האפר |
|
meter el komer a kayentar en la arreskaldáda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1716 |
38150 |
arreskovdado adj. |
שרוע אפרקדן, שרוע ברפיון אברים; חסר דאגה; מסב (''כולנו מסובין'') |
|
komer arreskovdado (Nehama) |
|
no tiene mas penserios, ya puede estar arreskovdádo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
935 |
38160 |
arreskovdarse v. refl. |
נרגע, הפיג מתיחותו, התרגע, נח, הסב, נשען על מרפקו |
|
arreskovdarse a la meza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1718 |
38170 |
arreskunyado adj. |
שרוט; מעודן |
|
un komeriko arreskunyádo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1719 |
38250 |
arresponder v. |
ענה, השיב; הגיב; קיים התחייבות, עמד בהתחייבות |
|
no arresponde kuando le favlan (Nehama) |
|
di dos bueltas kon la yave, la yevadura no arresponde (Nehama) |
|
mi fijo tiene mucho gaste i no gana, fin aki, le pude arresponder, mas no puedo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1722 |
38270 |
arrestar v. |
עצר, אסר, חבש בבית סוהר;עצר את הפעילות/ההליכה; עצר לביקורת |
|
arrestar a un ladrón (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1723 |
38320 |
arresumido adj. |
מבושל היטב (אחר שכל הנוזלים התאדו) |
|
albóndigas arresumidas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1724 |
38330 |
arresumir v. |
זב; דלף, פלט נוזלים; לבשל אוכל עד איוד כל הנוזלים |
|
la karne kruda arresume (Nehama) |
|
arresumir el peshe (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1726 |
38350 |
arresvalada f. |
החלקה, גלישה |
|
se dio una arresvaláda i se le rompió el braso (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1727 |
38360 |
arresvaladera f. |
משטח החלקה; מקום חלקלק |
|
despues de la nieve, ay muchas arresvaladeras en las kayes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1728 |
38400 |
arresvaladura f. |
החלקה, גלישה; כשלון חרוץ; מוות |
|
pedrió toda la para en una arresvaladura (Nehama) |
|
ke le akontesió? la arresvaladura? (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
10114 |
38410 |
arresvalamiento m. |
החלקה, גלישה; כשלון מתמשך |
|
sea su kamino eskuridad i rezvalamiento i el anjel de adonay los persiga (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1730 |
38430 |
arresvalar v. |
החליק, גלש; אכל בבולמוס |
|
arresvala bueno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1731 |
38460 |
arresvalo m. |
החלקה |
|
ay mucho yelo en basho: aki un arresvalo kosta una pierna (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1732 |
38520 |
arretornarse v. refl. |
חזר להכרה; לחוש בטוב מחדש |
|
le tomó un desmayo i se estruyó el mundo para ke se arretornara (Nehama) |
|
ay mucho frío, akí se arretornan los guesos del kayentor (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1734 |
38530 |
arretorser v. |
פיתל, עיוות, כיווץ |
|
arretuerser el filo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1735 |
38550 |
arretorserse v. refl. |
התפתל |
|
kien no siente a su muzerika se arretuerse la orejika (Nehama) |
|
arretuersérse el mostacho: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1737 |
38680 |
arrevanso m. |
חסכון |
|
el moso se merkó un vestido kon sus arrevansos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1738 |
38710 |
arrevatado adj. |
חטוף, שדוד, שנטרף; שנבלע; שבושל בחפזון; צעקני (צבע) |
|
un komer arrevatádo (Nehama) |
|
el pan salió arrevatádo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1740 |
38750 |
arrevatar v. |
חטף, שדד, גזל, לקח בכח; טרף; חטף אות (בדיבור); חטף כמו לחמניות טריות |
|
echarse a arrevatar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1741 |
38870 |
arreventar v. |
פוצץ, ניפץ; זלל בבולמוס, טָרַף |
|
arreventar los pechos (Nehama) |
|
arreventar de reir (Nehama) |
|
ke se arrevénte!: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1744 |
38890 |
arreventarse v. refl. |
נפטר, מת; התפוצץ, התנפץ, התפרץ; רתח בחוזקה, התפקע, עלה על גדותיו (ברתיחה) |
|
arreventarse del yoro/de los yoros (Nehama) |
|
arreventarse de komer (Nehama) |
|
la fuente esta arreventandose (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1746 |
38910 |
arreverter v. |
עלה על גדותיו, גלש |
|
no deshes arreverter el kaldo, kita la oya de la lumbre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1747 |
38940 |
arreverterse v. refl. |
עלה על גדותיו, גלש; שפך את ליבו |
|
el kavé/el kaldo se arrevierte (Nehama) |
|
se arrevertio la djepya/el lavador (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1749 |
38950 |
arrevertido adj. |
מלא עד גדותיו |
|
tener la kaza/el kaniyé arrevertidos (Nehama) |
|
sala arrevertida de djente (Nehama) |
|
estar arrevertido de liras (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1752 |
38960 |
arrevertiendo adj. |
מלא מדי, גולש |
|
un kopo/un chini/una bolsa arrevertiendo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1753 |
38980 |
arrevés adv. |
בהיפוך, באופן הפוך |
|
me se hue el bokado arreves (Nehama) |
|
kuando se mete la kamiza arreves, por yerro es ke va a aver alguna boda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1755 |
39050 |
arrevesar v. |
הקיא |
|
arrevesó todo lo ke komió (Nehama) |
|
lo arrevesó la mar (Nehama) |
|
ganas de arrevesar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1758 |
39160 |
arreyevar v. |
סבל, עבר סבל; השלים עם; הכיל |
|
esta fragua arreyeva otros dos pyanos (Nehama) |
|
vino ke arreyeva agua: (Nehama) |
|
no me lo arreyeva el alma (Nehama) |
|
arreyevar la dolor (Nehama) |
|
no puedo arreyevár esta gaava (Nehama) |
|
no se puede mas arreyevár: fin aki jue (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1765 |
39400 |
arriftar v. |
העמיד מחדש, זקף; תיקן טעות (דיבור, כתיבה), תיקן את הקורא בתורה |
|
el mestro arrifta al elevo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1766 |
39420 |
arrihado adj. |
מקומט, מצומק |
|
tener las karas arrihadas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1767 |
39490 |
arrimar v. |
נשען, נסמך על; השעין, סמך; הניח לזמן מוגבל; נתן מחסה; ערם (ערימה) |
|
vo a arrimar este forsel a la puerta tuya, de akí un poko vo a pasar a tomarlo (Nehama) |
|
arrimar un espejo a la pared: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1769 |
39500 |
arrimarse v. refl. |
נשען; חסה, מצא מחסה/מקלט זמני; הכין עצמו למנוחה קצרה |
|
arrimarse en buena espaldera/en buen lugar (Nehama) |
|
kien en buen arvol s'arrima buena solombra lo kovija (Nehama) |
|
tener onde arrimarse (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1772 |
39690 |
arriva adv. |
למעלה |
|
favlar de arriva abasho (Nehama) |
|
meter todo de arriva abasho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1774 |
39810 |
arrivar v. |
הגיע; עגן; הצליח; קרה |
|
arrivar a su eskopo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1775 |
39820 |
arrivo m. |
הגעה |
|
el arrivo del treno/del vapor/de la talika (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1776 |
39880 |
arrodeada f. |
הקפה, תנועה הקפית; חקירה מקיפה |
|
kon dos arrodeadas le fize eskudiar todo lo ke me estava eskondiendo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1777 |
39890 |
arrodeadero m. |
סחרור מעצבן |
|
ya me dates ganas de gamitar kon este mal arrodeadero (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1778 |
39900 |
arrodeado adj. |
מוקף |
|
estar arrodeado de flores/arrodeado de amigos/de enemigos/de perros/de espiones (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1779 |
39930 |
arrodeamiento m. |
חיפושים ממושכים (אחר מה שאבד); סחרחורת |
|
arrodeamiénto de kavesa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1780 |
39940 |
arrodear v. |
סובב, הקיף, סבב, חג, גלגל; תעה, שוטט ללא מטרה; חיפש בכל מקום |
|
la tierra arrodea al torno del sol (Nehama) |
|
arrodear una muntanya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1782 |
40020 |
arrodearse v. refl. |
הסתובב, התגלגל, הסתחרר; הקיף עצמו ב-; חיפש משהו שלא נמצא במקומו; הִתְיַפָּה |
|
arrodéate por ende mi (Nehama) |
|
s'está arrodeando la ravia/el pleito (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1784 |
40070 |
arrodiyarse v. refl. |
כרע ברך |
|
al tiempo, en envierno, la famiya entera se arrodiyava alderedor del fogarero (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1785 |
40130 |
arrogar v. |
הפציר, התחנן, הפגיע, ביקש, התפלל |
|
arrogar por las vidas/por los días de uno (Nehama) |
|
se está fazyendo del ke no kiere, ma si no le dan, va a venir a arrogar (Nehama) |
|
no tengo menester de apregonar la ropa, me vienen a arrogar para ke venda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1810 |
40160 |
arrojado adj. |
מושלך, זרוק; גולה, מגורש, מורחק, מסולק, מוחרם, מנודה; זנוח, דחוי |
|
piedra i palavra arrojadas no atornan atrás (Nehama) |
|
el borrachón, el aboltado son arrojados i apedreados (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1812 |
40200 |
arrojar v. |
גרש, סילק; הדף, זרק, יידה, השליך, הטיל, דחה; פלט; גרש; שתה בלי להשתכר; פיטר |
|
ay oras de arrojar piedras i oras de arrekojer piedras (Nehama) |
|
arroja la piedra i eskonde la mano (Nehama) |
|
arrojar la pará (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1815 |
40240 |
arrojarse v. refl. |
השליך עצמו; הסתכן; הזדמן (הופיע במקום כלשהו לעתים רחוקות); השליך נפשו מנגד |
|
en vezes se arroja por akí (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1788 |
40370 |
arrovar v. |
גנב, חטף, הונה, רימה, גזל |
|
echarse a arrovar (Nehama) |
|
toma fama buena y echate a arrovar (Nehama) |
|
el ke arrova peka una vez, el ke sospecha tres i kuatro (Nehama) |
|
el ke se se arriva un mishkita se apareja el kilif (Nehama) |
|
a kien finye i amasa no le arroves la masa (Nehama) |
|
el ke se atrive a arrovar, se atrive a djurar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
6733 |
40440 |
arroyo m. |
נחל, פלג, יובל, זרם |
|
i seran trastornados sus arroyos por pez i su polvo por ashufre (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1816 |
40450 |
arroz m. |
אורז |
|
arroz kon leche (Nehama) |
|
todo este kaldo i este arroz son por vos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1818 |
40580 |
arrufiar v. |
היזה, הזליף, התיז, ריסס, השקה, שפך |
|
ser arrufiado por la luiya (Nehama) |
|
en lo ke está favlando me está arrufiando entero (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1820 |
40590 |
arrufiarse v. refl. |
התבשם, התיז על עצמו בושם |
|
arrufiar se kon kolonya/kon lavanda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1821 |
40790 |
arte m. |
אמנות; נכל, הונאה; ערמה |
|
de lunes a martes pokos son los artes: (Nehama) |
|
no tener ni arte ni parte en un fecho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1823 |
40970 |
artíkolo m. |
מאמר; פריט; סחורה; סעיף; פרט; (בדקדוק:) תווית |
|
vender todo modo de artikolo de komanya/de teshidos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3407 |
41120 |
arto adj. |
שָּׁבֵעַ |
|
estar arto i kontente: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3408 |
41170 |
artura f. |
שׂובע, רוויה |
|
dar fartura a las mangas de un vestido (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1824 |
41250 |
árvol m. |
עץ, אילן |
|
kien en buen arvol se arrima, buena solombra lo kovija (Nehama) |
|
tal arvol, tal fruto (Nehama) |
|
arvoles pekan, ramales la yoran (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1827 |
41430 |
arzoal/arzuhal (t.) m. |
עצומה |
|
se kiere ecado arzoal para favlarle (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1828 |
41540 |
asaetado adj. |
'דקור מהרבה חיצים'' - זכה לביקורת קטלנית ולועגת |
|
estar asaetado de todas las partes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1829 |
41700 |
asaná bukata- dar asaná bukata (t.) |
להכות מישהו מכות נאמנות |
|
dar asaná bukáta (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1830 |
41810 |
asaro (ebr.) m. |
חרדה; דאגה, חשש |
|
en tiempo de gerra/de bombardeo/de terretemblo, los asaros son de kada ora, de kada punto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1831 |
41830 |
asarse v. refl. |
חש חום חזק; איבד ממון רב |
|
se está asando de la kayenturara (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1832 |
41940 |
asaventarse v. refl. |
התעניין ב-, ביקש מידע אודות; החכים |
|
me proponen a fulano por yerno; me vo asaventar sovre el (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1833 |
42170 |
asegir v. |
רדף, דלק אחרי; הטריד, הציק בליהרף, לחץ מישהו לעבודת יתר |
|
asegiyir al ladrón (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1834 |
42190 |
asegitina f. |
הטרדה, בריחה מהירה (של נרדף); מתח, מתיחות |
|
el viernes, la balabaya estava en una asegitina para aprontar todos los aparejos del sabá (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1835 |
42240 |
asegún prep. |
לפי, כמו, בדיוק כמו, בו ברגע ש- |
|
asegun vino se hue: (Nehama) |
|
asegun entró se asentó a komer (Nehama) |
|
asegun dizen, vamos a tener buena rekolta (Nehama) |
|
asegún fazes te farán: (Nehama) |
|
asegun va el djidió lo ayuda el Dio (Nehama) |
|
asegun la nariz el panarís (Nehama) |
|
asegun da el aire abolta la vela (Nehama) |
|
asegun le dio entre mushos i kara lo puedía siegar (Nehama) |
|
asegun asembras akojes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1844 |
42280 |
asegundear v. |
שנה, חזר ואמר; אכל שנית |
|
le agradó el komer i asegundeó (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1845 |
42420 |
aseladar v. |
צפה, ארב, טמן פח, טמן מלכודת, עקב אחרי, ריגל; רימה, הונה |
|
el kachador aselada al pasharo (Nehama) |
|
en la eskurina de la nochada, el bolsero aselada al pasante (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1847 |
42470 |
asembrado adj. |
זָרוּעַ; מזדקר, נגלה פתאום; בודד, גלמוד באין איש מסביבו |
|
una kaza asembrada en medio el kampo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1848 |
42510 |
asembrar v. |
זָרַע; פיזר דברים על כל עבר, זרע מהומה |
|
unos asembran, otros akojen (Nehama) |
|
lo ke asembras akojes (Nehama) |
|
komo l'asembras l'akojes (Nehama) |
|
asembrar toda la ropa en medio (Nehama) |
|
kien asembra akoje (Nehama) |
|
onde no lo asembran lo akojen (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1854 |
42530 |
asembrarse v. refl. |
הזדקר, הופיע לפתע לפני מישהו |
|
ensupeto mos se asembró (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1855 |
42540 |
asemejado adj. |
דומה, מושווה, מוצב לשם השוואה; בר השוואה |
|
la kriansa umana es asemejada a el tiesto roto, a la solombra ke pasa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1856 |
42570 |
asemejansa f. |
דמיון, קירבה, אנלוגיה |
|
ándjel/guerko en asemejansa de ombre (Nehama) |
|
maestro de maderos tendio linia asenyalalo kon la almagra azelo kon las aplanaderas i kon el kompas lo asenyala i azelo komo asemejansa de varon (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1857 |
42590 |
asemejar v. |
דמה ל-; השווה; הופיע |
|
no asemeja una koza kon otra: (Nehama) |
|
dos personas ke se asemejan komo dos medios (Nehama) |
|
me se asemejó: 'il m'a semblé (á tort), je me suis fait illusion'. (Nehama) |
|
no asemeja una koza kon otra (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1860 |
42640 |
asementar v. |
יָסַד, יִסֵּד, בנה, חיזק; הרה רעיון שתוצאותיו שליליות |
|
maldicho sea el día ke se asementó este fecho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1861 |
42680 |
asender (port.) v. |
הדליק; בהשאלה: נתן השראה, הלהיב |
|
asender la lumbre/un sigaro/la lampa/el fenel (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1862 |
42735 |
asendiendo adj. |
דולק, דלוק |
|
la karraya keda asendiendo fina ke s'eskapa l'azeite (Nehama) |
|
la noche, kuando viene la ora de ir a echar, no se desha las luzes asendiendo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1864 |
42760 |
asentada f. |
זמן ישיבה; ישיבה; משל, סיפור דמיוני שנועד לרמות או לשעשע |
|
se kome un pan en una asentada (Nehama) |
|
buena estava la asentada de los fijos de Yaakov kuando amostraron a su padre la kamiza de Yosef de seda manchada de sangre para fazerle kreer ke el desgrasiado ninyo avía sido la prea de una alimanya mala mientres ke lo avían vendido komo esklavo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1866 |
42850 |
asentado adj. |
יושב, ישוב, מיושב, עומד יציב במקומו; מסודר במקצועו |
|
al teatro, kuando ay resiento, todos los asistientes están asentados (Nehama) |
|
fragua bien asentada sovre sus fondamientos (Nehama) |
|
estar asentado en un fecho: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1869 |
42900 |
asentar v. |
הושיב, יישב; ארגן; חיבר (שיר, סיפור); הותיר משקע |
|
asentar una karta/una kantiga/una konseja (Nehama) |
|
esta bluza asenta bueno (Nehama) |
|
el kavé/la azeite/el vino/el vinagre asentan (Nehama) |
|
asento la nieve (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1873 |
42920 |
asentarse v. refl. |
ישב, התיישב; התיישב בכל כובד משקלו; שקע בשל כובד משקלו; נפל על הכסא; פשט רגל |
|
asentarse bina fraguada sovre un terreno fofo se asenta (Nehama) |
|
me deve una suma de ay tiempo i no me paga, me embió una ropa para ke la remeta a su ermano, me asentí enriva (Nehama) |
|
este merkader se asentó (Nehama) |
|
i atristarsean i alimunyarsean sus puertas i sera limpia ala tierra se asentara (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1883 |
43010 |
asentensiar v. |
הרשיע, גזר דין, חייב בדין;העניק |
|
lo ke el Dio asetensia akeyo es (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1876 |
43080 |
aser (ebr.) adv. |
פחות, חסר (''שמונה חסר שתים נותן שש''); |
|
aser ocho aser tres kedan sinko (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1877 |
43090 |
aser ke conj. |
בעוד ש-, בכל זאת, אף על פיכן, למרות ש- |
|
dizen ke es muy riko, aser ke yo se de adientro ke pedrió toda su fortuna al djugo (Nehama) |
|
me kiere venir a vijitar, aser ke yo no puedo kalar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1879 |
43180 |
aserko m. |
התקרבות, גישה |
|
aserko al aserko de peshj, la balabaya faze la kaza djaspes0 (Nehama) |
|
a los aserkos de la boda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1881 |
43260 |
asetensiado adj. |
מי שנגזר עליו (מן השמים, מיד הגורל) |
|
se murió malgrado todos los kuidos, ya lo tenía asetensiado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1882 |
43270 |
asetensiador m. |
גוזר הדין |
|
el Dio es asetensiadór (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1917 |
43580 |
ashikyaré (pers.) adv. |
בגלוי, בבהירות, בלי לחמוק |
|
no se trava de arrovar asikyaré (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1918 |
43670 |
ashkiná- a la ashkiná (t.) prep. |
לחיי, לכבוד |
|
bevamos a la ashkina de fulano (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1920 |
43680 |
ashkulsún/ashkulshún! (t.) interj. |
הידד! בראבו! (באירוניה) |
|
se echo a arrovar, ashkulsun! ... (Nehama) |
|
supo deshar el sigaro, ashkulsun (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1921 |
43740 |
ashlik (t.) m. |
דמי כיס, מעות; דמי שתיה |
|
a la okazión de las fiestas es uzo de dar ashlik a los fijos/a los servidores (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
6736 |
43750 |
ashorka f. |
צמיד, אצעדה (צמיד לרגל) |
|
las kofias i las ashorkas i las trensas i djoyas de el pecho i los orejales (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1922 |
43770 |
ashotear v. |
הצליף (ביד או בשוט); דירבן |
|
La mestra esta ashoteando a la servidera sin kedar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1923 |
43780 |
ashufre m. |
גופרית; צבע גופרית; גפרור |
|
se le fizo la kara ashufre (Nehama) |
|
i seran trastornados sus arroyos por pez i su polvo por ashufre (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1924 |
43810 |
ashufrearse v. refl. |
קיבל צבע גופרית, החוויר, הצהיבו פניו |
|
a la ropa mal lavada se ashufrea (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1926 |
43820 |
ashugar m. |
נדן, נדוניה, מערכת לבוש לכלה |
|
ashugar i kontado te puedo dar, la buena ventura vátela a buskar (Nehama) |
|
dar/traer ashugar i kontado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1884 |
43930 |
así adv. |
כך, ככה |
|
fazme este plazer/esta favor, asi tengas bueno/asi el Dio te de/asi el Dio te akontente (Nehama) |
|
asi no te muera/asi bivas muchos anios/asi el Dio te kite a salvasion/asi te vea kazado (Nehama) |
|
asi biva yo/asi el Dio me kite de apreto/asi me bivan los fijos (Nehama) |
|
asi-bátupadre (asi biva tu padre) (Nehama) |
|
asi-batumadre (asi biva tu madre) (Nehama) |
|
asi-balfijo (asi biva el fizo) (Nehama) |
|
asi-basinyó (asi biva tu sinyor padre) (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1891 |
44100 |
asigido adj. |
נרדף; נחפז, ממהר, פועל בחפזון; עמוס, עמוס לעייפה, עמוס בעבודה |
|
asigido en sus fechos (Nehama) |
|
akorrido i asigido (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1893 |
44110 |
asigir v. |
רדף, דלק אחרי; עקב אחרי, הלך בעקבות; היה ערני, היה על המשמר; דירבן, דחק; הציק ל-, הטריד |
|
asigiyir la servidera (Nehama) |
|
asigiyir a uno fin a la muerte (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1928 |
44500 |
asindá adv. |
בין כה וכה, בכל אופן |
|
no se va mas a la eskola, asindá no estava ambezando nada: (Nehama) |
|
me se manchó el vestido, no emporta; asindá ya no me lo iya a meter mas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1929 |
44690 |
asívar m. |
אהל, אלווי (סוג של צמח), אסיבר |
|
para destetar a la kriatura la alechadera fregava el pisón de kada pecho kon asivar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1930 |
44740 |
askeado adj. |
נתעב, גורם גועל |
|
ser askeado en todo modo de lugar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1931 |
44780 |
askearse v. refl. |
נגעל, מאס ב-, חש גועל ובחילה, דחה בבוז וזלזול |
|
se propuzo para un empyego, kreendo ke lo iyan a tomar komo direktor, se askeoentero kuando sentió ke lo achetavan solo komo kontavle (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1932 |
44900 |
askier m. |
חייל, איש צבא, לוחם; צבא; המון בלתי נעים |
|
me vino a vijitar i se trusho un askier entero kon si (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1933 |
44960 |
asko m. |
גועל, בחילה, מיאוס, קבס, גועל נפש, שאט נפש |
|
komer kon asko (Nehama) |
|
trae asko de sentirlo: (Nehama) |
|
asko me fize ke viniera kon mi al teatro; disho no, no (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1936 |
45100 |
aslahalí/aslahachí/aslahadjí (ebr.) adj. & m. |
בעל מזל, שמביא מזל והצלחה |
|
este fijo tne jue aslajali: 'cet enfant (en nais-sant) m'a porté bonheur'. (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1937 |
45210 |
asó perutá aharoná (ebr.) |
עד הפרוטה האחרונה, לגמרי |
|
un buen merkader paga sus devdas por apunto, aso peruta aharona (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1938 |
45220 |
asobreviado adj. |
כועס, רוגז, מרוגז, זועם |
|
lo vide mucho asobreviado i me traví de favlarle (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1939 |
45250 |
asodeser v. |
קרה, ארע, התרחש; הופיע לפתע |
|
esto asodese una vez en sien anyos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1940 |
45280 |
asofaifa/asofafia f. |
שיזף |
|
la asofafia es buena para la tose (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1941 |
45300 |
asoflamar v. |
גרם מעט חום; גירה, הרגיז; גרם (למישהו) להסמיק |
|
suvir la eskaklera muy presto asoflama (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1942 |
45360 |
asolado adj. |
בודד, מבודד, גלמוד, שומם |
|
kedo solo i asolado: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1943 |
45390 |
asolapado adj. |
נטוש, שומם, עזוב |
|
da espanto de morar en un lugar asolapado (Nehama) |
|
una kaye/una kaza asolapada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1945 |
45470 |
asoltado adj. |
משוחרר, מותר; סדוק, פגום, שהתפרק |
|
una mistraba asoltada (Nehama) |
|
un chini asoltado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1947 |
45510 |
asoltar v. |
שחרר; הפיץ, פלט לחות; החזיר; הניע; הפריד |
|
me aferró la mano, no me la asoltava: (Nehama) |
|
asoltar al prisionero (Nehama) |
|
asoltar ensultos (Nehama) |
|
en la salata el tomat, la alechuga asoltan, la patata embeve: (Nehama) |
|
la gayina godra asolta kaldo/gayina vieja no asolta kaldo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1952 |
45600 |
asoltarse v. refl. |
השתחרר; התמוסס; נסדק, נפגם; הופיע לפתע; התגרש; נפרד |
|
se asoltó de suyo el tapón de 1a redoma de de shampania: (Nehama) |
|
se asoltaron los perniles (Nehama) |
|
la soldadura de este tubo se asolto (Nehama) |
|
los atuendos de porchjelana se asoltan (Nehama) |
|
no uza a vijitar a su madre, ma algunas vezes se asolta por ende eya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1957 |
45680 |
asonadero m. |
נטיה לקינוח מתמיד של האף |
|
esta kon un mal asonadéro ke trae el alma al garón (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1958 |
45730 |
asonarse v. refl. |
קינח את אפו |
|
asónate, le dizen, se kita la nariz (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1959 |
45760 |
asoplador m. |
מניפה, מפוח, מאוורר; שפופרת ממתכת לכיבוי נרות ומנורות נפט (בעבר) |
|
asopladór de fierrero (Nehama) |
|
asopladór de lumbre (Nehama) |
|
asopladór para amatar lampas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1962 |
45780 |
asoplar v. |
נשב, נשף, אוורר |
|
asoplar la pavolia (Nehama) |
|
kien se kema en la chorbá asopla en el yagúr (Nehama) |
|
asoplar el kavé (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1965 |
45980 |
asote m. |
שוט, מגלב, פרגול; הלקאה, הצלפה |
|
dar asotes (Nehama) |
|
a la havrá, el elevo ke tenía negro komporto, resivia asotes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1967 |
45990 |
asoteado adj. |
מוכה, מולקה; מואשם, מבוקר |
|
estar asoteado de todas las partes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1968 |
46050 |
asovrindarse v. refl. |
קיים יחסי משפחה הדדיים; בא בקשרי משפחה עם (בנישואין) |
|
los maranos, en las tierras de Espanya i de Portugal, se asovrindaron kon las mas grandes famiyas katolikas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1969 |
46110 |
asperar v. |
חיכה, המתין, ציפה; קיווה |
|
vo a saltar por un fecho; aspérame aki una orika i mos iremos en una (Nehama) |
|
mal yevando, bien asperando: (Nehama) |
|
kien del Dio aspera no dezespera: (Nehama) |
|
no asperar de ningunos: (Nehama) |
|
i aspero azer uvas i izo lambrushkos (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1973 |
46140 |
asperarse v. refl. |
ציפה ל-, חש מראש |
|
asperar se a keshas (Nehama) |
|
asperar se a regrasiamyentos (Nehama) |
|
asperar se a una buena paga: (Nehama) |
|
asperadvos azno a la yerva mueva (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1977 |
46220 |
aspriko m. |
פרוטה, מטבע פחות ערך (אספרו קטן); נדבה |
|
kien da el aspriko tanye el cufletiko (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1978 |
46230 |
aspro adj. |
מחוספס, גס, חד, בעל טעם גס |
|
kien no resmira el aspro no mira el dukado (Nehama) |
|
kien resmira el aspro faya el dukado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1980 |
46250 |
aspur adj. |
הרוס, חרב |
|
fazer todo aspur (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1981 |
46260 |
asta prep. |
עד, עד ל- |
|
vo a asperarte asta manyana (Nehama) |
|
de Salonik asta Atena ay kinientos kilómetros (Nehama) |
|
asta ke no dizes nada, es ke ya estás de akodro (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1984 |
46610 |
asufriir v. |
טיגן; עינה |
|
asufriir la karne/el peshe (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1985 |
46800 |
asukarear v. |
המתיק, פיזר סוכר על; גיבש |
|
kon el tiempo la miel, el dulse se asukarean (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1986 |
46850 |
asukita f. |
תרופת סבתא (מתוקה או דומה לסוכר) |
|
la dolor destómago le paso kon una asukita ke le dyo la vieja del del vizindado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1987 |
46900 |
asumar v. |
סיכם (בחשבון) |
|
asumar el gaste (Nehama) |
|
no se asuma lo ke tiene gastado: (Nehama) |
|
las malisias de este ninyo no se suman (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1990 |
46930 |
asumir v. |
נטל על עצמו |
|
asumir una tareha (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1991 |
47080 |
atabafado adj. |
מוחנק, חנוק |
|
una boz atabafada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1992 |
47100 |
atabafar v. |
חנק, החניק, שינק; עמעם רעש (ע''י כסוי); כִּסָּה בבגדים עד מחנק |
|
atabafar la lumbre (Nehama) |
|
atabafar debasho las kolchas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1994 |
47200 |
atado adj. |
קשור, מחובר, מאוגד, צרור; מחוייב; אדוק |
|
Yo atado, tu dezatado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1995 |
47270 |
atadreser v. |
העריב (השמש, היום) |
|
me atadresió kuando estava ainda en kamino (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1996 |
47340 |
atagantozo adj. |
מייגע, מעייף, מלאה; מבחיל, מעורר גועל |
|
guezmo atagentózo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1997 |
47420 |
atahseado adj. |
שהוקצה לפי סידור עבודה; שנגזר בגזירת גורל |
|
lavoro atahseado: (Nehama) |
|
ya lo tenia atahaseado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1999 |
47450 |
atahsear v. |
חילק משימה, קבע לכל אחד את חלק העבודה שלו, קבע את המכסה; גזר את גורל .. |
|
el kapo lavoro atahsea el lavoro a kada lavorador (Nehama) |
|
la madre atahsea el komer de los fijos (Nehama) |
|
de los sielos atahsean, en kipur, la suerte de kada ombre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2002 |
47520 |
atakanar (ebr.) v. |
תיקן, סידר, ערך, ייפה, טיפח, קישט, ערך בתשומת לב והקפדה, הלביש יפה |
|
atakanar la kaza (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2003 |
47680 |
atán (ke) adv. |
גם, באותה מידה, ככל ש-, יותר |
|
es atan negro ke su ermano (Nehama) |
|
atan lo kuido, atan se va aflakando (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
6739 |
49860 |
atristarse v. refl. |
הצטער, נעצב, התעצב אל לבו, נעגם |
|
i atristarsean i alimunyarsean sus puertas i sera limpia ala tierra se asentara (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2005 |
49880 |
atrivido adj. |
חצוף, חוצפן, חסר בושת; נועז, אמיץ, נחוש, מסכן הכל, החלטי |
|
es mucho atrivído, se tripa a los arvoles/a los penyaskos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2006 |
49910 |
atrivirse v. refl. |
העז, נאזר עוז; התחצף; הסתכן; החליט, קיבל החלטה; סמך על, בטח ב- |
|
atrivirse a la muerte (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2007 |
50040 |
atudrido adj. |
מבולבל, מוכה אלם, נדהם, שאיבד את עשתונותיו, מעורפל, מטושטש; קל דעת, פזיז |
|
estar atudrido por la kayentura (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2008 |
50090 |
atuendo m. |
כלי, כלי מטבח; מי שמהססים להטיל עליו אחריות; סיר לילה |
|
el atuendo es negro! (Nehama) |
|
pedrer tiempo en atuendos (Nehama) |
|
basta tantos atuendos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
722 |
50300 |
augurarse v. refl. |
איחל לעצמו |
|
en oras de apretó vienen en vezes ganas de agorarse la muerte (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2011 |
50410 |
aumento m. |
גידול, תוספת, עליה ב-; התייקרות, עליית מחיר |
|
aumento en la komanya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2012 |
50430 |
aún conj. |
למרות, בלי להתחשב ב- |
|
venir al lavoro aunke hazino (Nehama) |
|
te vo a fazer la palavra aunke no lo mereskas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2014 |
50490 |
aunarse v. refl. |
התאחה, התאחד |
|
aunarse kon buenos, kon negros (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2015 |
50890 |
av (ebr.) m. |
אב (החודש) |
|
los primeros días de av son días de limunyo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
1616 |
50940 |
avagar adv. |
לאט, בנחת, בשקט, במתינות |
|
I todos ke digan kon el devagar (Moscona) |
|
kaminar avagar (Nehama) |
|
favla avagar (Nehama) |
|
avagar, no te kaygas! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2019 |
51000 |
avagariko adv. |
לאט, בנחת, בשקט, מתון |
|
favla avagariko para ke no te sientan los otros (Nehama) |
|
favla avagariko, ma ten bien en mano una toyaka (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2021 |
51005 |
avagariko! interj. |
בוא נראה אותך עושה זאת! ... |
|
dizes ke en un ora vas a fazer diez kilómetros a pie, avagariko no los fazas! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2022 |
51020 |
avagarozo adj. |
איטי, חסר תנועה, לא פעיל, נרפה, עצלן |
|
enfrente del automobíl, el mijor kavayo es avagarozo (Nehama) |
|
moso avagarozo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2023 |
51090 |
avaliar v. |
הבליט, הדגיש |
|
avaliar el moble (Nehama) |
|
el buen vendedor save avaliar la ropa (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2025 |
51190 |
avansado adj. |
מתקדם; שנחסך, שחסכוהו |
|
estar avansádo en los estudios (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2026 |
51200 |
avansado m. |
חסכון; חסכונות |
|
se merkó un vestido de su avansado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2027 |
51380 |
avantarse v. refl. |
השתבח, התפאר |
|
kien se avanta on su boka merese apedreado (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2028 |
51490 |
avayá (t.) adv. |
במקרה, בצורה לא מתוכננת, באופן מקרי |
|
arrojar piedras avaya, onde van ke vayan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2029 |
51550 |
ave f. |
עוף; כינוי לאדם חסר יוזמה, כבד ומסורבל |
|
las aves bolan en el sielo (Nehama) |
|
enserrar las aves (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2031 |
51590 |
avedradear v. |
ברר, חקר כדי לרדת לחקר האמת, וידא |
|
avedradear las kozas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2032 |
51670 |
avenimiento m. |
השלמה, התפשרות, פיוס, התפייסות |
|
mas vale un negro avenimiento ke un buen proseso (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2033 |
51680 |
avenir (fr.) m. |
עתיד; חזות, סיכוי |
|
un avenir serkano/longano (Nehama) |
|
un fecho de grande avenir (Nehama) |
|
el ofisio de mano no tiene mas avenir (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2036 |
51700 |
avenir v. |
סידר, ארגן; קרב; פעל להשגת הסכמה |
|
avenir dos amigos desferensiados (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2037 |
51760 |
aventador m. |
מניפה |
|
el korason lo tengo un aventador (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2038 |
51880 |
aver (ebr.) m. |
אוויר, רוח; אווירה, אטמוספירה; אקלים, מזג אוויר, סבר פנים |
|
los averes pasan, las buenas echas kedan (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2039 |
51960 |
aver m. |
רכוש, נכסים, הון; מו''מ עסקי |
|
pedrer todo su aver (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2040 |
51970 |
aver v. |
היה (יש), היה לו, הכיל, היה ל-, התקיים, קרה |
|
ay Dio en los sielos (Nehama) |
|
uvo pleito: (Nehama) |
|
buen aver de djente! (Nehama) |
|
aver ay de ver/d'ambezar/de meldar/d'estudiar/de entender (Nehama) |
|
ay ke ver/ke meldar/ k'estudiar/ k'entender: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2046 |
52050 |
averdadear v. |
אימת, אישר נכונות, בירר נכונות |
|
las previziones de la sensia se averdadean de mas en mas (Nehama) |
|
me kontaron kozas estranyas, vo a buskar de averdadearlas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2047 |
52060 |
averé adv. |
באלכסון |
|
asentar un moble avere (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2048 |
52080 |
averguensado adj. |
בוש, נכלם, מבוייש |
|
salir averguensado (Nehama) |
|
averguensado lo vea! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2050 |
52140 |
averiguar v. |
אימת, חקר, ברר, ניתח |
|
no me fío de lo ke me dizen, lo vo a averiguár (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2051 |
52150 |
averlí/ía adj. |
מאוורר, בעל כיווני אוויר טובים; נעים, משעשע, נחמד, קל מזג, שובב |
|
kaza muy averlía (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2052 |
52230 |
avezindarse v. refl. |
בילה בחברת השכנים, חי בקשר טוב עם שכניו |
|
al tiempo, las kazas komunikavan por adientro i las famiyas se avezindavan mucho (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
389 |
52310 |
aviana f. |
אילסר, אגוז קטן |
|
De todo esto no se inche ni una kashka de alviana (Moscona) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
544 |
52580 |
avistar v. |
חש, הרגיש, הבחין, ראה |
|
no penes para eskonderte, ya te avisti (Nehama) |
|
onde lo avisto (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3412 |
52740 |
avlado m. |
הנאמר, המדובר |
|
lo favlado bola, lo eskrito keda (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3413 |
52770 |
avlar v. |
דיבר, הירצה, שוחח, החל בשיחה |
|
tener kon ken favlar (Nehama) |
|
no keda de favlar ni desha favlar (Nehama) |
|
favlando favlando se durmió (Nehama) |
|
poko favlar, mucho entender (Nehama) |
|
poko favlar poko yerrar (Nehama) |
|
el favlar es de plata, el kayar es de oro (Nehama) |
|
kien mucho favla a si se danya (Nehama) |
|
avla agora a tus siervos aramit ke entendientes nos i non avlesh a nos en djudesmo (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2053 |
53110 |
avodazara (ebr.) f. |
עבודה זרה |
|
deshar las luzes asendiendo kuando no aprovechan a ninguno es servir avodazára: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2054 |
53280 |
avridero m. |
נטיה לפתוח בלי הרף דלתות וחלונות |
|
basta este mal avridéro: mos estás entedjando a todos! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2055 |
53300 |
avridura f. |
פתיחה, גילוי |
|
mientres las orasiones de sabá, i de días de fiesta, la avridura de la alajá es una onor dezeada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2056 |
53350 |
avril m. |
אפריל |
|
en avril los arvoles ermoyesen (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2061 |
53360 |
avrir v. |
פתח, פקח, חלץ פקק, נתן סם משלשל |
|
avrir un fecho (Nehama) |
|
avrir el baile/la fiesta/el djugo (Nehama) |
|
avrir una eskola/un teatro (Nehama) |
|
avrir puertas del ehál (Nehama) |
|
avrir una puerta/ una ventana/ un burako/ una redoma/una navaja/ una tijera/ las manos/ los dedos/ un livro/ un kutí/ un aventador/ un solombrero (Nehama) |
|
avrire sovre alturas rios i entre vegas fuentes, porne dezierto por pelago de aguas i tierra sekania por manaderos (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2063 |
53630 |
avrirse v. refl. |
נפתח; הנץ; פתח עצמו, התוודה, גילה ליבו; קרע, פרם; התגבר על ביישנותו |
|
se avrió boka de madre (Nehama) |
|
tiene fijos, bienes, salud buena, se avren los ojos (Nehama) |
|
las flores se avren a la primavera (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2065 |
53660 |
avtahá (ebr.) f. |
בטחון; תקווה; ביטוח |
|
meter la avtaha en el Dio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3595 |
53710 |
avuelo/a n. |
סב/סבא, סבתא |
|
guela kon bolsa, sesh saltos de alegría (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2066 |
53750 |
ay! interj. |
איי! (קריאת כאב) |
|
ay ay ay ke mucho ay i nada no mos dan! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2079 |
53760 |
aya! interj. |
קריאת דרבון לעורר את הילד; קריאת התפארות בפי ילדים - לעורר קנאתו של מישהו |
|
aya, yo tengo vestido muevo, tu no! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2082 |
53770 |
ayá adv. |
שם, שמה |
|
vate mas ayá (Nehama) |
|
yévalo para ayá (Nehama) |
|
mas para ayá (Nehama) |
|
onde está ayá ke kede! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2086 |
53820 |
ayaktash (t.) m. |
חבר, עמית, ידיד |
|
irse a pasear kon los ayaktashes (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2087 |
53840 |
ayanar v. |
החליק, שייף, שיטח, יישר |
|
ayanar el terreno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2088 |
53860 |
ayar (t.) m. |
מידה לזהב וכסף (קראט), מידת הטוהר; רמה, מידה |
|
djoya de 18 ayar (Nehama) |
|
se dize de una persona, de una koza, ke es de 24 ayar, kuando se kiere dezir ke es ekselente (Nehama) |
|
meter la ora al ayar (Nehama) |
|
este kashón no se serra bueno, se kiere metido al ayar (Nehama) |
|
traer elpuerpo al ayar (Nehama) |
|
meter diversos vinos al mismo ayar (Nehama) |
|
traer al ayar dos kozas ke no kaminan una kon otra (Nehama) |
|
meter dos d'eyos al ayar (Nehama) |
|
no es de mi ayar (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3420 |
53960 |
ayar v. |
מצא |
|
ayar un trezoro (Nehama) |
|
kien guadra faya (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2097 |
54050 |
ayde!/aydes! (t.) interj. |
ייאללה! קריאת זרוז |
|
ayde no tenemos tiempo (Nehama) |
|
ayde agora; ayde, así bivas tu, no te lo tomes tanto, da de pasada (Nehama) |
|
ayde no morhuneemos, este fecho se kiere eskapado fin a la tadre (Nehama) |
|
ayde, durmete i te va amahar la dolor (Nehama) |
|
ayde, no des importansa a los ensultos de este bovo (Nehama) |
|
ayde, dale lo ke demanda i fuy de pleito! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2103 |
54060 |
aydeada f. |
דרבון, מכת דחיפה (לבהמה) |
|
una aydeáda kiere este azniko para echarse a korrer (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2104 |
54100 |
aydear (t.) v. |
זרז, דירבן, נגש, לחץ לעבוד; רכב, נהג |
|
para ke ambeze la lision, este ninyo se kiere aydeado (Nehama) |
|
aydear aznos/kavayos: (Nehama) |
|
la mestra va aydeando al servidor (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2107 |
54150 |
ayegar v. |
הגיע, התקרב; הגיע להשג, השיג, הצליח; הקריב קרבן; זכה לראות |
|
ayegó la eskadensia (Nehama) |
|
ayegó la ora de dormir/de komer: (Nehama) |
|
ke no ayege ta/día, no ayege a ver tal día!: (Nehama) |
|
ayegó tiempo onde no tenía para komer (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2111 |
54170 |
ayegarse v. refl. |
התקרב, בא עד, הצטרף |
|
ayégate para la meza (Nehama) |
|
ayégate de los buenos i serás uno de eyos (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2113 |
54210 |
ayer adv. |
אתמול, ביום אחר שעבר |
|
dezear el día negro de ayer (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2114 |
54230 |
ayí/aí adv. |
שם, שמה |
|
kítame d'aki, méteme mas para ayi (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2115 |
54390 |
aynará (ebr.) |
עין הרע, עין רעה; השפעת עין הרע |
|
aynara no!; aynara ke no l'apoze ni mi ojo le faga mal (Nehama) |
|
de aynara ke mos guadre el Dio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2117 |
54430 |
aynó (ebr.) adv. |
כלומר, דהיינו; כמעט |
|
te demandí mil, me dates dos; ayno nada (Nehama) |
|
es ayno blanko (Nehama) |
|
kierer a uno ayno komo fizo (Nehama) |
|
tenía mucha fambre, kumí solo un pedasiko de pan, ayno nada (Nehama) |
|
vine mucho temprano, de ayno duve asender la luz: (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2128 |
54490 |
ayuda f. |
חוקן; עזרה, סיוע, תמיכה, סעד |
|
venir en ayuda a un amigo (Nehama) |
|
kon ayuda del Dio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2130 |
54540 |
ayudar v. |
עזר, סייע, תמך, סעד, הושיט יד |
|
ayudar al prove/a su djente/a su derredor/a su djidió (Nehama) |
|
el Dio ke m'ayude! (Nehama) |
|
el Dio ayuda a los negros! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2133 |
54560 |
ayudo m. |
תמיכה, סיוע, סעד, עזר; מענק |
|
para el mentirozo un sarnudo es un ayudo (Nehama) |
|
tija-beav es día de ayuno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2135 |
54630 |
aza f. |
ידית (של ספל או סירּ); גרזן |
|
la aza de la kyasé (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2136 |
54650 |
azar m. |
פרח תפוז |
|
kada alhad de manyana, por las kayes djudías apregonavan el agua d'azar, remedio para alivianar los estómagos kargados por los komeres sostansiozos de sabá (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2137 |
54750 |
azat (t.) adj. & adv. |
חופשי, בלתי מרוסן |
|
este padre desnaturado esta deshando a los fijos azat (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2138 |
54820 |
azeitada f. |
שמן שנשפך, כתם שמן; שמן לתיבול |
|
al tiempo, una merenda de pan kon una azeitada i un punyadiko de asuka era un buen komer de kindí para las kriaturas (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2139 |
54830 |
azeitado adj. |
משומן |
|
los komeres orientales son mucho azeitados (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2140 |
54850 |
azeitar v. |
שימן, משח בשמן |
|
azeyta el karro para ke kamine (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2141 |
54870 |
azeite m. |
שמן |
|
kien tiene azeite no la piedre (Nehama) |
|
kien bendisho al azeite bendizura al viagre (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2143 |
55090 |
azeituna f. |
זית (הפרי) |
|
una azeituna le pares un odre de azeite (Nehama) |
|
azeituna en bivda azeituna en kazada (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
3422 |
55120 |
azer v. |
עשה, יצר; עזר, סייע, הושיט עזרה |
|
kien mas faze mas vale (Nehama) |
|
ninguno faze ke la piedre (Nehama) |
|
i aspero azer uvas i izo lambrushkos (Biblia, Const. 1743) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2145 |
55730 |
azir (t.) adj. |
מוכן, ערוך מראש, שניתן להשתמש בו ללא מאמץ |
|
vestido azir/kundurias azir (Nehama) |
|
al tiempo, el pan se preparava en kaza, oy se merka azir (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2147 |
55780 |
azlahá (ebr.) f. |
הצלחה, שגשוג, שפע, אושר, מזל |
|
azlaha ke tengas/azlaha ke te meta el Dio (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2148 |
55820 |
azlanear v. |
שוטט ללא מטרה; דיבר בלי לומר דבר |
|
deshalo azlanear (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2149 |
55860 |
aznear v. |
פלט שטויות, אמר דברי טפשות; התנהג כשוטה, נהג בחמוריות |
|
está azneando (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2150 |
55880 |
aznedad f. |
חמוריות, סכלות, התנהגות מטופשת |
|
la aznedad me pasa; para ke kiero el erremo sehel (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2151 |
55940 |
aznesko m. |
שפת חמורים, שפה גסה והמונית |
|
dize ke save linguas; si, el aznesko save (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2152 |
55960 |
azniko m. |
עַיִר, חמור קטן |
|
Sinyor haham, oy sabá, un azniko kayó al podjo, se puede kitar? No, por kuento de muestro Dio santo, i pekado grande! Sinyor haham, es el azniko de Su Mersed. Kuryendo presto, kitándolo del podjo, es un zahú grande! (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2153 |
55980 |
azno m. |
חמור |
|
mas vale un azno ke me yeva, ke un kavayo ke me eha (Nehama) |
|
al azno le dan konfites i no le agrada (Nehama) |
|
kon aznos no favló la Ley (Nehama) |
|
suvir a uno al azno i darle la koda en la mano (Nehama) |
|
se echo azno i se alevantó haham (Nehama) |
|
no le arroges mas, kom'al azno va kaer (Nehama) |
|
azno nasió, azno kedó (Nehama) |
|
azerse del azno: (Nehama) |
|
huimos a komer al restorán kon un amigo ke yo envití, al eskapar mi amigo pagó la nota, yo fize del azno (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2162 |
56160 |
azo m. |
קלף ''אס''; פלצור, לאסו |
|
endagora tyene ke echar por azo (Nehama) |
|
מפתח |
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
2163 |
56250 |
azul adj. |
כחול, כחול עז, תכול, אינדיגו |
|
mira este sielo azul maví i no te deskorajes (Nehama) |