|
חזרה לדף הראשי של מכון מעלה
אדומים tornar a la pajina prinsipal del
Instituto מכון
מעלה אדומים אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה וסוגותיה מילון מקיף היסטורי מאת ד"ר אבנר
פרץ "אוצר הלשון הספניולית לדורותיה וסוגותיה" (להלן
"האוצר") המוגש לחוקרים, תלמידים וחובבי שפת הלאדינו באמצעות האינטרנט
הוא מפעל ענק שהושקעו בו אלפי שעות עבודה שקדנית ומאות אלפי שקלים. מדובר במילון
אינטרנטי מקיף והיסטורי המלווה באפראט משוכלל של חיפוש דו כיווני. הערכים
הראשיים מוצגים בתעתיק לטיני וגם בכתיב העברי המסורתי. ניתן לחפש הן בכתיב
הלטיני והן בכתיב העברי. עד כה הוזנו אליו 60,000 ערכים ראשיים ומשניים (צירופי
לשון) וכ-75,000 מובאות מספרות הלאדינו לדורותיה וסוגותיה (לקוחות מתוך 235
ספרים וכתבי יד באחת עשרה קטגוריות שונות, ר' הטבלות המצורפות). בכך מגיע היקפו
של ה"אוצר" ל-135,000 ערכים ומובאות, אם להוסיף על כך את
הכיוון ההפוך, לאדינו-עברית על 65,000 ערכיו, מגיע הקף האוצר לכ-200,000 ערכים. המפעל המונומנטלי הזה זכה להכרה מצד האקדמיה המלכותית הספרדית,
במכתב רשמי של נשיא האקדמיה פרופ' דארייו וילייאנואיבה (Dario Villanueva) מיום 19/10/2016. על פעלו הלכסיקוגרפי של ד"ר פרץ
כתבה (בראשית 2015) פרופ' אלנה רומירו, ממכון CSIC במדריד, חוקרת
בכירה, ראשונה במעלה, של הלאדינו וספרותה
(בתרגום מקסטילית): ברצוני להדגיש ולציין את עבודתו של ד׳׳ר
אבנר פרץ בשנים האחרונות. בתחום חשימור של שפת הלאדינו בﬠבור הדורות
הבאים, שאותה ניתן לראות ב׳׳מודל (אב טיפוס) ללשון בסכנת כליון"
שהוא בנה והציג. נכללים במודל הזה רכיבים שונים המבוססים ﬠל הפרוייקטים שפיתח
ד"ר פרץ ﬠל פני המרשתת (אינטרנט) בשנים
הקודמות, ובהם "אוצר פתגמי לאדינו", ו׳׳אוצר השירים של ספרד׳׳, אשר
הועלו לאחרונה ﬠל האינטרנט בגרסא רחבה ומשופרת. בגרﬠין המודל הזה מצוי "אוצר הלשון
הספניולית לדורותיה", אוצר זה, הנמצא בשלבי הרחבה ופיתוח, יהיה, כאשר
יושלם, בעל ﬠרך יוצא דופן ﬠבור
כל חוקרי הלאדינו, ומכשיר ﬠבודה
לכל. הוא הינו כזה, בין היתר, בזכות שני הבטים
יסודיים: הﬠושר הﬠצום
של החומרים המקוריים שהוא משלב בפרוייקט זה, והתוכנית
הנפלאה, אשר לא זו בלבד מאפשרת למﬠיין להסתייﬠ בﬠושר זה,
אלא גם להתוודﬠ למקורות טקסטואליים נדירים
וקשי השגה ונגישות. ה"אוצר" משמר בתוכו את ה- DNA או "הצופן הגנטי" של השפה עבור
הדורות הבאים, עת ייכלו אחרוני דוברי השפה הילידיים.
ניתן להשוותו למילון המקיף של השפה העברית מאת אברהם אבן שושן.
ה"אוצר" מהווה מפעל הצלה ושימור של שפה בסכנת כליון
והעלמות. כבר בהיקפו הנוכחי, הינו ללא ספק המפעל הלכסיקוגרפי
הגדול ביותר בלאדינו שנעשה אי פעם, מאז החל חקר
הלאדינו בראשית המאה העשרים! מקורות האוצר המקורות המזינים את האוצר נחלקים לאחת
עשרה קטגוריות. בטבלאות המופיעות להלן יש כדי לשקף במעט
את המאמץ האדיר המלווה את המפעל הלקסיקוגרפי המיוחד הזה. 235 המקורות (ספרים,
עיתונות וכתבי יד) הנמנים כאן ושמתוכם נשאבו 75,000 מובאות שהוזנו לאוצר, מהווים
תפרושת ייצוגית של לשון הלאדינו לדורותיה וסוגותיה. כל מקור המצטרף לרשימה
הארוכה הזו מוסיף עוד ועוד מלים וצירופי לשון על מה שהצטבר עד כה. התוצאה: מניפה
מרהיבה המעידה על עושרה של הלאדינו ועל מגוון הלשונות והמקורות שממנה היא שואבת. כדי להדגים משהו מן השפע הזה, נצביע על
הקטגוריה "ספרות השו"ת". קיימות
בהיסטוריה של 500 שנות הלאדינו תקופות ארוכות שמהן לא הגיעו לידינו יצירות
כתובות או מודפסות. את החסר עשויות למלא חלקית העדויות שנגבו מפי עדים בלשונם,
הלאדינו, והפזורות בספרי שו"ת שונים. הבעיה היא רק בכך שלא קל לאתר עדויות
כאלה. מפעל השו"ת של בר אילן, אינו יכול לשמש
מקור מהימן לכך משום שהמעתיקים והמקלידים ברובם אינם שולטים בלאדינו
וטועים בלי הרף בפענוח הטקסטים מתוך ספרים בלים. לא הייתה ברירה בפני עורך האוצר
אלא לפנות למקורות הראשוניים – הספרים המקוריים – ולדלות מהם ישירות את הדיגומים
הלשוניים. זוהי רק דוגמא אחת מני רבות לקשיים העצומים הכרוכים בבניית האוצר. טבלאות המקורות 1. דיגומים (2 ספרים)
2. שו"ת (18 ספרים)
3. שירה קלאסית ודרמה (10 ספרים)
4. תנ"ך,
משנה (12 ספרים)
5. עיתונות
ורומנים (44 ספרים)
6. סגולות
ותרופות עממיות (כת"י אחד)
7. ספרות
תורנית (23 ספרים)
8. ספרות
עממית (13 ספרים וכת"י)
9.
קופלאס ופיוטים (30 ספרים וכת"י)
10.
פתגמים (81 כת"י
של מידענים)
11.
המטבח הספרדי – מתכונים (ספר אחד)
טבלת
סיכום כמויות הספרים וכתבי היד שהזינו עד כה את אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה
וסוגותיה
·
בתשתיתו של "האוצר" עומד מילון "לשון
מאספמיא" והוא מכיל את כל 50,000 הערכים הראשיים והמשניים של המילון הזה
בתוספת מאות רבות של השלמות וערכים חדשים. ·
המילון מאפשר חיפוש דו כיווני. בנוסף לכיוון הראשי
לאדינו-עברי, יכול המעיין (באמצעות הכניסה "חיפוש בערכים העבריים")
לדלות מתוך כל רחבי המילון את הערכים הראשיים והמשניים הקשורים למילה העברית
המבוקשת. נסו למשל להקיש את המילה העברית "סיפור" ומיד תקבלו תפרושת
מרהיבה של הערך הזה בתוך המילון. כמו כן קיים במילון גם תרגום לאנגלית של כל
הערכים הראשיים. ·
המילון האינטרנטי החדש הינו גולת כותרת לעשרים שנות עבודה
שבהן פרסמתי אינספור טקסטים וחשפתי טקסטים בלתי ידועים מתוך כתבי יד ודפוסים
נדירים. עד כה הוזנו אל המילון החדש כ-40,000 מובאות מהספרות הזו. בכך מגיע
היקפו של ה"אוצר" ל-90,000 ערכים ומובאות (בכיוון ההפוך,
הווירטואלי – עברי לאדינו – מתווספים על כך עוד כ-70,000 ערכים עבריים). עם
השלמתו, והזנת כרבע מיליון מובאות לתוכו, יגיע "האוצר" להקף אדיר של כ-300,000 ערכים ומובאות. ·
להגשמת המיזם האדיר הזה נעשה שימוש בטכנולוגיות
המחשוב המתקדמות ביותר. המיזם כולו לא היה יוצא לפועל והיה נותר בגדר חלום בלתי ממומש,
לולא נחלץ אחי, ד"ר יואל פרץ, ובמסירות אין קץ והשקעה אדירה הקים את התשתית
האינטרנטית ל"אוצר" ועיצב את מסכיו. בכך נעשה שותף מלא לאחד המיזמים
היומרניים ורבי ההיקף הגדולים ביותר בתולדות חקר הלאדינו. זוכרה לו זאת אלוהי
לטובה! אני עצמי השקעתי במילון הזה את ניסיוני הלקסיקלי העשיר ואת נגישותי לספרי
לאדינו מכל הדורות. לשם כך אני שואב טקסטים מהספרים שהוצאתי לאור וסורק אלפי
דפים של יצירות אחרות, מבצע דיגיטציה, מחלק את הטקסטים לפסקאות ומזינן
ל"אוצר" תוך הפעלת שיקולים לשונאיים וסגנוניים. ·
המובאות מרחיבות את טווח הראיה של השפה. הן מציגות
הדגמה של שיבוצי מילים וביטויים בתוך המשפט הספניולי,
דרכי הקישור ומילות הזיקה. "האוצר" מגיש למעיין אנתולוגיה של הלשון על
רבדיה וחייה ההיסטוריים. "אוצר הלשון הספניולית לדורותיה" משקף, לפיכך, את פניה של שפת הלאדינו על
גילוייה השונים ומהווה יצירה תרבותית בפני עצמה. ·
להלן הפנייה לראיון שערך ד"ר יצחק
לוי עם ד"ר אבנר פרץ ובו הסברים מפורטים על ה"אוצר" וצורת השימוש
בו: הפניה לראיון Instituto Maale Adumim Trezoro de la lengua djudeoespanyola
(ladino) durante todas las epokas Diksionario amplio istoriko Por el Dr. Avner Perez El "Trezoro de la Lengua Djudeoespanyola durante todas las
Epokas" (a kontinuasion, lo yamaremos "El Trezoro") ke
ofresemos, a traves del internet, a los investigadores, los estudiantes i los
amantes de la lengua djudeoespanyola, es una empreza enorme en la ke se
metieron miles de oras de lavoro intenso i sentenas de miles de shekalim. En su baza se topa
el diksionario "Lashon me-Aspamia". Inkluye las 50 000 entradas,
prinsipales i segundarias, de este diksionario a las ke adjuntimos sienes de
komplementos i entradas muevas. El diksionario permite de azer bushkidas en dos direksiones. Ademas
de la direksion prinsipal ladino-ebreo, la persona ke konsulta el diksionario
puede (entrando en "bushkida de entradas ebreas") arrekojer
adientro del diksionario todas las entradas, prinsipales i segundarias,
relasionadas kon la palavra ebrea, eskojida. Provad, por enshemplo, de eskrivir
la palavra ebrea "סיפור"; imediatamente resiviresh una espandidura de todas las
entradas relasionadas kon esta palavra ke se topan en el diksionario. Este muevo diksionario internetiko konstituye la kumbre de vente
anyos de lavoro durante los kualos publiki kantidades de tekstos i reveli
tekstos deskonosidos tomados de dokumentos raros: manuskritos i livros
imprimidos. Asta agora se metieron en el "Trezoro" (el muevo
diksionario) unas 40,000 entradas rekojidas en esta literatura. Kon esto alkansa
el "Trezoro" unas 90,000 entradas i sitasiones (en la direksion
virtual kontraria –ebreo/ladino- se adjustaron tambien unas 70,000 entradas
ebreas). Kon su kumplimiento, i la introduksion de kaje un kuarto de milion
de sitasiones, el "Trezoro" alkansara un volumen enorme de 300,000
entradas i sitasiones. Para realizar este proyekto eksepsional, se tuvo ke azer uzo de las
teknolojias informatikas mas avansadas. Este proyekto no uviera podido kumplirse
kompletamente, i se uviera kedado en forma de esfuenyo irrealizavle, si mi
ermano, Dr. Yoel Perez, no uviera akudido i formado, kon un devuamiento sin
fin i esforsos enormes, la baza informatika del "Trezoro", i sus
pantayas. Por esto, le podemos asosiar kompletamente a este proyekto, uno de
los mas ambisiozos i amplios en la istoria de la investigasion del ladino. El
Dio se lo page kon bien i kon alegria. Yo, de mi parte, meti en este
diksionario mi rika eksperiensa en el kampo leksikal, i la posibilidad
ke tengo de alkansar livros en ladino de todas las epokas. Para esto,
arrekojo tekstos de los livros ke publiki i eskaneo miles de pajinas de
diversas otras ovras, realizo dijitalizasion, divido los tekstos en
paragrafos, i los introdusko en el diksionario despues de ke estimi sus
importansia dezde el punto de vista linguistiko i estilistiko. Asta agora inkluimos en el "Trezoro", una muchidumbre de
sitasiones tomadas de ocho kategorias diferentes de manaderos (ver el repertorio
de bushkida), entre eyos: "trezoro de refranes"; "Poema de
Yosef" del siglo 15; "Las Koplas de Yosef" de Avraam Toledo,
del siglo 17; la Biblia de Konstantinopla de 1873; los Pirke Avot del siglo
15; la segunda traduksion de Koelet, Konstantinopla 1744; Meam Loez,
Bereshit, 1730; "La Vinya de Navot" de Yosef Avraam Papo, 1899;
"Poezias" de Moshe David Gaon, 1925; el jurnal "El
Tiempo", 1924 i el jurnal "La Boz de Turkia", 1948; la novela
"La Dam o Kamelia"; literatura popular (konsejas, i romansas
tomadas del livro "Blanka Flor"); la "Odisea", traduksion
de Moshe Ha-Elion. Estas sitasiones anchean
el panorama de la lengua. Mostran enshemplos de utilizasiones de palavras i ekspresiones
en frazes djudeoespanyolas, a traves de
sus konstruksion i uzo de prepozisiones. El "Trezoro" prezenta al lektor una antolojia
de la lengua en todo su ancheamiento i su existensia
istorika. "El Trezoro
de la Lengua Djudeoespanyola durante
todas las Epokas" reflekta, dunke, el aspekto de la lengua djudeoespanyola
en sus diferentes fases i konstituye
una ovra kultural por si-mizma.
|