מעשה בוך
27 סיפור מספר
|
מעשה באבא בנימין שאמר מה לעשות, כשאחד רוצה לראות שדים |
שם הסיפור |
|
אבא בנימין אומר: "אם ניתן היה לראות את הרוחות הרעות העומדות סביבנו, איש לא היה יכול לשאת אותן, כיוון שהן מקובצות סביבנו בשורות כמו אלה של כרם. אך אם מישהו מבקש לראותן, עליו לקחת חתולה שחורה שהיא בכורה לאמה, שאף היא בכורה ולשרוף לאפר את העור שבו נולדה ולקחת מעט מן האפר ולתתו בעינו, ואת כל יתר האפר לתת בתוך סיר ברזל ולחתום אותו בחוכמה באופן שלא ניתן יהיה להוציא ממנו דבר. אז יוכל הוא לראות את השדים בעיניו. אך אם בכל זאת שמץ מן האפר יסולק, יוכלו השדים להזיק לו." ר' ביבי בר אביי ערך פעם ניסיון, אך לא עשה אותו כהלכה והשדים הזיקו לו. אשר על כן התפללו עליו חכמים והוא הבריא ושב לאיתנו. |
טקסט |
|
How to see demons |
the story name |
|
Aba Benjamin says, "If one could see all the evil spirits standing around us, no man would be able to bear it, for they are massed round us in rows like those of a vineyard. But if anyone wishes to see them, let him take a black cat born of a black cat, which is a first born of a mother who was also a first born, and burn to ashes the skin in which it was born, and take a little of the ashes and put it into the eye and the rest into an iron pot, and seal it up in such wise that nothing can be taken away. Then he will be able to see the demons with his eyes; if, however, any part of the ashes is taken away, the demons may do him harm." R. Bibi son of Abbaye made the experiment once, but did not do it properly, and the demons did him harm. Thereupon the sages offered up prayers for him and he recovered his health and strength. |
text |
|
תניא, אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. אמר אביי: אינהו נפישי מינן, וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא. אמר רב הונא: כל חד וחד מינן, אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה. אמר רבא: האי דוחקא דהוי בכלה - מנייהו הוי; הני ברכי דשלהי - מנייהו; הני מאני דרבנן דבלו - מחופיא דידהו; הני כרעי דמנקפן - מנייהו. האי מאן דבעי למידע להו - לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה, ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא. האי מאן דבעי למחזינהו - ליתי שילייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא, בוכרתא בת בוכרתא, וליקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה, וחזי להו. ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה. ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק. רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק. בעו רבנן רחמי עליה ואתסי. (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ו עמוד א)   תרגום עברי על פי שטיינזלץ. בסוגריים מרובעים תוספות והסברים [ועוד מדברי אבא בנימין] אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. [שכה רבים הם ומצויים בכל מקום, שלא היה אדם מסוגל להמשיך לחיות את חייו הרגילים, אילו היה רואה אותם. וכעין הדברים הללו] אמר אביי: הם [המזיקים], מרובים מאתנו [בני האדם] ועומדים עלינו כתלוליות העפר שמסביב לחפירות התלמים. אמר רב הונא: כל אחד ואחד מאיתנו [בני האדם] אלף משמאלו ורבבה מימינו [והרי זה מעין ביאור לכתוב "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש" (תהלים צא, ז) שה' מגן על האדם מפני כל אותם המזיקים. בדברים על המזיקים מצויים עקרונות מופשטים בציורים מוחשיים, ורמזים ודברים שבבדיחות הדעת. כעין סיכום על פעולות המזיקים נותן רבא בדבריו]. אמר רבא: אותו דוחק המצוי ב"כלה" מהם [מהמזיקים] הוא [בא, שאם לא כן מדוע כה צר המקום ב"כלה"?] אותן הברכיים המתעייפות – מהם [הן נגרמות, אף שלכאורה לא התאמץ האדם עד כי כך]. אותם בגדי חכמים הבלים – מחיכוכם שלהם [כלומר הבגדים בלים מחיכוכם של המזיקים שהרי אין החכמים עסוקים במלאכה הגורמת לבליית הבגדים, ומשום מה יתבלו?]. אותן רגליים הנפצעות במכשולים – מהם [מהמזיקים]. מי שרוצה לדעת אותם [ועל קיומם] יביא אפר מנופה ויפזר סביב למיטה, ובבוקר יראה כעין רגלי תרנגול [שרגלי השדים כעין רגלי תרנגולים]. מי שרוצה לראותם יביא שִליית חתולה שחורה בת שחורה, בכורה בת בכורה, וישרפנה באש וישחקנה, וישם בעיניו ממנה – ויראה אותם. [וצריך הוא להיזהר באותו אפר, לכן] וישימנה בשפופרת ברזל, ויחתמנה בחותם ברזל – שמא יגנבו ממנו [המזיקים] ויחתום פיה [של השפופרת] שלא ינזק. [ואכן] רב ביבי בר אביי עשה כן, ראה והוזק. ביקשו חכמים רחמים עליו – ונרפא. |
הערות |