אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה
המילון המקיף ההיסטורי
367740 ערך מספר
|
pie m. |
רגל; מידת רגל |
|
a pie |
ברגל |
|
al pie de la montanya |
לרגלי ההר |
|
alevantar pie |
להרים רגליים, לנוס |
|
apretar el pie |
הדגיש, שם דגש על |
|
arromper/pizar el pie del Satán |
לעמוד בפיתויים, לשלוט בעצמו |
|
arrastar el pie |
לגרור רגליים |
|
arrekojer el pie |
לצמצם את היציאות והבילויים |
|
azer de pies i de manos |
לעשות כל אשר לאל ידו |
|
azer del pie |
לגעת ברגל ברגלו של מישהו מתחת לשולחן |
|
bezar los pies de uno |
להשפיל עצמו לפני מישהו, לנשק את רגליו |
|
dar kon el pie |
לרמוז למישהו על ידי מגע ברגל מתחת לשולחן |
|
dar/no dar pies de entrada |
לתת/לא לתת סיכוי לעניין |
|
de pies fina kavesa |
מכף רגל עד ראש |
|
de punta pie asta la kavesa |
מכף רגל עד ראש |
|
dichas ke no se detienen en pies |
דברים חסרי שחר, דברים חסרי בסיס |
|
echar pie de temel (t.) |
להניח יסוד ל-; לסעוד ארוחת בוקר יסודית |
|
echarse a los pie de uno |
ליפול לרגלי מישהו, להתחנן לו |
|
eklavarse de pies |
לשתול עצמו במקום כלשהו |
|
en pies |
בעמידה |
|
en pies en pies/enriva el pie |
על רגל אחת, בלי להעמיק |
|
estar en pie de gerra |
להיות נכון וערוך לקראת (משהו קשה) |
|
estar en pies |
עמד על רגליו |
|
estar enriva el pie |
להיות על הרגלים - לעבוד בעבודה הכרוכה בהתרוצצות |
|
estar kon el pie en el zingí (t.) |
להיות נכון לצאת; להיות על דרך ההצלחה |
|
estar kon un pie a la foya |
להיות עם רגל אחת בקבר |
|
estar piezes kon kavesa |
להיות במרה שחורה, במצב רוח רע |
|
estar un pie adientro i un pie afuera |
להיות עם רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ |
|
fuir a pie deskalso |
להמלט בחפזון |
|
ir a puntas de pies |
ללכת על קצות אצבעות |
|
ir kon pies de plomo |
ללכת לאט לאט במכוון, להשתרך |
|
ir kon su pie |
ללכת בכוחות עצמו |
|
ir pie kon pie kon uno |
להיות צמוד של מישהו, לשמור צעדיו |
|
kaminar a pie |
ללכת ברגל |
|
kitar el pie del lodo |
להחלץ מכל הבעיות; לזכות בפרס הגדול, להרוויח רווח עתק |
|
kitar los pies |
להתייגע מרוב הליכה |
|
kitar pie de un echo |
למשוך ידיו מן העסק |
|
kon el pie derecho! |
איחול הצלחה: ברגל ישרה! |
|
kon pie derecho |
ברגל ימין, בצורה מוצלחת וממוזלת |
|
kopo de pie |
גביע בעל רגלית |
|
meter a uno los dos pies en un sapato |
לכפות על מישהו, לא להותיר לו חופש פעולה |
|
meter debasho el tako del pie |
לדרוך על מישהו בעקב, להשפיל אותו |
|
meter el pie |
להכשיל מישהו, לשים רגל |
|
meter en pies a un hazino/krevado |
להעמיד מחדש על הרגליים חולה/פושט רגל |
|
meter en pies un echo |
להקים עסק |
|
meter los pies a la pared |
להתעקש על משהו |
|
meter pie |
להשיג דריסת רגל |
|
meter pie en un echo |
להשתתף בעסק |
|
meterse en pies |
לעמוד, לעמוד על הרגלים |
|
meterse entre los pies |
להתערב בכוונה רעה בעניינים לא לו |
|
mirar onde se mete el pie |
לנהוג בזהירות |
|
moso para el pie |
נער שליחויות |
|
ninguno le mete pie delantre |
איש אינו מעז להתנגד לו או להמרות את פיו |
|
ninguno viene a su pie |
איש אינו מגיע לקרסוליו |
|
no deshar meter pie |
לא לתת דריסת רגל |
|
no meter pie en un lugar |
להדיר רגלים ממקום כלשהו |
|
no pueder meter pie en basho/un pie delantre del otro |
להיות חלוש |
|
pie artifisiel (fr.) |
רגל תותבת |
|
pie de kama |
יריעה לרגלי מיטת יולדת |
|
pie de moshka |
סוג של רקמה |
|
pie yano |
קומת קרקע |
|
poner/meter pie en un lugar |
לנעוץ יתד במקום כלשהו, להתיישב, לתפוס מקום |
|
punta de pies |
בעיטה |
|
salir en pies komo el gato |
ליפול תמיד על הרגלים (להחלץ מאסונות וקשיים) |
|
sus pies para bien korren |
רודף צדקות |
|
tener el pie travado/kurto |
ממעט לבקר (בגלל ביישנות ומעצורים) |
|
tener kadenas a los pies |
רגליו כבולות - אינו יכול לפעול בחופשיות |
|
tener pie gurlí (t.) |
מביא מזל בכל מקום שנוגע בו |
|
tener pie gursuz (t.) |
מביא מזל רע בכל מקום שנוגע בו |
|
tener un pie en la foya |
להיות עם רגל אחת בקבר |
|
tomar de pies i de manos |
קיבל התקף אפילפטי; קיבל התקף כעס; נתפסו לו הידים והרגלים, קיבל שיתוק בגפיים |
|
tomar los pies al ombro |
להרים רגלים, למהר |
|
tomar los pies por la kavesa |
לעשות הכל הפוך |
|
topar kalsado a su pie |
למצוא משהו /מישהו המתאים לו |
|
traer al pie |
להניח למרגלות |
|
venir al pie de uno |
להשתוות למישהו |
|
ir onde el rey va kon su pie |
ללכת למקום שהמלך הולך אליו לבדו (לשירותים) |
|
kaminar/ir de buen pie |
ללכת במהירות ובצעד קליל |
|
meter los pies en mojo |
לטבול את הרגליים במים לזמן ממושך ולרככן (נאמר בבדיחות על הכנה לקראת טיול ממושך/נשף ריקודים וכדומה) |
|
meter los pies en polvorina |
לתת לרגליים להתכסות באבק דרכים (נאמר בצחוק על הכנות מוגזמות לטיול גדול) |
|
no meter pie en tavla churuk/meter pie en tavla rezia |
להימנע מהליכה על לוחות רעועים/ללכת על קרקע בטוחה ויציבה; בהשאלה: לא להסתכן, לבחון היטב את הסיכונים וללכת על בטוח |
|
pizar el pie de uno |
לדרוך על רגלו של מישהו |
|
venir/entrar/salir a puntas de pies |
להכנס/לצאת על קצות אצבעות (כדי לא חהקים רעש) |
|
atar a uno de pies i de manos |
לכבול ידיו של מישהו (במובן המטפורי) |
|
dame te lavaré los pies i me beveré el agua |
אני מודה לך בלב ונפש! |
|
dar una idea enriva el pie |
להביע דעה חפוזה בלי להכיר את כל הפרטים |
|
dichas sin pies ni kavesa |
אין לדברים ידיים ורגלים, דיבורים ללא יסוד |
|
el pie de la kama/kuna |
רגלי המיטה/העריסה |
|
el pie de la muntanya |
מרגלות ההר |
|
el pie del arvol |
מרגלות העץ |
|
entrarse/enklavarse de pies |
לדחוק עצמו למקום שאינו רצוי בו |
|
estar durmiendo en pies |
להיות רדום ואפאטי; להיות חסר דמיון וראייה מפוכחת |
|
estar pies kon kavesa |
להיות שרוי בעצב עמוק |
|
guezmo de pie |
ריח רגליים; יהירות מנופחת |
|
kedar en pies |
להישאר עומד מאין מקום ישיבה |
|
lamber los pies de uno |
להתחנף למישהו, ללקק לו |
|
le korto los pies |
הזהרתי אותו ולא שמע לי - אעניש אותו קשות! |
|
me se travó el pie |
גררתי רגליים - היססתי לפעול |
|
tener el pie s.huelto |
לשוטט בכל מקום בלי לתת את הדעת |
|
me se tuyeran el pie i la pierna i no me meleskara en este fecho |
מוטב היה לו היו רגלי משותקות ולא הייתי נכנס לעסק הזה |
|
me se vino a echar a los pies |
בא להשתטח לרגלי ולהתחנן; בא לבקש ממני עכשיו את מה שדחה קודם |
|
meter los pies a la paré |
להתעקש ולא לוותר |
|
meterse de pies en un echo |
שקוע כולו בעסק הגרוע הזה |
|
meterse en pies a la madrugada |
לקום מוקדם מאוד בבוקר |
|
onde tiene los pies ke tenga i la kavesa! |
קללה: שימות! |
|
pasar la nochada en pies |
לבלות את הלילה בלי לעלות על יצוע |
|
pizar el pie de Satan |
לעמוד בפני הפיתוי |
|
pizar/apretar el pie |
להתעקש ולעמוד על שלו |
|
retrato en pie |
דיוקן מלא (המראה את כל הגוף) |
|
tener pie a uno |
להתייצב כנגד מישהו |
|
kaza a pie yano |
בית חד קומתי |
|
yerro de kama |
פתגמים
|
Besimana tova los pies a la falaka |
|
Le dan el pie kiere i la mano |
|
Ke te des de pieses i de manos |
|
Onde van los piezes, van las manos |
|
Pie kon pie, mano kon mano |
|
Buen pie, buena oreja, siman de buena bestia |
|
Meta dos piezes en un sapato i la ventura va bushkala |
|
Lo ke aze los piezes no aze el telefon |
|
El ke tiene azno en el ahir, no le emporta de kaminar a pie |
|
Si botika avrites kortate todos dos pies |
|
El gato siempre kaye en pie |
|
Dar kon las manos, tomar kon los pieses |
|
Desha dezear tu pie onde tu vizino |
|
Es chopar los dedos de los piezes |
|
Pie kon pie, marido en la forka |
|
Ande el pie del djidio peza, yerva no kresa |
|
Fuyo a pie deskalso |
|
Tener kavayo kaminar a pie |
|
Ande mi pie, ande mi karkanyal |
|
Negro a pie, negro a kavayo, negro si lo yevan por la mano |
|
A la mentira los pies son kurtos |
|
El ke no tiene ermano, no tiene ni pie ni mano |
|
Ke tura el pie i la mano |
|
Onde va el re kon su pie |
|
Dos pies en un sapato |
|
Az el paso sigun el pie |
|
Ken no tiene meoyo, ke tenga piezes |
|
Asta ke alevantes un pie el otro se yeva el gato |
|
Esta durmiendo en pies |
|
Kuando tu ias onde el maestro del pie kortado, yo ya estava tornado |
|
Moso del pie kosho |
|
Sako vaziyo no se esta en pies |
שירה קלאסית ודרמה
|
i kayendo atus piezes eskucho la poezia: (Gaon, Poezias) |
|
i komo ke atan mis pies kon kadenas. (Gaon, Poezias) |
|
De echarme a sus pies kon yoros i rogativa. (La segunda Ester, 1911) |
קופלאס
|
No deshes vidija ni pie de djidio (Purim, De-Fes, sig. 18) |
|
Yoro Avraam Avinu de ver ke su garganta de suyo espandio, i su padre su pie sovre el tendio, un reviit de sangre de el vertio (Tarika, Shira Hadasha, Izmir 1861) |
ספרות תורנית
|
i las manos i los pies, de la tierra del mundo. (Meam Loez Bereshit) |
|
en la kintena se aparo en pies. (Meam Loez Bereshit) |
|
i el kocho se diskulpo ke siendo no tiene pies, (Meam Loez Bereshit) |
|
del pie, sera kortijera''. (Meam Loez Bereshit) |
|
El ke kalsa sus sapatos en siendo sus pies umidos (Menorat 'Hamaor, 1762) |
|
I ayo mas hayot de sinko pies i tres ojos i sesh pikos su altura; (Ben Gorion, 1743) |
|
Kuando dize la Beraha de Lishev Basuka, la dize en pies i despues se asenta. (El Gid,1967) |
|
Kuanto se aformoziguaron sovre los montes pies de albresiador, azien oyir paz, albrisian bueno, azien oyir salvasion. Dizien a Tsion enreino tu Dio. (Tefilat kol Pe,1891) |
|
Disheron a el: el nombre de tu senyor padre si mos dezias, bezavamos el polvo de tus pies. (Leket 'ha Zo'har, 1855) |
|
i dia kuarteno es el kuarten pie de la siya de arriva, (Leket 'ha Zo'har, 1855) |
|
i si demandaresh del prinsipio kuando vieron entrar las ranas adientro de kaza komo non los machukaron kon los pies (Meam Loez Shemot I) |
|
I la regla de los reyes es ke no entran ningun keli en el palasio sino es menester ke vaya el rey kon sus pies a azer sus menesteres (Meam Loez Ester, Izmir 1864) |
|
Ke kuando metio el pie sovre el primer eskalon vino un leon i le dio en la pierna i lo malferio i lo izo kosho (Meam Loez Ester, Izmir 1864) |
|
fui al otro dia torne a su kaza, i en lo ke me vido, presto se alevanto en |
|
i se aparesia una presona entero arrazgado i los kaveyos de su kavesa elguengos ke le tokavan asta los |
|
i lo azemos fuir ael sinyor a |
|
el kuento del ke estava abashando ala nave i se le rompio el |
|
kale ke mos akavedemos a no entrar en su red i no darle |
|
kuando se viste ke vista el braso derecho al presipio, lo propio en la sapatetas ke vista el |
|
se alevanta para kaminar. le dizen los malahim kontrapeza sendero de tu |
תנ"ך, משנה ומדרש
|
i enbueltate en polvo de sus pies,i beve en el tienpo de tu sed sus palavras de eyos. (Pirke avot, siglo XV) |
|
I todos los ke andan sovre sus palmas entre todos los animales ke andan sovre kuatro pies, enkonados vos seran; todo el ke tokare en su kalavrina sera enkonado asta la tarde. (Biblia, Const. 1873) |
|
El aze mis pies komo de sierva, i me asenta sovre mis alturas (Biblia, Const. 1873) |
|
i siendo ke oiya el memuné a boz de sus pies del koen gadol ke el salien, alsava el kovertero ([Mishnayot], Seder Maamadot, Viena 1821) |
|
I Moshe, i A'haron, i sus ijos lavavan en el sus manos i sus pies: ( Biblia, Const. 1873) |
|
I toda otra sierpe de ave ke tiene kuatro pies, abominasion vos sera. (Biblia, Const. 1873) |
|
Toda sierpe i ave ke anda sovre kuatro pies, abominasion vos sera. (Biblia, Const. 1873) |
|
I de Asher disho: bendicho de ijos sea Asher; sea agradavle a sus ermanos, i banye en azeite su |
|
Tambien ama a los puevlos, todos sus santos estan en tu mano; i eyos se adjuntan a tus |
|
I de Asher disho: bendicho de ijos sea Asher; sea agradavle a sus ermanos, i banye en azeite su |
|
Tambien ama a los puevlos, todos sus santos estan en tu mano; i eyos se adjuntan a tus |
|
Entre sus pies se arrodiyo, kayo, yazio; entre sus |
|
I los mayorales de Yissahar fueron kon Devora; i Yissahar, komo Barak, fue enbiado a |
|
Mia es la vengansa i la paga; a su tiempo resfuira su |
רומנים ועיתונות
|
Eya abashava ayi de la karosa, kaminava a pie mientres una ora, suvia de nuevo en su karosa (La dam o kamelia) |
|
El tartaro metio pie a tierra tambien i kamino detenido sovre muletas. (Banyos de sangre, 1912) |
|
Entre estas eyos metieron pie abasho i la karrosa del prinsipe arrivo. (Banyos de sangre, 1912) |
|
I porke no se va a pie o a kavayo? (Banyos de sangre, 1912) |
|
Subito, djusto enfrente de una farmasia en la plasa de Ortakioy, se detenia ayi en pies un ombre un poko mal vistido, (Hamal Izidor, Istanbul 1930) |
|
Dizde ke el metio el pie en Paris Nantes kreo ke le bastaria de alondjar (estirar) sus manos por topar una situasion dinya de el. (Nantes, Tel Aviv 1952) |
|
Su orgolio restava en pies. Ser una fuersa de intelijensa, sintirse en si una potensia, i no topar una persona ke vos entienda ke estash sin komer, ke vos de el primo soldo ke vos tenesh menester. (Nantes, Tel Aviv 1952) |
|
yo nadi sin kedar, sin tomar reflo, sin deskorajarme, i ayudado del viento ke me rondjava de parte de la tierra yo vide subito ke mis pies empesavan a tokar sovre la arena (Guliver, Yerush. 1912) |
|
Una otra joven mujer [...] estava en pies tan palida kuanto lo era el muriente mezmo (Mujer kriminala, Tel Aviv 1954) |
|
A penas si puedia detenerse en pies (Mujer kriminala, Tel Aviv 1954) |
|
En fin el iva a meter el |
|
Izedin el kual asta akel momento estava en |
|
tenia la garganta, los brasos i los |
|
los |