לדף השער

לרשימת הסיפורים

מעשה בוך

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

35 סיפור מספר


מעשה באשה אדוקה שהיתה מחממת כל ערב שבת את תנורה בעשבים, כדי שיחשבו שהיא מבשלת ואופה לכבוד שבת, אולם לא היה לה מאומה

שם הסיפור

ר' חנינא בן דוסא היה עני מרוד. הוא חי עם משפחתו, כשבידו רק קב חרובים מערב שבת עד ערב שבת. למרות זאת הוא היה שבע רצון , שמח בחלקו, ומעולם לא התלונן. גם אשתו לא התלוננה

אולם התביישה בעונייה וביקשה להסתירו מעיני שכנותיה.

הגיע ערב שבת ובשכונת ר' חנינא ומשפחתו תכונה רבה – כולם מתכוננים לכבוד שבת: הנשים אופות ומבשלות ומכינות מטעמים לכבוד השבת, ועשן רב יוצא מתוך הארובה. גם אשת ר' חנינא מסיקה את התנור הריק, כדי שיעלה עשן, שכולם יחשבו שגם היא אופה ומבשלת לכבוד שבת.

הייתה למשפחת חנינא שכנה רעה, וזו אמרה לשכנות האחרות: "אני יודעת שאשת ר' חנינא היא ענייה מרודה: אין לה פרוטה לפורטה, ואין היא יכולה להכין דבר לכבוד שבת, מדוע אם כך היא מסיקה את התנור? אלך אל ביתה ואבדוק מהי כוונתה."

הלכה השכנה ודפקה על דלת ביתה של משפחת ר' חנינא, וכשאיש לא ענה לה, פתחה את הדלת ונכנסה ללא רשות.

כששמעה אשת ר' חנינא את הדלת נפתחת ואת השכנה נכנסת, מהרה להיכנס לחדר השני כדי להסתיר את חרפתה.

והנה קרה נס! כשהשכנה פתחה את דלת התנור לבדוק מה יש בתנור, ראתה בו חלות ועוגות, וליד התנור עמדה קערה מלאת בצק.

"מהרי ובואי! הביאי מרדה והוציאי את דברי המאפה מהתנור. החלות שלך נחרכות!" צעקה השכנה לאשת ר' חנינא.

יצאה האשה המבוישת ממקום מחבואה בחדר השני מאמינה ולא מאמינה לדברי השכנה ואמרה:

"הרי לשם כך יצאתי מן החדר, הלכתי להביא מרדה."

האומנם ידעה כי יקרה לה נס?

יש אומרים, שאשת ר' חנינא הייתה צדקת גדולה, והקדוש ברוך הוא עשה לה כבר בעבר נסים.

כשנכנסה השכנה בלא רשות לביתה כדי לחשוף את האמת, לספר אותה לשכנות ולעשות את אשת ר' חנינא ללעג ולקלס, היא חשה עלבון רב. היא התפללה אל הקדוש ברוך הוא ושמה בו את בטחונה, שיציל אותה מחרפתה ויציג את רכלנותה ואת רוע לבה של השכנה לעין כל, כשזו תפתח את התנור ותמצא אותו מלא בחלות ובדברי מאפה. לכן מיהרה להביא את המרדה וחיכתה למעשה הנס. ואמנם הקדוש ברוך הוא ראה את צערה ואת עונייה הרב ודאג שהתנור יתמלא בחלות ובדברי מאפה.

ועתה צאו וראו את כל אשר עשה הקדוש ברוך הוא לצדקת: לא רק שמילא את התנור במיני מאפה ובחלות לכבוד שבת אלא הפך את הקערה על פיה – מי שבא לבייש את הצדיקה הגדולה הזו יצא מבויש.

 

תורגם ועובד מן המקור היידי על ידי ד"ר אריאלה קרסני.

טקסט

The wife of R. Hanina and the miracles that occurred to her

the story name

The wife of R. Hanina had the habit of lighting her baking oven on the eve of Sabbath with twigs and herbs so as to make smoke in order that the people might think she was baking bread and cakes every Friday, for they were ashamed of their poverty.

She had a wicked neighbor who said to herself, "I know that these people have nothing. How then can they bake anything?"

So one Friday, while the wife of R. Hanina was lighting the oven, she knocked on

her door and said, "Let me come in."

When the pious woman heard her knocking on the door, she ran away and hid herself in the barn. The neighbor went in, and lo! a miracle happened! The oven was full of bread and the trough full of dough.

So she called to the pious woman and said to her, "Come quickly and take the

bread out of the oven, for it will be burned."

The pious woman replied, "I am coming at once, I have just gone into the barn to get the shove1."

Some people say that she was accustomed to the occurrence of miracles. One day she said to her husband, R. Hanina, "How long are we going to suffer such poverty? Pray to Heaven that you may be given here a share of the future reward for the good deeds you have performed, so that we may not be so poor in this world."

R. Hanina prayed, and a hand reached out from heaven and gave him a golden leg of a golden table, and he became very rich. That night the good woman was told in a dream that in heaven all the pious men would be sitting and eating at golden tables that had four legs, whilst she and her husband would have a table with only three legs. She told the dream to her husband.

The good R. Hanina said, "What am I to do?"

She replied, "Pray again and ask that the leg be taken back."

So he prayed and the hand appeared and took the leg back again.

We have been told that the taking back was even a greater miracle than the giving, for the rule is that gifts are bestowed from heaven, but nothing is ever taken back to heaven.

text

הערות

לסיפור הבא

לסיפור הקודם