אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה
המילון המקיף ההיסטורי
16550 ערך מספר
|
alguja f. |
מחט; סיכת קישוט |
|
alguja de churap |
מסרגת גרביים |
|
el burako de la alguja |
קוף המחט |
|
estar en algujas |
'לשבת על סיכות'', להיות נרגש/נרגז |
|
la alguja |
'המחט'' - כינוי לבריטניה בעקבות מדיניות ''הפרד ומשול'' אחרי מלה''ע השניה |
|
ojo de alguja |
קוף המחט |
|
alguja de ojo siego |
מחט בעלת קוף-מחט זעיר |
|
el podjiko de las algujas |
בור צר בגהינום, שקירותיו מכוסים במחטים, שבו החוטאים הקשים ביותר מוחזקים |
|
un punto d'alguja |
חוד המחט |
|
alguja de oro |
תופרת מוכשרת מאוד |
|
tiene algujas en el asyento |
יש לו קוצים בישבן - חסר מנוח |
|
es alguja; alguja te lo do |
הוא נבון ביותר ויודע לחדור ולתקוע עצמו בכל מקום |
|
aguja |
פתגמים
|
La mi ija avansadera ata inyudos, la mi nuera gastadera echa algujas, echa filus |
|
Sinyora mestra, enfili la alguja, yo la vo travar |
|
A la haragana, kuando l'alguja, kuando el dedal |
רומנים ועיתונות
|
para esto kalia ser maestra porke los makaronikos i alitrea se azian kon fiizo, un tel delgado komo una aguja longa. (La mujer sefardí de Bosna, 1931) |
|
entre estos, uno de los ke fuian aviendo i el tambien echado un chiko gritiko yo me sinti de vista burakado de mas de sien flechas ke me pikavan kuanto algujas (Guliver, Yerush. 1912) |
|
una alguja empeso a burakarme todo el kuerpo (Anna Maria, Yerushalayim 1905) |
|
Lo mas de estas mujeres traian kon eyas sus enstrumento de torser ilo i sus algujas i sus kalsas empesapas (Mujer kriminala, Tel Aviv 1954) |
|
los dedos de la djoven madre infinkavan i tiravan, la alguja de eya lavorava (La dezgrasiada Luiza, Tel Aviv 1953) |