chelebí (t.) m.

אדון, בן למשפחה נכבדת, תואר שבו פונה המשרת לבעל הבית

chelebí (t.) Sonsino

'אדון סונסינו'' - מי שמעמיד פני חשוב ונכבד

chelebí (t.) deskalso

'אדון יחפן'' - מי שמבקש שינהגו בו כאדון נכבד בעודו יחפן

parese un chelebí (t.)

מעמיד פני אדון, מחלק פקודות, מעביד את האחרים בעוד הוא מתבטל ונח

todos lokos, el chelebi sezudo

נאמר באירוניה כלפי מי שסבור שדעתו קובעת וצודקת כנגד כל היתר

chibí (t.)

86460

chilibí (t.)

87320

lo aprezo a chilibi Yosef Mordehay / en akea semana mos izo nes el Dio Hay / presto mos apiado / ke ansi envelunto el Dio (manus. Teza, 1820)

El chelibi mio musyu David vino kon un bogo en la mano, por siguro es un lavado ke me trusho (La famoza kantadera, Tel Aviv 1950)